Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 114

114 אייהו בין השמשות קיד אכל אין להכריע מן המציאות כין נ׳ שיעורים אלו מן הטעמים שאומר לך והוא שככר זכרתי למעלה שאס מקום אחד גנוה יותר מסכיבותיו אד נראית גוף החמה איזה זמן יותר ממעל לאופק (בגובה עשרה מעטער מתאחרת השקיעה בארץ ישראל כ׳יח זעקונדען בקירוב ובגובה ב׳ מעטער ם׳ זעקונדק בקירוב) וכבר כתכו המחברים שבלתי ספק פירוש משתשקע החמה הוא שגס במקומות הגבוהים שיעיר בגגות ובגבעות כבר שקעה החמה ואין רואין עוד משם גופה ממעל לאופק וכיון שחשבוני היה על התעלמות החמה למי שעומד על שטח הארץ אפשר שבאמת צריך לנכות p הי״ז ושליש מינוטין איזה זעקונדען ולעומת זה צריך להוסיף איזה זעקונדען על שיעור זה שהרי חשבוני על הרגע שעומדת החמה ה׳ מעלות תחת האופק ובאמת אז או מעט זמן אחר זה מתחיליס הכוכבים מ;ודל א׳ ליראות ואם כן צריך להוסיף קצת עד הרגע שבלתי ספק כבר נראים ביל יוס ג׳ כוכבים בינונים. (ומהוספה זו נם כן ביה״ש של ר׳ יוסי)*). ומיל מקים מצאנו ראינו שלפי שיטת הגאונים דברי הגמרא מסכימים בדיוק גדול אל המוחש במציאות וברוך ה׳ אשד נחן מחכמתו ליראיו. ויש לשיטה זו גם כן ראיה גדולה מדברי הירושלמי ריש ברכות שהביאה כבר הרשב״א בחידושיו פרק במה מדליקין תה לשון הרשב״א שם אבל לדידי קשיא לי(על שיטת ר״ת) מת שאמרו בירושלמי בפרק קמא דמם׳ ברכות דגרסינן התם רבי זזנניה חברהו; דרבנן בעי כמה דתימא ערבית נראו נ׳ כוכבים אף על פי שהחמה נתונה באמצע הרקיע פירוש באמצע עובי הרקיע ויימר אף בשחרית כן פירוש אף על פי שהתחיל החמה לצאת ועדיין הוא בעובי הרקיע נדון אותו כלילה ומפני מה אמרו מעלות השחר הוא יום אפר ר׳ בא כתיב ובו׳ ובו׳ ע״ב הירושלמי אלמא משמע דבערבית משעה שהתחיל להשתקע בעובי הרקיע הוה לילה וצריך לי עיון עכ״ל הרשב״א ובפירוש בעל ספר הדדים שבש הגרסא וכתב פירוש דחוק מאד מאד וכן ד,פני משה דחק מאד בפירושו כיי לקיים שיטת ד״ת ועיין מה שכתבתי על ירושלמי זה בחוברת כסלו־טבת ש״ע עמוד קי׳יא בהגהה. ונראה נם כן שבימים קדמונים היה המנה: לחוש על דעת הגאונים וכעין שכתב הב״ח באורח חיים סימן רס״א כי כן כתב המנחת כהן בפרק ו׳ וז״ל אפילו מי שבקי בשיעורי זמן בין השמשית צריך לפרוש ממלאכה משקיעת החמה ואילך **) ועיין בחוברת שבמיאדר ש״ע עמוד י״ג שכתבתי שם שבאופן אחר מוכח מן המציאות כחשבון הרמב״ם משום שאפילו על ירי האיבזמרופעבפע המדוקדקים ביותר אי אפשר לראות התנוצץ אור היום כשעומדת החמה יותר עמוק מי״ח מעלות תחת האופק וזה יתכן לפי שימת הרמב״ם שביארתי שם שעלות השחר הוא בעמוד החמה בקירוב פ׳״ז מעלות תחת האופק ולפי שיפה זו שיעור מיל הוא כ״ד מינומין אבל לשימת רש״י בפירושו בפסחים עלות השחר יהיה בעמוד החמה י״ם מעלות תחת האופק (ולפי שיטה זו שיעור מיל הוא ב*ב מינוטין וחצי)!לשימת רש״י בריש ברכות והתום׳ ועוד פוסקים שיש ה׳ מלין שלמין בין עלות השחר להנץ החמה יהיה עלות השחר במעמד־ החפה עמוק יותר הרבח (ולפי שימתי שיעור מיל הוא ג״כ :כ*ד מינומין).