Mannheim
Compact Memory
620 pages · page 26Sort: oldest first · newest first
Pages per year (click a year to narrow down)
160
18931899
Most mentioned on these pages: Reuben Brainin 1
  1. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 25

    25 ספר יוסף המקנא ששקע משבן שילה ונחרב 1)■ ומיד שנהרג שאול שהיה מאפרים בן יוסף סיד ולו יקהוז עמים שנאספו כל ישראל להמליכו נמו שכתוב בספר שמואל וישאל דוד בהי האעלה באחת מערי יהודה ונר, ויאמר אנה אעלה ויאמר ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם דור למלך…

  2. 1899-01-01 · חוברת ד · p. [Seite]

    אגרת הפטירה לרפילוסוף אבו בכר אק אלצאיג•). הוציאה לאור מרדבי צבי שריינר. ואין הפרש בין אלו לזולתו כי הכלים ילאו ויספדו ויתכן שיחסרו יי האברים טסות וכלים נוסניים כרגלים והידים ואלו יוסיפו בשיורנלו בטלאכתם כי הם כלים נפשיים ואולם למה יחסרו אל…

  3. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 27

    27 אגרת הפטירה שיהיה סוסו טוב. וכמו שמקצת המלאכות יעבדו למקצתם בעצם נך יש בריאות קצת בני אדם שיעבדו למקצתם כי אני מוצא מי שנברא על היותו ננר ולא נברא על וולת וה ווה אמנם הוכן לעבוד לוולתו ושלמותו לעבוד וולתו והוא היותר מעולה שבמציאותו והאדם…

  4. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 28

    28 ממזרח וממערב במרמה והיא בספורים ובהתול ובהנאה בחושים כמו הראות ותשמע וזולתן ואלו יחלקו מהמין הראשון כי הראשון יקרסו למיניו ריסכיהם אמנם אלו אין זה בהם ועל כן אלו איפשר ההתדבקות בהם אמנם החושים אי אפשר זה בהם כי מונחם האחרון והוא הרחוק אי…

  5. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 29

    אגרת הפטירה י!2 כה יתכן שיתנועע הב־ח כשיסכים על הדבר בי ואת התשוקה היא ההשכמה אשר דבינר כספר הנפש והוא המניע לחי ועל [וה] מה שיהיה מאלו ההנאות עמידת הגוף בהש הסכים המבע ביניהם כאכילה ושתייה ושאר המתמששים וע־כ ימצאו אלו מושכמיש בכיה כי הטבע …

  6. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 30

    ממזרח וממערב 30 האחרון וכי השלמות לא ימצא אם לא ימצא וכשימצא קנין החכמה בלעדם לא יהיה בעל אותו הקנין מניע מן החכמה אל התכלית האחרון ועל זה יאמר אבו נצר נניח כי אדם ידע כל מה שבמשרי אריסמו אלא שהוא לא שעל דבר מטה שכתוב בהם ואדם אחר עשה אלא ש…

  7. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 31

    31 אגרת הפטירה בעלי הבריאות על שיהיו עברים וקצור על אלו שיהיו :שוטרים במדינות שישתררו על אנשים וישלמו בהם רוב שעולות אנשי המרינה כי המעלות המידותיות יתישרו בהם המשא והמתן אשר בהם תשלם המרינות. ואולם המעלות המדומות יש מהם עיוניים ויש מהם מעש…

  8. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 32

    מסזרח:•וממערב 32 או לא ראינו מהם איש כלל ומבואר שלא יהיה זה במחשבה הנקראת בעיני תוהם ולא בדמיון כי רוב אלו כזב ואמנם נשכילם כי נצייר אותם מה הם. ואנחנו עתה אמנם נצייר אותם בזה הרושם אשר להם באלו המושכלות ואמנם שבו מושכלות בהם וזה מבואר אצל …

  9. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 33

    ,אגרת ה*טיר!ד ■י✓ 33 לעומתך ובסציאותך היו אלו מצויים ובמציאותך תחלה היית אתה הוה והמשל אשר אומר בזה הוא כי בחתוך היה הסכין סכין ולולי החתוך לא היה, ובסכין היה החתוך מחודש ולזה עושה חד, מבואר אצל מי שהרגיל העיון בכמו אלה הדברים ואלו המדרגות …

  10. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 34

    ממזרח וממערב 34 האנושית וממגו הפגישה ללמוד וללמד והיא הפגישה השכלית ט בשכל רידוד תהיה ואת הפגישה והיא על מינים באשר החכמה העיונית היא על מינים והפגישה האלהית הוא הפגישה להשלמת זה הטץ מן החבטה או נתינתה והיא היותר מעולה שבכל מיני הפגישה והפנ…

