Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 31

31 אגרת הפטירה בעלי הבריאות על שיהיו עברים וקצור על אלו שיהיו :שוטרים במדינות שישתררו על אנשים וישלמו בהם רוב שעולות אנשי המרינה כי המעלות המידותיות יתישרו בהם המשא והמתן אשר בהם תשלם המרינות. ואולם המעלות המדומות יש מהם עיוניים ויש מהם מעשיים והמעשיים בדרך העברה הם מלאכות וכהות והמלאכות הם כל אשר יצטרך בעשייתם אל הנוף כסחורה וזולתה ואלו אמנם הוכנו מצר פעולותיהם שיהיו עבדים לזולתם כי המלאכות אשר יעשו בשביל תכליותם אלו לא היו מצואים היה מציאותם הבל ושקר אם כן הם בטבע עוברים ואולם הכהות כמלאכת הרפואה והמלחות וההלצה ושרי הצבא ומן המבואר כי אלו כלם כהות שהם תחת שררה כי שר הצבא אמנם הוא בעבור הצלחת המדינה לעשות מה שהוכן לו וההלצה אמנם הוכנה להספיק במה שהולידה החכמה ואלו לא היתד. החכמה מצויה היתד. ההלצה הבל ושקר וכמו כן השכל אשר יזכור אותו אריסט־ו כששי מן המרות אמנם הוא מוכן שיעשו בשבילו המעשים אשר יחייב אותם א־כ כלם הם מניעים ומנהיגים ופועלים ואינם התכלית האחרון ונם הפועל יחסר לו מהתכלית האחרון בזאת המדרנה והיא אש־ בשכילו היתד, ונם היא אלו לא היתד, מצויה היה מציאותו לחנם ובל זמן שלא ישינם היתד. פעולתו לחנם אי: אם תתן לו הנשיאות והשלמות וכשלא תהיינה מצוים ייוהס לו הנבלות והחסרון א־כ אין הפועל מעולה בעצמו אם לא יהיה התכלית האחרון עד שיהיה פעולתו עצמו כאשר נאמר בשכל ובכל אלו לא נשלם מציאותו א־כ מציאותו אמנם הוא שיהיה עובד ואלו יערנו לא על אלו בשלמות והנשמות. ונעיין עתה בענין אשר הוא לאדם עצמי ובטבע :הדוד לסכין ונניח שיהיו מצויים ונעיין היאך יהיה ענינו עמהם וזו היא החכמה העיונית ומבואר בי זה בשכל אינו מוכן כלל שיעבוד בו האדם שום דבר בשום פנים ולא על שום צד אבל אמנם הוא מוכן שישלם לו אשר הקדמנו ואמרנו שהוא המניע הראשון על האמת והוא אשר בו נרצה באמרנו אפעל או פעלתי ותא המחשב באמרו וכבי יצא ממנו ניצוץ. כי הוא באדם חסר ועל זה כשלא ישלם הארס הוא חסר ולא שלם ועל כן יבקש האדם להשלים נפשו ומפני נשיאותו ורוממות ורתקו מהסתבך בחמר לא הניע לנו ממנו בטבע יותר מזה השיעור אשר הוא שומר המחשבה והוא המאמרות ואמנם יושג בהתחלות ממנו בבקשה ההיא סבת ועל כן פעולת לבדו עד שיראה שהוא מוכן לעצמו ואין בו דבר ממיני אות החסרון אבל הוא שלימות ההשלמה על צד היותר שלם שיתכן שיהיה. ועוד כי הכתת החשובות והמסוגלות אמנם ישתלמו בו כי הם כלם מתברים מכללים והוא אשר יעשה הכללים וכשיאיר על הטבע יהיה לו יכולת עמו שיראה כלליו ויראה נשואו ההכרחי וידמה בזה לרואה באור וידמה העדרו לרואה בחושך כי כמו מי שרואה באור יתרחק [10811] ממה שיתרחק כי כן תא מתיב ויקרב למה שיקרב כי בן הוא מחוייב ומי שהוא בחשך הוא בהפך זה כי הוא יתכן שיתרחק מטבוקשו ויתכן נם כן שיקרב לדבר שצריך לברוח ממנו ובכלל רוב מעשיו חטא ודונם ומה שיהיה מהם על יושר יהיה במקרה כן מי שלא ידע הידוע העצמי בענין שתא עצמי הנה כל מעשיו חטא ואם היה מהם דבר על יושר היה זה במקרה ואמנם תמצא החכמה בנשוא העצמי הכללי במציאות השכל כי אנחנו לא נרגיש מטנו אלא אישים מעטים ויתכן שלא נרגיש )כלל באיש הדבר הכללי כלל הה כשנרצה להתחיל ולתליד דבר לא ראינו אות ולא שמענו עליו כלל ובו נוכל לשפוט ונמצא על כל מה שהיה ושיהיה עד שיהיה כאלו הצענו אות בחוש וכל זה מבואר אצל מי שנתעסק בכמו אלו הענינים א■: שכלנו הוא זה הבח אשר בו נשפוט על דברים אשר אין להם תכלית שלא ראינו מהם אלא איש או אישים מעטים