Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 104

104 ע־ הוראת התלמוד בבתי הס£' אמרנו שהמוצא מבריז ושומר עליה עד שיביאו בעליה. האם רשאי הוא להשתמש ב־ כל זמן שהיא מונחה אצלו? — לא. ואם מצא ספרים, המור«־ לו לקרא בהם? — כן. למה התירו הנמים בבנק זה? — לטובת האבידה. מנין תדעו שהכינה' היא לטובת האבידה? — הן אמרנו "אחת לשלשים יום". II מעכר. וככיון שלהשתמש במציאה אינו יבול ולשמר עליה הוא צריך, למה לו לקהת את המציאה? — התורה חיבתו. התדעו את הפסיקים שבתודה? — דברים כ׳יב א־ב־נ. (קריאת הפסיקים לשם הדיוק שבמשנה "ד,שב תשיבם"). אנו רואים שהוא מחייב לקחת את המציאה, אינו רשאי להתעלם. אילם, האס כל מה שאדם רואה הוא צריך לקחת ולהשיב? למשל, הנה מונתים ספרים במגרה, האס אני מחייב לקהת אותם ולשאל אהרי הבעלים? — כמובן שלא, בי אין זו אבירה: הבעלים יבואו ויקחו. הלמדתס בבר דין כיה במשנה, שלפעמים אינו־ צריך בלל לקחת את האבידה? — "מצא בלי באשפה, מכוסה לא ינע כד. ונאבידה שהוא צריך לקחת ולד,חדר, ם־ דעתבם: אס -חזיר לבעל והל־ אבד שוב — מת הדק? — עוד לא נדע.־ III פתיחה. אנהנו נלמד עבשואת הדינים האלה, מה זאת אבירה, כלומד מתי צריך אדם לקהת את הדבר שהוא מוצא ולהשיב לבעלים ומתי אינו צריך למפל בו כלל — בי עליו להבין שהבעלים יודעים את מקיפו ויבואו לקחתו. ונס בפה פעמים צריך להחזיר אבירה אחת. הודעה. נלמד עבשו את המשנה "אי זו היא אבירה", ב״אלו מציאות" רף ל׳ ע״ב. פתחו את הגמרות! — ב) הצעה, I קריאה ובאור: אי ז־ היא אבירה?׳ — שיבין שאין הבעלים יודעים על היותה שם ויהא ח־ב לקחת אותה למען השיבנד, לבעלים. מצא יחמור או פרה העין בדרך, אין זו אבידה — בי בך דרכם של המור ופרה לרעות בדרך ואחד בך ילבו מאליהם הביתה או שיבואו הבעלים לקחתם, כי ודא־ ידוע לבעלים שרם במקום זה. המור וכליו הפובין — סמן, שאין הנעלים יודעים את מקומו, כי לא היו מגיהים אותי כך. פרה רצה כין הכימיה — אין דיבה של פרה להמצא בכרמים בי אין זה מקום מרעה וכרוצה חוזק תוזק ע״י הזמורות וגזרי העץ המפוזרים על הקיקע, ויראי הרי זו אכירה. ורנה הדק השני: אם החזיר את הפרד, (או את ־המור) והיא ברחה שוב והיא?קיאה שוב — יעלה על מחשבתו: די לי, החזיתי פעם ושוב לא אטפל בה, — אומרה המשנה החזירה וברחה החזירה וברחה אפי׳ ארבעה וחמשה פעמים חייב לההזירה, שנאמר ״השב תשיבם״ — אלו כתבה תורה ,,תשיבם" לחוד היה מספיק — והלא אין מלים מיותרות בתויה! — מבאן דורשים חכמים, שחיבתו תורה להשיב אותה אבירה עצמה אפילו פעמים הרבה. ג) חזרה, I בפנים ע״י תלמיד. — רש״י. II שאלות. במה דינים למדנו לע״ע במשנה? — שנים, פה הם? — "איזוהי