116 איזהו ביז השמשות * tsp שני מינוטין קודם שקיעת עליונה של חסה) עד שיראו ג' כוכבים מגידל ראשון וכיון שכל המחברים פה אחד אמרו שזה הזמן של ג' ריבעי מיל אינו קבוע איא שזמן בין השמשות תלוי בטציאדת השוה למציאות אשר מוחשה בזמן זה בארץ ישראל בתקו…

איזהו בין ה?למשות 115 קטו וכדעת הגאונים וזה משום שכבר נהגו כן מפני שרצו להוסיף זה הזמן מחול אל הקודש שהרי אסילו לדעת ר״ת מן השקיעה ואילך הוא זמן התוססת ואף על פד שאק צריך לדעת זו להוסיף כל הזמן שמן השקיעה עד בין השמשות אלא קצתו וכמו שכתב ד״…

114 אייהו בין השמשות קיד אכל אין להכריע מן המציאות כין נ׳ שיעורים אלו מן הטעמים שאומר לך והוא שככר זכרתי למעלה שאס מקום אחד גנוה יותר מסכיבותיו אד נראית גוף החמה איזה זמן יותר ממעל לאופק (בגובה עשרה מעטער מתאחרת השקיעה בארץ ישראל כ׳יח זעקונ…

איזהו בי; השמשות ה־נ m שהגאון רוצה ליישב בפירושו לשונות הגמרא שהוקשו לו כמו שה:אתי לפעלה לפי פירוש רש״י ואני בעדי מצאתי בעדה פירוש נכון בדברי השגיא שמיושבים מ נם כן דק־וק• הגאון ומיושבים ומצומדים בו גם כן בלי סתירה ודוחק דברי הרמב׳ים בחיבור…

112 לחקר התלמוד .-,ירוסלט׳ ק'ב וגרעטץ שם צד 29—31 41—3S. בערלינער בייטרעגע צור געאגראפיע צד 17—34—44. 8) ירושלמי כתובות ם״א ה״ב, חונה בשם שמיאל ונו׳ עי׳ תום׳ כתיבות ד׳ י׳ א׳ רבי מונא בשם שמואל וכו, ובחדושי הרשב״א כתיבות ק״ו ע־יב׳ ועי, יוחסי…

קיא לחקר התלמוד הירושלמי] 111 או במקום שהובאו דבריו בשאר ספרות תושבע״פ, ואקוה בי רק אז יהי; בידינו מפתח לפתוח בו את ארמון התלמוד הירושלמי אשר עד עתה הוא במעט נעול וסגור על מסגר. 1) ירושלמי תרומות פ״י ה״ז, ביצים שהקדימו. עי׳ תום׳ חולין פ״ד ע…

110 לחקר התלמוד הירושלמי 2 הכבוד הזה של הנמרא הירושלמית שנתחדש בימים ההם בא שלא ממט, כי כבר התלמוד הבבלי נעשה לקו ולמשקלת בפסקי ההלכות ולא שמרו הרבה את התלמוד הירושלמי, עד כי באחרונה אבד ממט סדר שלם שהי׳ לפני הקדמונים (עי' רמב״ם בהקד׳ לפי׳ …

?S הוראת התלמוד בבתי הספר 109 קע •גליות וכאן פטרנוהו? זאת מבאר ר׳ יוסי: לפי שאין דומה ליער: יעד, זה לרשותו נכנס וזה לרשות נכנס הנקק אינו זקוק לקבל רשות כניסה ולשניהם אותן הזכרות — אבל זה, הנכנס לחנותו של ננר, לרשות חברו נכנם, ז. א., אעפ״י ש…

108 על הוראת התלמוד בבת' הספר קה לרה״ ר וטיה״ר לרד,"י, היינו »ומרים: הא — סרה״י לרה״ר — משוש דשכיחי רבים במקום הנזק, והא — ברד,״ר רירה״י — משום דשלא בדשות התחיל את מעשהו, ומעמים אלה הם הגורמים חיובו אבל מרהי׳ר לרה״י אחר, שאין אף אהד משני טע…

קז על הוראת התלמוד בבתי הספר 1Ö7 באפן שמרי העין יוכלו לנפל לרשוה״ר ויזיקו; בדה״י והזיק ברה״י אחד או מבקע ברד,״י שלו באפן שמיי העץ יוכלו לנפל לרשות יחיד אחר — בכל האפנים האלה הוא חיב, כי אסור לו לעשות (אפילו בישות שלו!) מעשה שיביא נזק ברשות …

