59 צי6י 1,יצ^ ונופלין; לשונו נשקפת מתוך פתחי פיו ורוח נשימתו מנחיריו כעשן יוצא. הוא טורח ומעמל את נפשו בכל מאמצי כחו, להספיק מים.בשביל עם מקדשי שביעי, ובעליו על ימינו הולך ומכהו מכה רבה, מחלק לו חבלים ופצעים ברצועה שבידו ומקללהו קללה נמרצת.…

פרורים. מאת אחד העם. ד). שתי רשויות. משנתפרסמו חזיונות ההיפנוטיסמום אנו יודעים כי בתנאים ידועים אפשר להפיל על האדם תרדמה ממין מיוחד, ובשמצוים עליו אז לעשות לאחר יקיצתו בשעה פלונית איזה מעשה זר לרוחו ולרצונו, הרי הוא מקים אחרי כן את המצוד. ב…

61 פרורים במסרם אלו לאלו את ־מצוותיה ובפעלם אלו על אלו ברוחה על ידי דבור ומעשה,- לכן אפשר לאמר בצדק; כי במעמקי לב כל אחד מאישי החברה יושבים אלפי היפנוטיזורים נסתרים, המצוים עליו בחזקה: ״כך וכך תהיינה דעותיך; כך וכך מעשיך!״- והוא שומע, מבלי …

פ ר ד ם 62 יחד להאיש הפרטי את המצוות החברתיות בשפה אחת ובדברים אחדים. ועל כן יכול אז האיש הפרטי לחיות בשלוה ונחת במצב תרדמתו, להתנועע בל ימיו בתוך החוג הצר אשר חנו שניהם מסביב לו, ולהחשב עם זה בעיני עצמו. כבן־חורין, מבלי דעת ומבלי הרנש עד מ…

63 פרורים אשר בראשיתם אינם נראים כנוגעים בנחלת העבר, ועל כן יכבשו להם דרך בנקל; אך מכיון שנכנסו אל הלב ונתאזרחו בו, אינם נסוגים אחור עוד, אף אם יפגשו על דרכם באיזו מבריותיו של העבר העומדות לשטן להם,אלא אדרבא,לאט לאט הם מוצצים לשד הבריות האל…

פרדס 64 פועל פעולתו במחיצתו, מבלי להפריע גם את האחר מלפעול במקום המיוחד לו. בימינו אלה - אומר פלוסוף אמיריקני (©*״י! ״!01^) - קשה עלינו לצייר לנו את הרושם האדיר שעשה הדבר, כשנודע פתאום שאין הארץ מרכז הבריאה ואין האדם אלא אזרח אחת הנקודות הק…

65 פ ר ד ר י ם הדין עם המשיב; אף על פי שעל הרוב אינו מבין בעצמו בונת תשובתו. והבונה היא זו: הסתירה הזאת שבין העבר וההוה בבר נודעה בין החיים " ובכל זאת שניהם קימים ועומדים. אות הוא בי בבר הורגלו בני אדם לראותם יחד זה בצד זה למרות התנגדותם, ו…

פ ר ד ם 66 ואולם, יהיה השם מה שיהיה, העיקר הוא, כי שנאה זו, מצות העבר, נשארה בבל עצם תקפה, היא ותולדותיה המעשיות, גם בעת שההוה התחזק והתפשט כבר במרה הגונה ובהרבה מענפי החיים בבר נסו צללי העבר מפניו; אות הוא בי שרשו של העבר הזה היה מונח עמוק…

67 פרורים קופרניקם, אינן אלא תולדות ההכרח הפסיכולוגי, לאחד באיזה אופן שיהיה שני נחות פנימיים חזקים המתנגדים זה לזה. ועל כן, כל זמן שתמצא החברה צורך כאמצעים כאלו; כדי להמציא מנוחה לנפשה כנדון זה; עתידות הן העלילות להתקים ולהתחדש תמיד, ואין ח…

פרדס 68 להביאנו לידי הודאה בעיקר הדבר, כי מדה מגונה זו היא באמת אחד מן הדברים .שעליהם עומדת חברת־האדם ושבלעדיהם לא היתד. יכולה להברא ולא להתפתח אחר שגבראה. הגע בעצמך! אלו היו בני אדם מטבעם בלתי נגררים במאומה זה אחר זה, אלא בל אחד חושב מחשבו…

