Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 69

69 6 י 1 ר י 6 ומתפתחים, וגם הוספתו נעשתה לקגין הכלל על ידי החקוי. וכבה נתרחבו ונתפשטו בנקל ארחות־חיים כלליים וקבועים ■ בתוך כל חברה, עד כי היו אישיר, ברבות הימים בהעתקות רבות מטופס אחד בללי. אין לך אומה או חברה בעולם, ואפילו מן המאוחרות הרבה, שלא נמצאה בראשיתה במצב זה או קרוב לזה: מצב הה ויה והתלכדות היסודות הנפרדים לנוף חברתי אחד מסביב לאנשים מרכזיים על ידי חקו י של התבטלות. אלא שבזמנים המאוחרים ״ אחר שהתקדמה כבר רוח האדם במדד, ידועה, תוכל להיות סבת ״ההתבטלות׳/ ועל בן - גם סבת החקוי וההתלכדות החברתית, לא רק הכה הגשמי, כי אם גם איזה כה רוחני גדול. אבל ההקוי ממין הזה, שמרכזו הכללי הוא "איש חי רב־פעלים׳/ מתמעט והולך בהכרח מדור לדור. לפי שכל דור חדש מקבל בירושה מן הקודמים לו את תוצאות החקוי עד אז, את הדברים שנעשו כבר לקנין כללי, וכל מה שדברים אלו הולכים ומתרבים, כן הולכת ומשתלמת צורת־החברה.בכל חלקיה, עד שסוף סוף יניע הזמן שתהא צורה זו שלמה ומוגבלת מכל הצדדים, מבלי שימצאו עוד ראשי הדור החי מקום להתגדר בו, להוסיף גם מצדם איזו דברים עיקריים. מ ר כ ז ־ ה ח ק ו י הכללי הוא על כן מני־אז רק העבר בלבה, אותם "הגבורים אנשי השם" שהטביעו בזמנם דמות דיוקנם בצורת החברה. וכמו שתוצאות החקוי מכל דורות "ההויה" נתלכדו יחד לצורת־חיים אחת, כן גם יוצרי הצורה הזאת בדורות ההם מתלכדים עתה למרכז־ חקוי אחד, כאלו היו כלם רק בריה אחת מפשטת, ונכללים יחד בשם "אבות" או "ראשונים" אשר ביחס אליהם מבטלים הדורות החרשים,הם וראשיהם ע מ ה ם, את ישותם הפרטית, וביראת הרוממות נושאים עיניהם להם ואומרים: "אם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים". ועם זה לא יחדל אז אמנם גם החקוי בין איש לרעהו בתוך הדור החי, אבל רק בפרטים קטגי־ערך ובלי מרכז אהד כללי, ועל הרוב גם סבתו אחרת לגמרי. תחת ההתבטלות, הבאה מ י ר א ת־ ה ר ו מ מ ו ת, שאינה מוצאה לה עוד בנקל נושא נאות בין בני ההוה, החיים כלם יחד מפי העבר,-רגיל' עתה חקוי החי את החי להתעורר על ידי ההתחרות, הנובעת ממקור הקנאה ו ה א ה ב ה ה ע צ מ י ת. רבים מבני החברה מצליחים גם אז למשוך עליהם את עיניה ולהתרומם על חבריהם על ידי איזו המצאות פרטיות חדשות, בעיון או במעשה, והצלחתם של אלו תעורר גם אחרים ללכת בדרכיהם, לא מהתבטלות ישותם, כי אם, להפך,מקנאתם לישותם, מחפצם להתרומם גם הם למדרגת חבריהם. וכמו ששונה חקוי זה מן הראשון בסבתו, כן שונה הוא ממנו גם בתכונתו. במצב