106 על הוראת התלמוד בבתי הספר 1 להתנות בפני גי בני אדם. אם לא מצא ג' אנשים? — הוא רשאי שלא להעיב בלל. מה יהא אם לא התנה והשיב? — לא יקבל כל הסלע, לפה? — הן אפשר שהיה מתרצה ומספק אין כעל האבידה צריך לחת לו שכר רב כל בך בעבודת ההשבה הקלה *). …

קה על הודאת מתלמוד בבתי מספר 105 אבירה" ו״ההזירה וברחה״. למה אין פיה רועה כדרך נחשבת אבירה?- היק כתוב בתורה שאדם היב לד,חדר אבירה אהה אפילו פעמים ה־ב־?- עכשי נובל להבדיל שלשה סודם במציאה, שאדם מוצא בשוק אי בירך או בכל מקום שהוא. סיג ראשו■: …

104 ע־ הוראת התלמוד בבתי הס£' אמרנו שהמוצא מבריז ושומר עליה עד שיביאו בעליה. האם רשאי הוא להשתמש ב־ כל זמן שהיא מונחה אצלו? — לא. ואם מצא ספרים, המור«־ לו לקרא בהם? — כן. למה התירו הנמים בבנק זה? — לטובת האבידה. מנין תדעו שהכינה' היא לטובת …

£ על הוראת התדמוד בבתי הספר 103 ״חני״ ״הניא׳/ ״תנו רבנן׳; "קשיא" "תיובתא" ובו׳ (בשעורי ההוראה המודפםים באן לא בארתי דברים אלה, מתוך הנחה שהתלמיד יש לו ככר פוש; מד. בנדון זה). ואין מן הצרך לעמד על מובנות מאליהן: למוד לא דרך הרצאה אלא דרך שאל…

102 על הוראת התלמוד בבתי הספר קב השעור יתחיל בחזרה המשמשת לא רק בחינה וקונטרולה (החשובות לעצמן) אלא קשר בין הנלמד היום ובין מה שקדם. ואין זה מספיק: החמר החדש צריך להיות מובנם לתוך מערכת הדינים והמוניות בחלק אורגני. החמר החדש מואר ע״י כך ומו…

הא 101 ער הודאת התלמוד בבתי הספי־ שקוע בדפי הגמיא כעשר שעוד. ליום, ורבים היבו ונשתכחו. משבע שערת כבקי' קיץ ומשמנה בח־ף ועד 7 א־ 8 מדב — בהפפקת צהרים זעומה — היו התינוקות נתונים כבית רק. ד,כיה זו נורית השלת ספק בש־ב אופן הלמוד מן הצד המתודי־…

100 יבורי המשפט הע:רי ל״ח פ״ד) בקצז־־רשון. לאלו עייני האחרונים, ומד,בינו אתריהם, בס׳ כית הלל עצמי, ♦מהוא הפקיר הראשון למנהג זר, היו מגת־נים על נקלה שאין ההפרש כאן בין קרקע לפטלטלין, אלא כין תנאי כתוב בשער לתנאי המותנה על־פה. ואי אפשר להעריך…

יסודי המשפט חעביי 99 &X שלא לצורך, כי לדעת אותם פוסקים עכו״ם קונה במעמד שלשתן מעיקר־הדין ולא משום הקלה. סרק שלישי, §ב״ב (עמוד 78): התנאת התנאי בלשון "אם ומעבשו" במן: "אב תעשה בך וכך, שדי קנוית לך מעבשו" שוה על הרוב לתנאי המותנה בלשון "על מנ…

סק״ל) בשם מהרשד״ם שמכרת רבני תם דעת יחיד היא, הן כבר יצא מדו בזמנו חברו ד,ואון ר' אפרים הכהן מווילנא (בס׳ שער אפרים סי׳ ע״ם) והחזיר את הדבר לאמתו וכתב: "הכלל העולה שכל האחרונים וגם הראשונים, הטור והמרדכי ושאר פוסקים סוברים כרבנו חם זולת הרב…

להפקיע טמון במקים שנוגע לדין דאורייתא, אלא דעתם שלא דדה לו להלל לעשות כן ולבטל השמטת כספים מישראל אעפי׳י שיש לו בח וריצות לבך, כי אין בי״ר משתמשים בבדם זד, אלא במקש סייג וגדר (בס״ש רש׳י שם), ולפי דעת התום• אין באן סייג וגדר נמיצים בל־יכך עד…