16 הערות ■טז ולהפירוש שתבוסה מלשון תערובות אני מעיר על התרגום יב״ע לפסוק מתבוססת בדמיך בדמא דמהולתא. ואת הפסוק ושבאך מהול בסיס (ישעי׳ א׳ כ״ב) תרגם ׳יב״ע מערב במיא. ולי יש שיטה שלמה בביאור המלה תבוסה ובביאור הפעל בוס ולפיה אני מפרש את המלה ב…

הערות 15 טו והאנן בנאו הנן ובו׳ ומוכח דאפילו נימא תלוש ולבסוף הברו כמחובר מ״מ חי״ב במחובר וע״ב משום תעשה ע״י תפיסת אדם. ולפי״ז לא קשה כלל מקבר דשש לא שייך כלל ד-אי דינא דתפיסת ידי אדם דהרי אין הקבר אלא משמש למת ולא מת עצמו1). ובמקום זה עלי …

14 הערות יד דוד גאלאמב, ברלין הערות א אם אינו ענין — תנהו ענין ובו׳ בחיברת ה׳ של הישורון תמה הרב י׳ י׳ וויינבערג במאמיו פנוי עצמות מתים (בפ״ז אוח)ל״ג עמ״ש הגמרא בע״ז נ״א: אם אינו עדן למקומות דלא מיתסרי דכתיב אלקיהם על ההרים וכי׳ תנהו עדן לכ…

13 תערות בדבר פנוי עצמות מתים ומדי התעיף עיני באותו הענין לא אמנע מהודיע לב׳ צערי, שלא זכיתי להבין דברי הטור ושו״ע בריש סי׳ שם״ג, שכפי ד,נ׳ עיקר מקורם לכל עצם איסור הפנוי מקבר לקבר הוא מד׳ הירושלמי פ״ב דמו״ק (עיי״ש בטור), והא הירושלמי התם א…

12 הערות כדבר פנוי עצמות מתים יב כדעת חכמים הוא, שאמרו לו שהוא כשופך דמים. ואפשר, שגם ר״ע, כששמע קבל מהם סברתם, כמו שנראה מריהטת דבריו. פירושו ב״נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו״ — שאינו של בני המשפחה — מצא חן כעיני מאד וקרוב הוא לאמת, ובזה מת…

יא הערות בדבר פנוי עצמות מתים 11 ־בו דבר נעשה גנגלין ואין הרקב מת מטמא, אבל עדים דין מת יש לו, שהרי ביקב עצמו אין השתנות, משדה התפוסה נאסרת, אף שאין הרקב מטמא. נמצא, שהרקב ־יש בו דין דנקרא מת ויש בו דין טומאה, והנה מת שחסר הטעם, דהחסרון הוא…

10 פירורים בין כך ובין כך אינו חוזר ועל זה אמי רבי יוסי בן חלפתא לדברי רבי יוסי הגלילי בין כך ובין כך הוא חוזר ואפלו תימא שאינו לוקה על האירוס־ן עברה היא בידו ולא יהא אלא איסור דרבנן הא חלוצה לכהן הדיוט נמי אין איסורה אלא מדברי סופרים ואפלו…

דפלוגתא היא בקדושין (שם ע״ח.) אביי אמר קידש לוקה כעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל ורבא אמר בעל לוקה לא בעל אי,ו לוקה משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח משום לא יחלל ולא מסחבי כלל שרבא התיר לגמרי מה שאביי מחייב עליו…

8 פירורים ח ספק בדבר מדפרבינן לרבי יוחנן מאי ועוד דקאטר רבי יהודה ועלתה בקושיא. ואם בן אין לפנינו אלא הדרך השני שדעת רבנו דלית הלכתא לא כמאן דאטר עד שעת מתן דמו של חברו ולא כמאן דאמר עד שעת וורוי דברים אלא זקוק המשתלח להיות חי ער שעת דחייתו…

ז פירורים T (ע״א.) ברייתא זו עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרד, ואימתי שעת כפרה בשעת מתן דמים ותו לא..אכן גם משם אין ראיה ברורה להיפך שאין דחייתו מעכבת דעד כאן לא קאמר רבא התם אלא שמיד אחר הוידוי מוסרין השעיר למשלחו ואין ממתינין עד אחר ה…

