Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 39

39 הערות ותקונים עמוד שזרח -ט *♦ל 0*5.1 ועג* *ס 30־£>> 11^1^ ר• ל ויש סן האנשים שיחסוך אלה הסינים סן ההנאה בעתי׳ מחיותו ורבים סהאנשים יעשו זה. 104 16 וזה שסה■ בע׳ .?\*< צ ז׳-*, 3*1 ר־ל וזה אין לה שם. עמוד שירח **״0 י^־0 רייל והם ן מעטים בקצת המדינות ורבים. 101 3 ההסכמה עלי להאשימו. בערבי זצ־?10^ 0*א ר׳ל מוסים כי צריך להאשימו. ־ 8 יהסכו לטינין ונו,. בעי 3*0! 31*1<ץ_) 0^1ן3י 3*.*> <־.*1**^ ז3*^ 183^ ז 3^1*** 3*~־.$-1 צ^י׳ס 31^**^ 33^80 ל־***^ן ו[^(^ 1נ״01* צ 130,1^1 **^3* 01*1^ ^■****■^ צ*.־ 3* מהדברים האלה נראה כי כוונת אבן אלצאיג אל האדרת אשר האמינו הישמעאלים כי של מחמד היתד, ואצל מלכיהם נהיתה לסימן מלוכה. מחברת ד׳ 26 16 הנומל טוב והמעניש, בעי 31**01ו ן גי3***0_* הננמל והנענש. 1 28 6 ידמה. בערבי ור׳י היה 1 קורא ^30. 35 34 ישכילהו, בערבי ג1*ג* יסעלהו והר־י קרא;,*פ!*. ) 36 30 השני, בערכי השלישי.! 29 17 המשל בזה כי זה הלבוש לבש אותו שליח האל וגו׳ בנוסח הערבי: **1^ 5330״ <כ\*318*^10!