Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 36

ממזרח וממערב 30 הכהות שני מינים אחד נוסני והוא אשר יתחלק בהתחלק הנוף בכבדות והקלות והמץ השני אינו כן במינים מן ההצטרפות וככחות הנפש ומה שיהיה מאלו איפשר שיהיה צורה לנופות יקראו רוחניים מה שלא היה כן נקראו כהות ועל זה יאמר אריסטו בכמו אלו שיש בהם רוחניות ה׳ ואלו הצורות לא יתנועעו כי אינם גופות אבל אם יתנועע יהיה במקרה כאשר יאמר בדקדוק שהוא מתנועע כשיתטעע המדקדק ועל כן יאמר שהם נחים מפני שאינם מתנועעים אלא יעדרו וימצאו לא בשנוי בעצמם ולא בהויה ולא בהפסד וכבר זכר זה אריסטו בשמיני מן השמע א*ב,הם מניעים ואינם מתנועעים וצורות הנופים הסובבים כן ועל זה נקראו רוחניים ועל זה יאמר במלאכים שהם רוחניים ועל כן יאמר אריסשו בספרו בהשמים והעולם כי הראשונים היו סוברים כי השמים משכן הרוחניים אם כן נפשות ביח יהיו קודמים בזמן לעצמים המושכלים ושם בהעצמים המושכלים הם היותר ראויים במציאות בזה השם. וכבר קרה לאלו מה שקרה להקש כי המשל הוא היותר ראוי בזה השם מצד המפורסם ותבניות ההקש יותר ראויים בו במציאות וכמו אלו רבים כי הענץ אשר בו התיחדו אלו בזה השם הוא באותם האחרים יותר שלם א־כ הם יותר ראויים בזה ויותר חזקי הקדימה אצל הטבע. וכבר התבאר כי אלו לא ימצא לנוף מה אלא בשני פועלים האחד הוא המהוה והאחר המותש א־כ הצורה המחנית אמנם תמצא בשני אלו ושני אלו המה אשר יתקיים שהם בחומר ובמה שכתבנו באגרת הפטירה כי המניע הקרוב הוא הדמיון וכי אליו תהיה התשוקה והדמיון לא ימצא אלא אחר המצא אלו השני פעלים ובמה שכתבנוהו שם כי המניע האנושי היא העצה כי היא כשתתנועע מן הדסק לבדו היתד. תנועתו חיונית כמו שאמרנו זה פעמים. ־ ואולם התנועה האנושית היא התנועה ההווה מן העצה בין שתהיה יושר או חטא וכאשר תקדם העצה יתנועע הדמיון להשיג מה שחייבה אותו העצה והחוש המשותף נוף ולא נמצאת התשוקה לו בתנועת הגוף ועל כן כל מה שיצטרך המניע הראשון האנושי אל כלי נופני יצטרך בו בהכרח אל הדמיון ושאר הכחות הרוחניות הנמצאות בגוף יתנועע. ומבואר כי אלו אמנם הם במפות ונחות להם ואינם מצואים לעצמם ועל כן לא ימצאו נפרדים ואלו היו נמצאים נפרדים היה מתחייב אחד משני דברים או שיהיו מפות ועל כן הם מניעים למפות והיותם מפות שקר. ונם כן אלו היו נמצאים נפרדים יתחייב מזה [י1101] נם כן שקרים אחרים והם או שיהיו נבדלים עד שיהיה לכל נוף נפש כאשר במציאות ויתחייב מזה מציאות מה שאין תכלית לו יחד וזה שקר או יהיו מוקפי המספר וא׳־כ יהיה הגלגול ויתחייב מזה שקרים אחרים והוא מציאות אישי החלוף נפרדים כי אלו החולפים הם אשר ינועעו החושים ויתחייב מזה החזרה וההשבה ויסתלק ההויה וההפסד. וכבר ביאר אריסטו באיזה דבר תמצא החזרה ובאיזה דבר יהיה המושב אחד במין בסוף המאמר השני םם6ר ההויה וההפסד אל שאר מה שיתחייב מזה מהשקרים וכל זמן שיהיו הצורות הרוחניות הנמצאות בנפש אחת במין ולא יתכן בה שתהיה אחת במין כלל ואותם הצורות הרוחניות נמצאות תמיד והם בלתי הווים ובלתי נפסדים אבל יהיו נחים באשר התבאר מזה בשכל הנאצל לפנים אם כן מן המבואר כי השכל אשר לא ישיגהו הבלוי ולא ההולד ושאר מה שנכתב בספר הנפש ומה שהורתי אליו באגרת הפטירה ואחר שהיה זה כן אי איפשר למציאות הנוף אלא אחר מציאות אלה הכחות בו כי המשיג אותם הם אלו הכחות וכי בעבור זה היא נפש על כי כל אחד מאלו הכחות יסודרו קודם לה עד שיהיה הראשון חוטר והשני צורה אבל הם צדדים מן המציאות מתעלים נבדלים ועל כן לא יפסדו בהפסד מה שקרם מהם הנה כבר נתבאר בזה המאמר מה היתד. כונתנו אליו והוא איך יתיחד זה המניע האנשי בכל ז