Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 64

פרדס 64 פועל פעולתו במחיצתו, מבלי להפריע גם את האחר מלפעול במקום המיוחד לו. בימינו אלה - אומר פלוסוף אמיריקני (©*״י! ״!01^) - קשה עלינו לצייר לנו את הרושם האדיר שעשה הדבר, כשנודע פתאום שאין הארץ מרכז הבריאה ואין האדם אלא אזרח אחת הנקודות הקטנות והאפלות של החומר העולמי. אבל בעיני בני־דורו של קופרניקם היתה התורה הזאת החדשה כהורסת את הדת עד היסוד. כי בעולם כזה, המלא המון חזיונות שאין להם כל יחם אל האדם וחייו, מה תהא עוד על ההצלחה הנצחית שהדת מבטיחה לבעליה, המיוסדת בעיקרה על הרעיון, שהשתלמותו של המין האנושי היא היא תכלית כל הבריאה ומטרת ההשגחה התמידית? ובזכרנו זאת, נבין, בי לפי טבע הענין,צריכים היו כהני הדת לרדוף בחמה עזה את גלילי וברונא ודומיהם. אבל יחד עם זה נראה עוד חזיון אחר הראוי להתבוננות, והוא 5 כי אף על פי שקמה והשתכללה האסטרונומיא על יסודות חזקים, למרות התנגדות הכהנים, הנה נם יסודי־הדת נשארו קימים ועומדים ולא נהרסו על ידי זה. "לא שהשאלה ההיא, אשר הפריעה אז מנוחת האדם, מצאה לה אחרי בן תשובה הנוגה, אלא שתש בהה מרוב ימים." כלומר: בתחלה, כשגלו הכהנים את הסתירה האיומה שבין העבר וההוד., ובנפש בני הדור ההוא נצבו כצרים שני כהות חזקים זה לעמת זה, אז מוכרחת היתד. החברה לבר4ש איזו תשובה על השאלה ההיא, "אשר הפריעה מנוחת האדם", ועל כן נכתבו אז באמת ספרים שלמים, שמטרתם היתר. "לכסות מערומי העבר או לשום מסוה על פני ההוה״, אבל במשך הזמן התרגלה נפש האדם לראות בתוכה ״שתי רשויות״ הללו, ומכיון שהורגלה בשתיהן, אינה מרגישה עוד צער והפרעת מנוחה בסבת הסתירה שביניהן, וממילא אינה מוצאה עוד צורך לחברן יחד על ידי אמצעים מלאכותיים, אלא מניחה לכל אחת לתפוס מקום ולמשול בו כרצונה, ואין מלכות נונעת בחברתה. פרי השנוי הזה בבל שלמותו אנו מוצאים באנשים כסקקי(8600111) האיטלקי, שהיה אסטרונום מצוין וכהן אדוק כאחד, ועל השאלה, איך הוא מאחד בנפשו שני אלה ההפכים, היתר..דרכו להשיב: "כשאני עוסק באסטרונומיא אשכח את כהונתי, וכשאני עושה מעשי כהן אשכח את האסטרונומיא״. אבל נם בשוק החיים של יום יום יש אשר נפגוש במצב נפשי כזה, אלא שנעבור עליו בלי התבוננות.. כמה פעמים אנו רואים אנשים מתוכחים. זה מוכיח בראיות, שאמונה פלונית או מנהג פלוני אינם יכולים לעמוד בפני ״רוח העת״, וזה, תחת לסתור את הראיות, מסתפק בתשובה קצרה: "טענה ישנה היא זר. בעלי שכל בריא תמהים ולועגים על תשובה כזו וחוזרים ושואלים: "וכי מפני שטענה ישנה היא תש כהה?" ומצר ההגיון אין ספק שהצדק אתם. אבל חיי־הנפש יש להם הקים לעצמם, שאינם נשמעים תמיד להקי ההגיון, ומצד החקים האלה, הפסיכולוגיים,