  11. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 35

    35 אגרת הפטירה מה שתפעל בפעם אחת אבל אמנם תפעל במדרגות ועל בן הצמח ירמה לגופות הדומם וידמה לגופות המתנפשים כי כבר לקח טבל אחד במרה וכבר בארגו זה במה שכתבנו אותו בצמחים. וכאשר היה הצמח אמנם יפעל מה שיפעל לא במאורע שיארע לו על כן לא הוצרך לכח…

  12. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 36

    ממזרח וממערב 30 הכהות שני מינים אחד נוסני והוא אשר יתחלק בהתחלק הנוף בכבדות והקלות והמץ השני אינו כן במינים מן ההצטרפות וככחות הנפש ומה שיהיה מאלו איפשר שיהיה צורה לנופות יקראו רוחניים מה שלא היה כן נקראו כהות ועל זה יאמר אריסטו בכמו אלו שי…

  13. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 37

    37 אגרת הפטירה נוף וגוף ולפה יניע זה הגוף בזה העת כלתי שיניע אותו האחר מאחר מיחסם אליו אחד בי הדבור באגרת השמירה אמנם היה כמניע מצד מה שהוא ואולם איך סזניאותו לזה הנוף בבר התבאר בזה הדבור ומה שרייתה כוונתנו ואולם הצורות הרוחניות עור נבאר הד…

  14. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 38

    ממזרח וממערב 38 יחיא אשר הזכיר דעות אבו בכר נענין שכל הפועל נסרק ז׳ מס׳ אור הודים דפוס בולונייא דף הי לא קרא אותם בעצמו. אסנם הם ידעו את הפילוסוף הזה ואח שיחו רק מספרי אבן רשד אשר הביא את דבריו פעמים רבות. בפירושו הנמל לסי הנפש כיי ברלין מד…

  15. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 39

    39 הערות ותקונים עמוד שזרח -ט *♦ל 0*5.1 ועג* *ס 30־£>> 11^1^ ר• ל ויש סן האנשים שיחסוך אלה הסינים סן ההנאה בעתי׳ מחיותו ורבים סהאנשים יעשו זה. 104 16 וזה שסה■ בע׳ .?\*< צ ז׳-*, 3*1 ר־ל וזה אין לה שם. עמוד שירח **״0 י^־0 רייל והם ן מעטים בקצ…

  16. 1899-01-01 · חוברת ד · p. [Seite]

    דברים עתיקים נעתקים עיי משה שציינשניידער. הנה זה שלשים שנה החילותי בכרמל הישן שנה ששית שנה תרכ׳ז (ע׳ 116) להפיץ מאמרים קברים, הקדמות וענינים אחדים מתור בחני יד בשם דברים עתיקים■ אחר שבבר הובאת• לאור העתקות מפוזרות במ׳יע החלוץ■ היונה לש״ז. י…

  17. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 41

    41 דברים עתיקים ד* ית׳ ביום הבראם נמו שאמר הנכיא ישעיה שאו מיום עיניכם וראו סי נרא אלה המוציא בססםר צבאם סרוג אונים ואמיץ כה איש לא נעדר, רמז כזה שלכל אחד מהם שם מיוחד נו והשם ההוא הוא בלי סמק לסי מה שסדר ממנו מהםעולוח ולסי שפעולת השמש והיר…

  18. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 42

    42 ממזרח וממערב ומצאנוהו בלחי ססבים למה שהניחו הקורםים משיעורו ובשיעור תקון הירח גם כן מצאנו חילוף סד. בשיעורו ובסדר חשבונו, ווה שאנחנו בשננלה לנו שאין לירח נלנל הקפה ולא יציאת מרכו באופן שהניחוהו הקודמים והעמידנו על אמתח זה כלי אחד המצאנו …

  19. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 43

    43 ( / דברים עתיקים עוד חיברנו אל זה סרק חמישי נתנהו ם תג ה למעיינים ניישיר בו כקלות לידיעת חשבון הלקויות השמשישיים (ציל השמשיים) והירחיים ומקום הירח האמיתי באי זה יום שיהיה מימי החודש באמצעות קצת לוחות חיברנו לזה הענין. ד.םרק הראשון ראוי ש…

  20. 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 44

    44 ממזרח וטסערב לשעות חצי היום ולא ישמש כי אש באופק ההוא ריל נסרחב ההוא ולכל מרחב צריך לעשות לוח, ורן עשה בחילוף ההבטה י־ג לוחות ללוחית אחרות על גבן לתקן תניני החמה ולא ישמשו נם כן בי אש במרחב ההוא. עוד כתב בי חק הירח ותק התנין צריכים תקון …