Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 16

16 הערות ■טז ולהפירוש שתבוסה מלשון תערובות אני מעיר על התרגום יב״ע לפסוק מתבוססת בדמיך בדמא דמהולתא. ואת הפסוק ושבאך מהול בסיס (ישעי׳ א׳ כ״ב) תרגם ׳יב״ע מערב במיא. ולי יש שיטה שלמה בביאור המלה תבוסה ובביאור הפעל בוס ולפיה אני מפרש את המלה ביסא במנח־ת ז׳ ביסא גדושה ע״ש ואת המלה בוסיא בב״ק קט״ז: בבופיא אין מעמידין אשר ביאורי המפרשים שם אינם טניח־ם את הדעת וכר...*) ה־ב י. י. וויינבערג להשיר מכשול. נשאלתי מאדם חשוב אחד אש יש יסור להוראה שהורה חנם אחד להתיר :איסיר הרבית אם הלוה שולח את הרבית ע״י בי־דאר (פאסט־אנווייזוננ). לאותו שואל השבתי כי חלילה לסמוך ע״ז. אח״ב שמעתי, כי נתפשטה שמועת־היתר זו ,בחוגי הסוחרים ורבים מקילים באיסור תורה החמיר וכדי להסיר מבשול אמרתי לסרסם תשובתי: זו היא הוראת שגגה בלא שום ספק וחלילה לסמוך עליה אפילו בשעת הדחק וצורך גדול. והחכם הנ״ל בוודאי נתכון למה שכתב היימ״א ביור״ד סי׳ ק״ם בשם י״א דמותר לישראל וכוי וידוע כי הלבוש והט״ז ורבנו הנר״א ז״ל כתבו ע״ז שהוא טעות גדולה ואיזה תלמיד טועה כתבו. ואף שד,םל״מ (פ״ה מה׳ מלוה ולוה הי״ד) והש׳יך ומין החת״ס (בח״ו מחשובותי׳ סי׳ כ״ו) כתבו שראוי לסמוך על היתר זה, מ״ס הרי גם הרמ״א לא התיר אלא אם ההלואה נעשית ע״י שליח. אבל אם ההלואה נעשית ממלוה ללוח אז אסור לשלוח הרבית ע״י שליח. ואפילו בהלואה ע״י שליח אינו מותר אלא במלות ע״ם אבל לא במלוה בשטר שנכתב ע״ש המלוה ■והלוה. ואפילו במלוה ע״ם שע״י שליח לא הותר אלא ע״י שליח ישראל ולא ע״י שליח עכו״ם (ע״ש בבא״ה). ולדעת כמה אחרונים לא הותר אלא בשליח הלוה אבל לא בשליח המלוח. וכל בן תורה ובקי קצת בהוראה יודע ומבין טעם החלוקים הנ״ל •ואין צירך להאייך. וע״ד בתי־הבאנק שיש להם שותפים עכו״ם הנה בפולין נהנו העם להקל עפ״י היתרם של השו״ט ותשו׳ מהרש״ם. וגם המהר״ם שיק חיו״ד סי׳ •קנ״ח נוטה להקל. ובספר לבושי מרדכי מהדו״ת סי׳ ע״ב חוכך להחמיר יעו״ש. והנה בפולין הציעו האדמו״ר מלובלין והגאון מהר׳יא קלאצקין האב״ד דשם שליט״א תקנה שכל בני העיר יחתמו על כתב־התחייבות אצל הרב דמתא שכל -ההלואות שיעשו במשך השנה יהי׳ עפ״י היתר עיסקא ואז אפילו אם שכחו לכתוב שטר היתר עיסקא בשעת ההלואה אנו אומרים שעל דעתם הראשונה הם עושים. ונחלקו עליהם רבים מגדולי הרבנים יעוין בספר קובץ דרושי שנת תיפ״ד ושנת תרפ״ה ־שהוציאה אגודת הרבנים בפולין. אבל רה" ג מקיים גירסא שלנו שבססן לפי שבסיסה ופסיסה אחד הוא (ועיין בעמך: שבססן אית ׳דאמרי שפססן) והוא כמו הפקר — הבקר, תפוסה — תבוסה. וע״ד שרש המלה תבוסה נראה שהוא משרש בסס בלשון סורית וקצרתי. י. י. וו. *) הרוצה לעמוד על שיטת המחבר בחקירת הפילולוניא התלמודית יקרא את ספרו התורה והתלמוד שני חלקים. המערבת. בדפוס צבי הירש איטצקאווסקי, ברלין