Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 42

42 ממזרח וממערב ומצאנוהו בלחי ססבים למה שהניחו הקורםים משיעורו ובשיעור תקון הירח גם כן מצאנו חילוף סד. בשיעורו ובסדר חשבונו, ווה שאנחנו בשננלה לנו שאין לירח נלנל הקפה ולא יציאת מרכו באופן שהניחוהו הקודמים והעמידנו על אמתח זה כלי אחד המצאנו לזאת החקירה הורה לנו במופת נסיוני שאין ספק בו שאין הירח נראה יותר נרול ברבועיים ממה שהוא כניגודים כי אם כמו חלק אחד מעשרים וחמש בקוטר הירח־ ולא יראה נם כן יותר נדול בהיותו בק*פ מעלה מהחק מהשיעור שיראה מ כהיותו בהתחלתו ומצאנו בו גם כן חקון הירח בלתי הולך על סדר חשבון הלוחות המפוררות לו אבל ירחק ממגי בקצת המקומות מרחק בלתי מועט. הנההוצרכנו לחקר על התכונה שימשך ממנה מה שיראה לירח מחלומי התנועות והשיעורים ומצאנו התכונה ההיא באופן מסכים לכל מה שיראה בירח כמו שבארנו בספרינו במקום המיוחד ממנו לזאת החקירה והוא החלק הראשון מהמאמר החמישי כספי(810) מלחמות י״י.!) ואולם תקון הימים הנוראים נחשב בלוחות העשרות לחשבונו באופן בלתי צודק בשלשה צדרץ מצר מקום גובה השמש ומצד שיעור תקון השמש ומצד שיעור נטיית קטב אופן המזלות מקטכי אופן המישור. ולזה הוצרכנו להמציא וה חחשבון באופן מסכים לאמת מכל אלו הצדדים. ואולם ביריעת יתרון מהלך הירח האמתי על מהלך השמש האמתי לשעות (לשטות?) שיונח המולד או הניגוד קודם חצי היום או אתריו קושי עצום, ואם נחשב אותו באופן שכתכו בעלי הלוחות יניע מזה טעות לא מעט ובייחוד כשהיה רק מספר השעות קודם חצי היום או אחריו ולזה טרחנו מאוד נזה החשבון בעבור שיצאו החשבון על נכון מכל אילו הצדדין, ובהיות הענין כן הנה יתבאר שמה שטרחנו בזה אינו לבטלה, וזה כי המצאת זה החשבון בכיון במולד אחד דרוש או בנינור אחד הוא טוב ואע״ם שיניע בקושי, ואם יקיף בכל הזמן ויגיע בתכלית הקלות כמו הענין בזה החשבון שסדרנוהו בזה הוא יותר טוב לאין שיעור. יחבר׳ וית׳ האל נותן בדרך אמת בזה על כל ברכה ותהילה. — וראוי שתדע שזמן החדש הירחי כשחקרנו בו מחקר שלם מצאנוהו יותר קצר מעט ממה שהניחוהו הקודמים והוא בקירוב כ*ט יום וחצי ומיד דקי שעה וחלק אחד מאלף וקליח חלקים בשעה. ובן מצאנו תנועת החלוף יותר מתונות(?) מעט ממה שהניחוה הקודמים. וראינו לזכור לך זה שלא תתמה על מה שהראוי מהחילוף בזה בין חשבון הקודמים ובין חשבונינו. והנה אחר זה ראינו לחלק דברינו בביאור זה ההשבון לארבעה פרקים. הפרק הראשון נבאר בו עניין הלוחות שעשינו בענולות האלו. הפרק השני נבאר בו איך נדע מהם אי זה מולד אמצעי או ניגוד אמצעי. הפרק השלישי נבאר בו איך נדע מהמולד או הננוד האמצעי המולד שנרצה או הננור האמתי. הפרק הרביעי נבאר בו איך נדע מקום השמש האמתי כאי זה עת שנרצה ומזה יתבאר שם איך נדע מקומו האמתי בעת המולד האמתי והניגוד האמתי והמעלה העומדת בחצי השמים בעת ההיא והמעלה הצומחת אז בזה האופן [צ*ל אופק] אשר אנחנו בו שהוא רחוק מקצה המזרח (בכיי דף ג׳ ע*ב) תשע שעות ומיו דקים וניישיר בו עם זה לדעת מזה המעלה העומדת בחצי השטים והצומחת בשאר האופקים. י *) אל חסקום חזר במנחי ברשיסח טיננען חראשונח ע׳ 186 ואח״ב שבחתיו. 1