6 פירורים ו אבל רמב״ם ז״ל השמיט כל זה מחבורו הגדול ולא פסק לא כרבי יהודה ולא כרבי שמעון וזה לשונו שם (הלכות יום הכפורים פ״ה הט״ו) מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא שנים ו־גייל עליהם בתחלה. הנך רואה שלא הביא אלא …

ה פירורים 5 פירורים זעיר שם זעיר שם משלחן גבוה לקטם יהזקאל בנ־־עט. ד. שני השעירים. בריש פ״ו דיומא תגן מת אחר מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אהר ויגריל עליהם בהחלה ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים …

4 שיטות תלמודיות כי לפי הוראת נדר הרשות כדעת הברייתא בספרא אין מקום לקושיתם, יען כי כל מלאכה אשר בעשיתה נוכל לבא לידי איסור דאורייתא אינה נכנסת בנדר הרשות כלל. U י) החילוק השלישי: בפסחים מ״ז א׳ איתא דמה שלא התירו ביו״ט שחל להיות בע״ש לאפות …

כ שיטות תלמודיות 8 יבא אדם לפקפק על זה, איך התירו חכמים דבר איסור במקדש, ולהתנצלות על זה בא בטענה ישרה: הלא הדברים ההם אשד התירו הם דברים אשר אין בהם שום חשש איסור כלל, ונאסרים חוץ למקדש רק משום שבות, ר״ל לעשות מנוחת השבת למנוחה שלמה בכל ענ…

2־ שיטות ת^מודיות ב וחמורות, טפלות תחת כלל1 הרשות, וההקדש והערכין והחרם, דברי נדכה אשר איננו מחויבים עליהם, נופלים תחת כלל המצוה! נ) ובמבוכתט על הקושיות הנ״ל, נבקש אורה ‘בברייתא הנשנית בספיא ויקיא ט״ז כ״ט (כאשר כבר קדמנו בזה מו״ר הנאב׳יד דר…

ירחון לתורה ומענינו היהדות שנה שביעית חוברת א. שבט—אדר תרפ״ו ארי׳ ליבוש וואגנה מאמשטרדם. שיטות תלמודיות. ג. אין שבות במקדש. א) החוקר על ענין שיטת אין שבות במקדש, הנחשבת בכל הש״ם לדבר מוחלט וידוע (אע״פ שאענה נמצאת להדיא בצורה זו בשום משנה או…

24 בעיא דלא איפשיטא בתלמוד בבלי כד עם אשתו שיזון את בתה א*ן החוב ולא מזונות כת אשתו מטעטין בנכסים אלא ירשו הבנים הכל ויתנו לפח חובו ויזונו בת אשת אביהן עד זמן שפסק ויזונו אחיותיהן עד שיבגרו או עד שיתארסו מתחת ידיהם עכ״ל הדמב״ם. הרי פסק נם ה…

כג בעיא דלא איפשימא בתלמוד בבלי 23 להרביד מלאכי דרצונם לומר דהדרינן ל הכלל המוסכם מפי הרי״ף ומפי שאר הראשונים דהיכא דמחולקים הבכלי והירושלמי פסקינן כהבבלי וא״כ נם בנירן דידן פסקינן כהבבלי וא״כ כעיא דרב חמא נר עוקבא לא איפשימא ואזלינן לחומרא…

כ3 בעיא דלא איפשיטא בתלמוד בבלי 22 קא אמרת ושם לא איפשיטא ומ״ם פסק הרמב״ם במו שפסק לפי שטצא כן פשוט בירושלמי מס׳ מעשרות ם׳ בתרא ד.לכ׳ ד• שאמרו עבשו נקוב. מכל הוכחות האלו במר דהרמב״ם מהדק בבלל הזה, דהיכא דמצינן בעיא בנמרא דילן ולא איפשיטא דפ…

כא כעיא דלא איפשימא בתלמוד בכלי 21 הנה ב׳ כללים האלו מוסכמים מכל האחרונים, אך יש לחקור עוד אם מצעו בעיא בבבלי ובירושלמי, ואיפשיטא בירושלמי ולא איפשיטא בככלי אם פשיטותא דירושלמי הלכה אם לא? הרמב״ם בהלכות ממרים פ׳ וי״ו הלכה ד׳ כתב: האב שהיה ת…