Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 113

איזהו בי; השמשות ה־נ m שהגאון רוצה ליישב בפירושו לשונות הגמרא שהוקשו לו כמו שה:אתי לפעלה לפי פירוש רש״י ואני בעדי מצאתי בעדה פירוש נכון בדברי השגיא שמיושבים מ נם כן דק־וק• הגאון ומיושבים ומצומדים בו גם כן בלי סתירה ודוחק דברי הרמב׳ים בחיבורו ובפירוש המשנה וכתבתיו בעוהי״ת בכחוברת כסלו־טבת ש״ע עמוד קי״ד ועל פי פירוש זה יהיה שיעור מיל כ״ד ט־טטין כמו שכתב היטב״ם. נמצינו למדים ששיעור מיל לרוב הפוסקים היאשודם הוא כ״ד מ־דטין ולמיעוט הפוסקים (שפוסקים לגמרי כרבי יהודה) הוא כ״ב מינוטין והצי ואין כאן שום אחד מן הראשונים (אשר ידעו המציאות שעיקר היום מהנץ החמה עד שקיעתה דווקא שוה ללילה בתקופת ניסן ותשרי) שסובר שמהלך מיל הוא י״ח מינוטין. אחר שידענו בעזרת חונן דעת את בל זאת צריכים אנו לראות איזה זמן אחר שקיעת החמה נראו ג׳ כוכבים מגודל ראשון. והנה זה משתנה קצת לפי זכות ד,אויר ולפי חוזק אור הלבנה ולפי מקום מעמד הכוכבים ברקיע שהעומרים במערב מתאחרים לצאת וכבר כתבתי קצת מזה בחוברת שבט־אדר ש״ע עמוד י״ג ולפי זה יכול להיות שביום אחד טתאחרין לראות נ' כוכבים וביום אחר מקדיטין על ידי שינוי מעמדם ברקיע (שינוי זכות ד,אויר אינו מועיל בזה אלא דבר מועט מאד כאשר החוש מעיד והמחברים אשד כתבו על עדן זה בלי לבחון זה על ידי החוש גזמו והפליגו תועלת זו יותר ויותר מן האמת המוהש) ומכל מקום סוף זמן בין השמשית הוא בקביעות בנקירת זמן ידועה כראמרינן בגמרא מפני שהוא נקודת הזמן אש' בה בוודאי בלתי ספק יראו ג׳ כוכבים בינונים וכדי לידע נקודת הזמן הזאת אין אנו צריכים אלא לראות .באיזה מעמד החמה תחת האופק יראו לעולם ג' כוכבים מגודל ראשון וברגע שהחמה עומדת במעמד זה הוא פוף זמן בין השמשות בכל מקום ובבל זמן. והנה כבר ראו ובחנו זה החוזים בכוכבים שרגע הראות הכוכבים הראשונים מנידל ראשון הוא לעולם בעמיד אמצע החמה ה׳ מעלות או מעט יותר תחת האופק ומיגע זה והלאה יראו כולם זה אחר זה. וחשבתי על ידי הכמת ההנדסה •שבימי תקופת ניסן ותשרי ובא־ץ ישראל רנע עמידת החמה תחת האופק הוא י״ז מינוטין ושליש מינוטע בקירוב אחר שנתעלם עליונה של תחמה תחת האופק ואם כן איזה זעקינדען אחר זה נראים לעולם ג׳ כוכבים בינודם והנה זה מסכים בצמצום לשיטת הגאונים שהרי ג' ריבעי מיל ד,ם אם נחשוב כ״ד מינוטין למיל י״ח מיגוטין ואם נחשוב כ״ב מינוטין וחצי למיל אזי הם י״ז וחמש שמידות מינוטין*). *) הנה ר׳ יוסף שווארץ בכפרו תבואת השמש דף מ״א ורף מ״ב כתב המציאות שראה כירושלים ולפי דבי־יו בתקופת ניסן ותשרי ג׳ כוכבים כינוניס אין נראיס אלא מ׳ מינוטין לאחר השקיעה אבל במחילה פכ״ת דבריו אלו מוכחשים מכמה וכמה עדי ראיה ואפילו במדינתנו ראיתי אני בעיני יותר מג׳ כוכביס בינונים ל״ה מינוטין אחר השקיעה בזמן תקופת ניסן ומ״ב מינוטין אתר השקיעה כבר נראי; רצופין. ועיין בדבריו שם ובדף כ״ג וכ״ד ותראה שאין להביא ראיה ממה שיאה הוא וכתבתי למעלה ובחוברת שבם־אדר ש״ע עמוד י׳״ג שיש הרבה דברים המבלבלים ומטעים מי שאינו מומחה בראיות אלו.