Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 65

65 פ ר ד ר י ם הדין עם המשיב; אף על פי שעל הרוב אינו מבין בעצמו בונת תשובתו. והבונה היא זו: הסתירה הזאת שבין העבר וההוה בבר נודעה בין החיים " ובכל זאת שניהם קימים ועומדים. אות הוא בי בבר הורגלו בני אדם לראותם יחד זה בצד זה למרות התנגדותם, ועל בן אין פגישתם רעה עוד לשום אחד מהם. הבהנים בימי קופרניקם וגלילי; שעיקר התנגדותם אל ההוה היה רק בשביל קיומו של העבר; היטיבו איפוא לעשות במה ש מ ה ר ו להביא את שניהם לידי פגישה גלויה; בזמן שכח העבר היה חזק עוד, ואע״פ שלא הצליחו לגרש את ההוה; כחפצם; אבל את מטרתם העיקרית השיגו: העבר נשאר בתקפו בצד ההוה, למרות הסתירה שביניהם, ומכאן אנו למדים, שבעלי הקצה השני, כהני ה ה ו ה, הרוצים ב ב ט ו ל העבר; צריכים להשתדל בשביל מטרתם; להפך; ל ה ר ח י ק זמן הפגישה הגלויה עד לאחר שהשלים ההוה את מלאכתו בסתר; ובהו של העבר נחלש כבר בעמקי הלבבות במדה הדרושה למפלתו הגמורה. ואם אינם עושים כן; אלא הם מצדם מקדימים לגלות את הקרע שבנפש החברה קודם שנתרחב כל צרכו; בתקותם להחיש על ידי זה קץ העבר ולהעביר ממשלתו בלא יומו;- הרי הם טועים בחשבונם; ולא לבד שתקותם לא תבוא; אלא שבמעשיהם אלו הם מאריכים עוד ימי העבר ובידיהם הם בונים חיץ סביבו לשמרו מפני ההוה; בהביאם את החברה להתרגל בפגישתם ולהביט על הסתירה שביניהם בעל ״טענה ישנה״. ובדבר הלכה זו נכשלו טובי עמנו בדורות האחרונים; ועדיין לא עמדו עליה והולכים ונכשלים בה. השנאה לישראל היא אחת ממצוות העבר היותר חזקות, שנשתרשה עמוק עמוק בלבות עמי אירופא. ירושלים ורומא; קודש וחול; שהפילו יחד תרדמה היפנוטית על;;הברברים״ כובשי אירופא והרבו להם תורה ומצוות; השתתפו יהד גם במצוה זו ומסרוה בהרבה דרכים שונים ליורשיהם אלה. והדורות שאחרי־בן הוסיפו גם הם מצדם לחזקה ולשננה לבניהם אחריהם " עד שהיתר, באמת כעין "מחלרדהנפש העוברת בירושה מאבות לבנים״. כלומר ן לא שמראשית בריתה היתד, מחלה; אדרבא; במשך הרכה דורות; עד סוף ימי הכינים; יכלה להחשב כסימן בריאות להחברה האירופית; בהיותה מתאימה היטב לכל יתר הדעות וההרגשות ששלטו אז בעולם,- ומה בריאות החברה; אם לא הרמוניה שלמה בכל הליכותיה? - אבל בעת החדשה; מאז נולדו והתפתחו הדעות וההרגשות ההומניות והחברה התחילה לתקן חייה לפיהן; ראויה היא שנאת-ישראל באמת לשם "מחלה"; בשביל שהיא מתנגדת לאותם היסודות שעשתה החברה לבסים לה,