Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 98

סק״ל) בשם מהרשד״ם שמכרת רבני תם דעת יחיד היא, הן כבר יצא מדו בזמנו חברו ד,ואון ר' אפרים הכהן מווילנא (בס׳ שער אפרים סי׳ ע״ם) והחזיר את הדבר לאמתו וכתב: "הכלל העולה שכל האחרונים וגם הראשונים, הטור והמרדכי ושאר פוסקים סוברים כרבנו חם זולת הרב מהר״ם פינץ והרב מהרשד״ם". ומן התימה במחבינו הנכבד שיצא לקבוע את יסודי המשפט העברי על־פי דעת מפרשי השולחן־ערוך לבדם המצוים ביד בל אדם, מכלי לדרוש ולחקור בספרי התשובות של גדולי הדורות הקודמים שרק מהם יש לדעת כיצד היו נוהגים להלבה- למעשה ורק מתוך שפופוחם של פסק* מעשים הללו יש להשקיף השקפה כללית על סדר הדינים בישראל בכל מקצוע שהוא. וכן לענין אגב-קרקע בם׳ נחלת שבעה (סי׳ ל׳) הובאה השובת הגאון ר׳ שמואל קוידנובר (בעל ההגהות תפארת שמואל על הרא״ש ומהבר ס׳ ברכת הזבח על סדר קדשים) בדין מכירת חמץ, ומבואר שם כדבר פשוט שעכו״ס קונה מטלטלין אנב־־קרקע. והביאו בקצה״ח (סי׳ קצ׳יב סק״ג), ויצא לפתור דינו מטעם אחר אבל לא מטעם זה. הרי שהכל מודים בדבר שעכו■ ם קונה באגבייקדקע. שהקנעים אינם ענינים דתיים, כדי שנחלק בהם בין ישראל לעכו״ם, רק אותות הם לגמירת דעתם של הנושאים ונותנים, ובל אדם שוד, בהם. ומצד אחד: הן אין לך קנינים ריאליים. מעשיים, כקניני בסף ומשיכה, שלפי השערת המחבר אין כל ספק בדבר שעכו״ס קונה בהם, ואעפ״כ אמרו בנמ׳ במם' בכורות (י״ג) שלדעת ר׳ יוחנן אין עבו״ם קונה במשיכה ולדעת ריש לקיש אין עכו״ם קונה בכסף. אלא שהרמב׳־ם דחה סוגיא זו מהלכה ופסק שהוא קונה בשניהם, וכבר נחלקו עליו כל חבריו ופסקי שעכו״ם אינו קונה אלא או בכסף או במשיכה. וכן נפסק בש״ע יורד, דעה סי׳ ש״ך שאין עבדם קונה באחר מהם אלא בשניהם יהד מפני הספק. בכל אופן נראה, שאין מקים כלל לאותה "השקפה כללית" של מהברנו המחלקת בהכשרת עכו״ם לקנין בין הקנינים המעשיים להקנינים המשפטיים. ומעוט עכו״ם מקנין כסף או קנין משיבה מתוך מדרש הכתובים הוא בא, כמפורש בגמרא (ויש לרבותינו גם באור של סברא לדרש זה אלא שאכמ״ל), אבל במקום שאין שם מעוט אין לך קנין שאין עכו״ם קונה בו, בין כשהוא מעשי ובין כשהוא משפטי. גם מה שכתב המחבר כי "בקצת דינים נובעים טהזכיה במו מסירת חוב במעמר שלשתן נטו פוסקים אחדים לתת בהם הכשרה משפטית לעבו״ם״ — אינו נבק. כי באמת אותם הפוסקים שנטו לומר שעברם קונה כמעמד שלשתן סברו שדין מעמד שלשתן אינו נובע מדין זביה ולפיכך הוא ראוי לעברם; והפוסקים החולקים עליהם סברו שדין מעמד שלשתן מטעם זכיד, היא, ואין זכיה לעכו״נז, על־כן אינו קונה בו. וע׳ חו״ם סי' קכ״ב בבאורי הגר״א ס״ק נ״ז ונ״ח. אבל לומר כדברי המחבר שמעמד שלשתן מטעם זכיה הוא ואעפ״ב עכו״ם קונה בו — אי אפשר, בי תרתי דסתיי הם, ורצונו הטוב של מחברנו למצא במשפטנו .הקלות לנכי עכו״ם, כדי להראות באופן מדעי שרוח־סבלנוח מרחפת על פני ישראל — הוא שהטהד באן מן הדרך