Mannheim
Compact Memory
92 pagesSort: oldest first · newest first
Pages per year (click a year to narrow down)
140
185918921926
  1. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 16

    16 הערות ■טז ולהפירוש שתבוסה מלשון תערובות אני מעיר על התרגום יב״ע לפסוק מתבוססת בדמיך בדמא דמהולתא. ואת הפסוק ושבאך מהול בסיס (ישעי׳ א׳ כ״ב) תרגם ׳יב״ע מערב במיא. ולי יש שיטה שלמה בביאור המלה תבוסה ובביאור הפעל בוס ולפיה אני מפרש את המלה ב…

  2. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 15

    הערות 15 טו והאנן בנאו הנן ובו׳ ומוכח דאפילו נימא תלוש ולבסוף הברו כמחובר מ״מ חי״ב במחובר וע״ב משום תעשה ע״י תפיסת אדם. ולפי״ז לא קשה כלל מקבר דשש לא שייך כלל ד-אי דינא דתפיסת ידי אדם דהרי אין הקבר אלא משמש למת ולא מת עצמו1). ובמקום זה עלי …

  3. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 14

    14 הערות יד דוד גאלאמב, ברלין הערות א אם אינו ענין — תנהו ענין ובו׳ בחיברת ה׳ של הישורון תמה הרב י׳ י׳ וויינבערג במאמיו פנוי עצמות מתים (בפ״ז אוח)ל״ג עמ״ש הגמרא בע״ז נ״א: אם אינו עדן למקומות דלא מיתסרי דכתיב אלקיהם על ההרים וכי׳ תנהו עדן לכ…

  4. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 13

    13 תערות בדבר פנוי עצמות מתים ומדי התעיף עיני באותו הענין לא אמנע מהודיע לב׳ צערי, שלא זכיתי להבין דברי הטור ושו״ע בריש סי׳ שם״ג, שכפי ד,נ׳ עיקר מקורם לכל עצם איסור הפנוי מקבר לקבר הוא מד׳ הירושלמי פ״ב דמו״ק (עיי״ש בטור), והא הירושלמי התם א…

  5. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 12

    12 הערות כדבר פנוי עצמות מתים יב כדעת חכמים הוא, שאמרו לו שהוא כשופך דמים. ואפשר, שגם ר״ע, כששמע קבל מהם סברתם, כמו שנראה מריהטת דבריו. פירושו ב״נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו״ — שאינו של בני המשפחה — מצא חן כעיני מאד וקרוב הוא לאמת, ובזה מת…

  6. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 11

    יא הערות בדבר פנוי עצמות מתים 11 ־בו דבר נעשה גנגלין ואין הרקב מת מטמא, אבל עדים דין מת יש לו, שהרי ביקב עצמו אין השתנות, משדה התפוסה נאסרת, אף שאין הרקב מטמא. נמצא, שהרקב ־יש בו דין דנקרא מת ויש בו דין טומאה, והנה מת שחסר הטעם, דהחסרון הוא…

  7. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 10

    10 פירורים בין כך ובין כך אינו חוזר ועל זה אמי רבי יוסי בן חלפתא לדברי רבי יוסי הגלילי בין כך ובין כך הוא חוזר ואפלו תימא שאינו לוקה על האירוס־ן עברה היא בידו ולא יהא אלא איסור דרבנן הא חלוצה לכהן הדיוט נמי אין איסורה אלא מדברי סופרים ואפלו…

  8. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 9

    דפלוגתא היא בקדושין (שם ע״ח.) אביי אמר קידש לוקה כעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל ורבא אמר בעל לוקה לא בעל אי,ו לוקה משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח משום לא יחלל ולא מסחבי כלל שרבא התיר לגמרי מה שאביי מחייב עליו…

  9. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 8

    8 פירורים ח ספק בדבר מדפרבינן לרבי יוחנן מאי ועוד דקאטר רבי יהודה ועלתה בקושיא. ואם בן אין לפנינו אלא הדרך השני שדעת רבנו דלית הלכתא לא כמאן דאטר עד שעת מתן דמו של חברו ולא כמאן דאמר עד שעת וורוי דברים אלא זקוק המשתלח להיות חי ער שעת דחייתו…

  10. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 7

    ז פירורים T (ע״א.) ברייתא זו עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרד, ואימתי שעת כפרה בשעת מתן דמים ותו לא..אכן גם משם אין ראיה ברורה להיפך שאין דחייתו מעכבת דעד כאן לא קאמר רבא התם אלא שמיד אחר הוידוי מוסרין השעיר למשלחו ואין ממתינין עד אחר ה…

