Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 8

8 פירורים ח ספק בדבר מדפרבינן לרבי יוחנן מאי ועוד דקאטר רבי יהודה ועלתה בקושיא. ואם בן אין לפנינו אלא הדרך השני שדעת רבנו דלית הלכתא לא כמאן דאטר עד שעת מתן דמו של חברו ולא כמאן דאמר עד שעת וורוי דברים אלא זקוק המשתלח להיות חי ער שעת דחייתו לצוק ואם מת קודם לכן צריך להביא זוג אחר ולהנריל עליו והשעיר שנקבע לעזאזל מוליכין אותו לצוק וחברו ירעה עד שיסתאב אם לא שטת המשתלח קורם שנגמרו כל המתנות בולם שאז ישפך הדם והשעיר שקבעו הגורל השני לשם אינו רועה אלא יקרב. הכי נמי מסתברא שהרי רמז״ל פסק(שם ריש פ״ה) כרבי יהודה שרק העבודות הנעשות בבגדי לבן בפנים ובהיכל מעכבות אבל הנעשות בעזרה אינן מעכבות חוץ מחפינת הקטורת ושחיטת פד ושעיר מפני שהן צורך פנים ואפלו הבי כתב (שם פ״ג ה״ג) שהגרלה אע״ם שנעשית בעזרה ואע״ם שאינה עבודה מעכבת והיינו טעמא מדאמרינן(יומא ל״ט:) דאף לרבי יהודה הגרלה מעככת הואיל ושנה עליה הכתוב אשר עלה אשר עלה חרי זמני. ואם כן הכא נמי הכתיב ושלח ביד איש עתי המדברה וכתיב בתריה ושלח את השעיר במדבר הרי ששנה עליו הכתוב לעכב. ה. הירא ורך הלבב. במסכת סוטה (פי ח מ״ה) נחלקו רבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראית חרב שלופה ורבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העביות שבידו. אחריהם בא רבי יוסי (בן חלפתא) ואמר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרח ונתינה לישראל כת ישראל לממזר ולנתין הרי הוא הירא ורך הלבב. והוינן בה (שם מ״ד:) מאי איכא בין רבי יוסי לרבי יוסי הגלילי ואמרינן איכא בינייהו עברה דרבנן בלומר ללבי יוסי הגלילי אפלו עבר על דברי סופרים חוזר ולרבי יוסי בן חלפתא עד שיעבור על דבר תורה דומיא דאלמנה לכהן גדול וכגון שנשאה דאיכא איסור כמו שפירש רש״י ז״ל. וצריך לומר חלוצה שהזכיר רבי יוסי אשנרת לישן היא כמו שכתוב בתוספות יום טוב שהרי חלוצה אינה אסורה לכהן אלא מדרבנן כדאטרינן בקדושין (ע״ח). וצריך נמי לומר לרבי יוסי הגלילי אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אפלו אסור דרבנן ליכא בקדושיהן כל זמן שלא נישאו להם דתנו רבנן(בסוטה מ״ד.) ולא לקחה פרט לאלמנה לכהן גדול גיושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל כת ישראל לממזר ולנתין ואתמי עלה לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר הירא ורך הלבב זה המתיירא מעבירות שבידו אפלו תימא רבי יוסי הגלילי בדרבא (כצ״ל) דאמר רבא לעולם אינו חייב עד שיבעול. ואי אמרת איסורא מיהא איכא אכתי מתניתא דלא כרבי יוסי הגלילי דהא לדידיה אפלו לא עבר אלא על איסור דרבנן הוא. חוזר מן המערכה. וקצת קשה דלישנא דרבא לא משמע הכי דמדקאמר לעולם אינו חייב עד שיבעול יש ללמוד שאע״ם שאינו לוקה על הקדושין עברה מיהת איכא. ועוד