Jeschurun · 1926-03-01 · Heft 3-4 (März 1926) · p. Seite 24

24 בעיא דלא איפשיטא בתלמוד בבלי כד עם אשתו שיזון את בתה א*ן החוב ולא מזונות כת אשתו מטעטין בנכסים אלא ירשו הבנים הכל ויתנו לפח חובו ויזונו בת אשת אביהן עד זמן שפסק ויזונו אחיותיהן עד שיבגרו או עד שיתארסו מתחת ידיהם עכ״ל הדמב״ם. הרי פסק נם הוא נגד הירושלמי כתלמודא דיק ופסק לקולא באשר הבעיות סלקו בתיקו והלך בשיטת הרי״ף שפסק ג״כ לקולא. הרי אנו מוכרחים לישב דבריו שאינם סותיים הכלל לפסוק כפשיטות כירושלמי ננד ספקא דבבלי, או תאמר דהימפ׳ם ס׳ ל דהיכא דמסתבר טעמיה דספיקא לא אזלינן אחר פשיטות הירושלמי, או דדוקא בהאי ענינא דנכסים מרובים לא ממעטינן ואזלינן לקולא דהא נכסים בחזקת הבנים קיימים, אך אחר דאגן מתרצים פסק הרפב״ם בענין נכסים מרובים, אין להביא ראיה מפסק הרא״ש באותו ענין דאינו סבירא ליה כלל הרמב״ם לפסוק כפשיטות הירושלמי ננד ספיקא דבבלי. ובהא דקידושין דבנו והוא רבו מהו לעמוד מפני אביו, והבעיא השנית בנו להוא רבו מהו לעמוד אפו מפניו, דתרווייהו לא איפשיטי פסק הרא׳ ש בשניהם לחומרא ויעמדו זה מפני זה דספייקא דאורייתא היא, אך אין משם סיעתא ולא סתירה לכלל הנ״ל דראייה מפורשת בירושלמי לא מצעו, אך דר־ ן יישב דעת הרמב״ם שפסק בחרא לקולא ובהדא לחומרא אמעשה דר־ טרפון המובאת כירושלמי. ספר ש1״ת "שם ^ולם" מהגאון כק״ש מתודיר משה שלום מטול רב ואב״ד דק״ק בדסק (לעטלאנד), הכולל שו״ת על שולחן ערוך אורה חיים יורה דעה ואבן העזר. הדושים ובאורים לכמה סוגיות עמוקות בש״ס ובדברי הראשונים. נוסח ההרשאה ושטר מכירת חמץ ובאורם המפורט ונוסחי ההרשאות ושטרותיהן למכירת בתי החרשת והעסקים לבל השגה. בפתיחת הספר במדור "פתחי עולם" באים שלשה מאמרים הגיוניים ,/התורה וסגולותיה" "דרך צדיקים" "נצחיות ישראל" המאמרים האלה מפיצים אור על מצב עם ישראל הפנימי והחיצוני ביחס למשבר הזמן שהגיע למרום קצהו בתקופת חורבן בית שני; בהם נשקף גבורת ובהירת הדעת של עיני עש ישראל סבא. אשר בכל מצוקות הזמן התעלו מעל למקריו, ואך "יבנה וחכמיה" היו כל שאיפותיהם, ובכה הזה עתקו וגם גברו לעשות היל לשאת את כל אלה. המאמרים הללו נכתבו בשפה ספרותית, ויבוארו בהם כמה מאמרים תמוהים, ומאד יתענג עין הקורא בהם בשום לב. השו״ת הם מרבנים וגאונים, ששאלוהו הלכה למעשה, ואשר התובח עם גאוני וצדיקי דורנו. בכל תשובה ירד המחבר לעומקה ורוחבה של ההלכה וצלל במים אדירים בש״ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים ע״פ יסודות חזקים וסברות ישרות וברורות. החרושים והבאורים המה בעיון עמוק וביושר ההגיון. ביהוד הפליא הגאון המחבר בקונטרסו הגדול בכמותו ובאיכותו הנקוב בשם "מכירת חמץ", אשר באמת הענין הזה הוא סבוך מאד בספרי המחברים האחרונים, והמחבר ברר את הענין הקשה והעמוק הזה ועשאו כסולת נקיה והביאו אל תכלית שלימותו בכל הפרטים. ביהוד מצטיינת עבודתו בנוסחי ההרשאות ועטרותיהן. מפליאים הם בקצור לשונם, מועט המחזיק את המרובה, בסגנונם. סדורם ודקדוקם המצוין. ובבאורם המפורט ע/׳פ גדולי הראשונים והאחרונים ז״ל! בכלל כל דברי הגאון המחבר שקולים בפלס העיון הזך, ועל אדני סברות ומועצות נאמנות וישרות נוסדו, ועל מבועי התלמוד והפוסקים שורשו, והכל בסדר נפלא ובלשון צח וקצר ומבואר. בדפוס צבי הירש איטצקאווסקי, ברלין