  11. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 6

    6 פירורים ו אבל רמב״ם ז״ל השמיט כל זה מחבורו הגדול ולא פסק לא כרבי יהודה ולא כרבי שמעון וזה לשונו שם (הלכות יום הכפורים פ״ה הט״ו) מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא שנים ו־גייל עליהם בתחלה. הנך רואה שלא הביא אלא …

  12. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 5

    ה פירורים 5 פירורים זעיר שם זעיר שם משלחן גבוה לקטם יהזקאל בנ־־עט. ד. שני השעירים. בריש פ״ו דיומא תגן מת אחר מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אהר ויגריל עליהם בהחלה ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים …

  13. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 4

    4 שיטות תלמודיות כי לפי הוראת נדר הרשות כדעת הברייתא בספרא אין מקום לקושיתם, יען כי כל מלאכה אשר בעשיתה נוכל לבא לידי איסור דאורייתא אינה נכנסת בנדר הרשות כלל. U י) החילוק השלישי: בפסחים מ״ז א׳ איתא דמה שלא התירו ביו״ט שחל להיות בע״ש לאפות …

  14. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 3

    כ שיטות תלמודיות 8 יבא אדם לפקפק על זה, איך התירו חכמים דבר איסור במקדש, ולהתנצלות על זה בא בטענה ישרה: הלא הדברים ההם אשד התירו הם דברים אשר אין בהם שום חשש איסור כלל, ונאסרים חוץ למקדש רק משום שבות, ר״ל לעשות מנוחת השבת למנוחה שלמה בכל ענ…

  15. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 2

    2־ שיטות ת^מודיות ב וחמורות, טפלות תחת כלל1 הרשות, וההקדש והערכין והחרם, דברי נדכה אשר איננו מחויבים עליהם, נופלים תחת כלל המצוה! נ) ובמבוכתט על הקושיות הנ״ל, נבקש אורה ‘בברייתא הנשנית בספיא ויקיא ט״ז כ״ט (כאשר כבר קדמנו בזה מו״ר הנאב׳יד דר…

  16. 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. [Seite]

    ירחון לתורה ומענינו היהדות שנה שביעית חוברת א. שבט—אדר תרפ״ו ארי׳ ליבוש וואגנה מאמשטרדם. שיטות תלמודיות. ג. אין שבות במקדש. א) החוקר על ענין שיטת אין שבות במקדש, הנחשבת בכל הש״ם לדבר מוחלט וידוע (אע״פ שאענה נמצאת להדיא בצורה זו בשום משנה או…

  17. 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 24

    24 בעיא דלא איפשיטא בתלמוד בבלי כד עם אשתו שיזון את בתה א*ן החוב ולא מזונות כת אשתו מטעטין בנכסים אלא ירשו הבנים הכל ויתנו לפח חובו ויזונו בת אשת אביהן עד זמן שפסק ויזונו אחיותיהן עד שיבגרו או עד שיתארסו מתחת ידיהם עכ״ל הדמב״ם. הרי פסק נם ה…

  18. 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 23

    כג בעיא דלא איפשימא בתלמוד בבלי 23 להרביד מלאכי דרצונם לומר דהדרינן ל הכלל המוסכם מפי הרי״ף ומפי שאר הראשונים דהיכא דמחולקים הבכלי והירושלמי פסקינן כהבבלי וא״כ נם בנירן דידן פסקינן כהבבלי וא״כ כעיא דרב חמא נר עוקבא לא איפשימא ואזלינן לחומרא…

  19. 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 22

    כ3 בעיא דלא איפשיטא בתלמוד בבלי 22 קא אמרת ושם לא איפשיטא ומ״ם פסק הרמב״ם במו שפסק לפי שטצא כן פשוט בירושלמי מס׳ מעשרות ם׳ בתרא ד.לכ׳ ד• שאמרו עבשו נקוב. מכל הוכחות האלו במר דהרמב״ם מהדק בבלל הזה, דהיכא דמצינן בעיא בנמרא דילן ולא איפשיטא דפ…

  20. 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 21

    כא כעיא דלא איפשימא בתלמוד בכלי 21 הנה ב׳ כללים האלו מוסכמים מכל האחרונים, אך יש לחקור עוד אם מצעו בעיא בבבלי ובירושלמי, ואיפשיטא בירושלמי ולא איפשיטא בככלי אם פשיטותא דירושלמי הלכה אם לא? הרמב״ם בהלכות ממרים פ׳ וי״ו הלכה ד׳ כתב: האב שהיה ת…