Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 28

28 ממזרח וממערב במרמה והיא בספורים ובהתול ובהנאה בחושים כמו הראות ותשמע וזולתן ואלו יחלקו מהמין הראשון כי הראשון יקרסו למיניו ריסכיהם אמנם אלו אין זה בהם ועל כן אלו איפשר ההתדבקות בהם אמנם החושים אי אפשר זה בהם כי מונחם האחרון והוא הרחוק אי אפשר שימצא תמידי ואפילו היה איפשר כי החוש שהוא מונחם הראשון הקרוב לא -ימצא למונח האחרון תחלה כי החוש בעת השינה הוא בכזז ולא נם כן כשימצאו המונחים יתחייב שימצא כי החוש לא ידמה מוחש אחד תמיד אבל יפול בו הלאות ויעתק אל זולת זה אל הסבות אשר ימנעו שיהיה יגדובק וכמו כן הדמיונות ואם היתה ההנאה נמצאת לחוש המשותף כשיהיה בכח כהנאה המצואה בחלומות אלא שאותן ההנאות לא יתכן שיתדבקו כי השומר איננו מצוי שם ולא המחשב בם והמחשבה יתכן שתמשך ותמשך ההנאה הנמשכת אחריה אמנם החכמות לא יתכן לה בהם כי הס אמיתיות והסי־תם אמנם תהיה בהסרת ענין המונח כשכחה וכאשר יפשוט אותה הנושא ואס לא כן לא יתכן זה בה כי הם כלליות ואינם בזמן והידיעה בהם אמתית א־כ לא יתכן שינשאו בהפך ואמנם יעדרו בהסרת המונח והוא האדם או בהפשטתו אותם והוא השכחה. ואולם אי זה העדר היא השכחה בו דבור אחר זולת זה וכבר התבאר במקומו אבל נתבאר כי החכמה האחרונה אשר הוא הציור השכלי והוא מציאות השכל הנאצל אי אפשר לשכוח אותו אבל אם יהיה זה יהיה יוצא מן הטבע אמנם על איזה צד שיהיה אולם ימצא זה למונח האחרון אשר הוא האדם ואמנם המונח הראשון לא יתכן זה בו ווה כי ־המונח הראשון הוא הצורה א־כ הוא מונח מצד והוא המונח מצד אחר ועל כן הוא שכל ומושכל בענין ושאר מה שנאמר בו בספרי היטבל ואמנם החכמות אי אפשר זה בהם כ* המושכל בהן זולת השכל 'והיודע זולת הידוע א־כ איפשר בהם ההפשטה נמצא שאי אפשר באחד מן ההנאות התדבקות אלא בהנאה שיהיה מונחה הראשון והוא הנמצא ותהיה כו הצורה הוא המצוייר ואין זה בדבר שייוחס אל המפות ההווים הנפסדים אלא בשכל הנאצל לפי מה שהתבאר במקומות רבות ועל זה הוא תמידי. טרק. ואנחנו אומרים באלו הענינים דבר קצרה וככה נאמר נם בן כי השררה תאמר על שני מינים האחת שיהיה השר יתקן פעולות ממי שהוא תחת ממשלתו כדי שישיג אותו שהוא תחת ממשלתו כוונתו אשר הוא מכון אליה באותם המעשים לא ליונה אחרת זולתה ימו שישתרר הרב על התלמיד ועל זה יאמר למנהיג המדינה החשובה שהמלך הוא שר. ונם כן יאמר על מה שעושה שהוא לתכלית אדם מה הצעה לו לכונתו •כפרש אשר ישתרר על הייסן כי תכלית מלאכת האומן בו כשיעשה הפרש הצעה לכוונתו ועל זה הצד תאמר השררה באחור ועל דרך הדמות באחרת כי בזאת נם כן ישער הפרש קצת מעשה המתג כי הוא יתאר המתג ואיך הוא מחוייב להיות א־כ מזה הצד ידמה לצד הראשון אשר יאמר עליה השררה בהקדמה ובזה הצד לא יאמר מנהיג לשאר המדינות בלתי חשובות שר אלא למי שידמה אל המלך כי הנה יאמר לו שר* בעי, שר לא בהחלט אלא!!1001] בשתוף עמו לפי שזה הצד מן השר ישתתף עם מי שהוא תחת ממשלתו אכל בפנים הראשוניס יתן השר הודעה ויסדר הפעולות בהם ומי שהוא תחת ממשלתו יוציא אותם הפעולות אשר סדר אותם השר לפעל. ואולם בפנים השניים הוא _ כי הפרש והאומן יש להם המתג אבל האחד הוא על צד שהוא תכלית לו והשני על! צר שהוא הצעה לו. טרק. בהשנת הפרק אשר בו הדבור בהנאות. ונם ישיג לכללו מין אחר מן ההנאה והיא הנאת השנת המבוקש ויקרים לה הצער בתשוקה אליה וזאת התשוקה היא אשר