69 6 י 1 ר י 6 ומתפתחים, וגם הוספתו נעשתה לקגין הכלל על ידי החקוי. וכבה נתרחבו ונתפשטו בנקל ארחות־חיים כלליים וקבועים ■ בתוך כל חברה, עד כי היו אישיר, ברבות הימים בהעתקות רבות מטופס אחד בללי. אין לך אומה או חברה בעולם, ואפילו מן המאוחרות הר…

פורם?0 ההתבטלות רוצה האדם לחקות אתרוחושלהמחוקה, המתגלה בפעולותיו, ועל בן מחקה הוא את האחרונות בשלמותן/ מבלי לשנות ממטבע שטבעה בה הרוח ההיא המושבת אותו אחריה. אבל במצב ההתחרות! בל חפצו של המחקה הוא לגלות את ר ו ח ו ה ע צ מ י ת באותן הדרכים ש…

71 8 1״ 1 ר י ם אינם יכולים עוד לראות בצערה ומשתדלים לקצץ בידיהם פתיל־חייה האחרון. כדי לשום קץ לגסיסתה הארוכה . כשמכת ההתבטלות היא הכה הגשמי ולהחברה החלושה אין תקוה להגיע גם היא לכה גשמי גדול. אז באמת אין לה תקנה אלא התבוללות. ובדרך הזה אבד…

פ ו־ ד פ 1% תביאנה האהבה העצמית להאמין בכחה ולחבב את מעשי־חקויה המיוחדים לה יותר מהמצאותיה של האחרת. ובל מה שמוסיפה לחקות באופן זה, כן מוסיפה היא לגלות את ר ו ח ה בחקויה, לשנות יותר ויותר ממטבע שטבעה החברה המחוקה, ובן הולך ומתחזק בקרבה רנש …

6 1 ו ר י ס 73 יפיה לכל העולם ולהשפיל מפניה גאון חכמת היונים. כלומר: על ידי החקוי; שסבתו הראשונה היתה התבטלות מפני הכת הרוחני הנכרי, הצליחו לסגל להם את הכח הזה ולעבור אז מהתבטלות להתחרות. אלמלי היו אותם ״הזקנים׳/ שתרגמו את התורה ליונית בשבי…

פ ר ד 6?4 ותאבד מאליה, וער אז הם מחקים מעשי אבותיהם, כשהמקרה מביאם לכך, באיזה מין ״התבטלות״ מלאכותית, לשעה קלה, באלו לא הם המה העושים, בי אם רוח "האבות" היא שנתלבשה בהם באותה שעה ועושה מעשים אלו באותו אופן שהיתה רגילה לעשותם לפנים. ניגר חור…

75 פ ר 1 ר י 6 השתנות הכח הרוחני בארצות מגורם.- ויהודי צרפת עודם גם ■עתה "נושא ההתבטלות ומרכז החקוי״ לאחינו שבמזרח.אבל גם שם אין המצב הזה אלא זמני, עד ■שירגישו האחרונים בנפשם את הכה החדש. - וככה / כל מה שאיזה חלק מעמנו מוסיף בה רוחני, כן הו…

6 א 1 6 76 אלו בדרך מהלכם, המכריחות את בל אחד לנטות במדה ידועה מן הדרך הרצויה לו לבדו, שהיה הולך בה אם היה הולך יחידי. ולוא היינו זוכים איפוא , כסוקרטם / לשמוע באזנינו את "ההרמוניא השמימית׳/ היינו שומעים אולי רק התמרמרות תמידית בין "העולמות…

77 פרורים שבל אחד מהם חי חיים מיוחדים לעצמו ומתאמץ להרחיב ממשלתו בלי גבול, לחבר אליו כל המתאים לתכונתו ולגרש הלאה כל המתנגד לה, ובכלל - להטביע את חותמו בלבד על כל החיים, מבלי לדאוג כלל למציאות חבריו ומבלי לסגת אחור בשבילם אפילו צעד אחד, אפי…

פודם 78 תוספת נח חדש.- ולפי שאין שום כח מגיע לעולם לידי נצחון שלם ומוחלט; לכן אין שום אחד יכול להתקים לעולם בלי שמירה מעולה מצד אותם האנשים המסורים לו. ואם <מה שיקרה פעמים רבות>; לאחר שעשה הרעיון החדש רושם ידוע על מהלך החיים; נעשים בעליו עצ…