Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 115

איזהו בין ה?למשות 115 קטו וכדעת הגאונים וזה משום שכבר נהגו כן מפני שרצו להוסיף זה הזמן מחול אל הקודש שהרי אסילו לדעת ר״ת מן השקיעה ואילך הוא זמן התוססת ואף על פד שאק צריך לדעת זו להוסיף כל הזמן שמן השקיעה עד בין השמשות אלא קצתו וכמו שכתב ד״רמג״ן בספר תורת האדם והביאה מהרי״ק בסימן רס״א עם כל זה כבר נהגו כל ישראל להוסיף כל זה השיעור מחול אל הקודש ומנהגן של ישראל תורה הוא ואין לפרוץ גרר ואפילו בעת הצורך וראוי לקנוס העושה מלאכה בערב שבת אחר השקיעה כפי מה שיראה לחכמים וכפי צורך השעה ע״כ לשון המנחת כהן והאריך שם עוד בזה ואבו נאמר לא משום תוססת מחול אל הקדש אלא משום עיקר קדושה נהיו ביטים הקדמונים לפרוש ממלאכה משקיעת החמה*). והנה הבאתי לשיטת הגאונים מלבד הראיה המכרחת מן המציאות המוחשה עוד ראיות הזקות מן הגמרא ומקבלת קדמונינו ונמצא היוצא מכל חקירתנו שג׳ ריבעי מיל של בין השמשות שהם ספק יום ספק לילה הם בארץ ישראל בתקופת ניסן ותשרי מששקעה כל עגולת השמש תחת האופק (זמן שקיעת החמה שבלוחות החוזים מוסב על שקיעת אמצע החמה לאדם העומד על שטח הארץ והוא במדינותינו כמעט¬ *) ראיתי לדבר באן על מה שקשר. מאד וצריך יישוב לב?1 השיטות והוא מה דתגי בשבת ל״ד וז״ל הברייתא איזהו בין השמשות משתשקע החמה בל זמן שפבי מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות הבסיף העליון והשוה לתחתון לילה דברי ר, יהודה ופירש״י מאדימין, שנראה אדמומית חמה בעבים; הכסיף. השחיר; התחתון. תחתון של כיפת הרקיע הסמוכה לארץ; עליון, גיבהח של כיפה אינה ממהרת להכסיף. עכ״ל רש״י ומסיק בגמרא שם במעשים דאביי ורבא שפני מזיח פירושו פנים המאדימין את המזרח וכדי לראותו צריך להביט למערב הרקיע ועוד מסיק שם דשלים בין השמשות דר׳ יהודה והדר מתחיל בין השמשות דר׳ יוסי ולכל השיטות בצאת ג׳ כוכבים בינונים אף לר׳ יוכי הוא ודאי לילה ועל זה קשה ראשונה היאך אפשר לומר דתחתונה של ביפה ממהרת להכסיף ולהשחיר (בירושלמי גרסיבן השחיר ובראה שמשמעות הכסיף בבד מקום חלישות והעדר חוזק איזה צבע חזק עיין פסחים ל״ט ומ״ח ונדה מ״ז) במערב הרקיע הרי ביוד שהעדר האדמומית במערב הולך ובא ממעלה למטה וסמוך לאופק במערב האדמומית מאריך ביותר ועוד קשה היאך אפשר לומר שבצאת ב׳ או ג׳ כוכבים כבר השחיר בל אדמומית כיפת הרקיע והרי ניכר לעינינו שהרבה זמן אחר שבבר יצאו כוכבים קטנים לאין מספר עדיין יש אדמומית הרבה וחזק מאד סמוך לאופק מערבי ושמעתי פירוש נבון דאף על גב דרבא ראוי למערב לראות אם פני מזרח מאדימין מ״מ הכסיף התחתון והכסיף העליון לא קאי אמערב הרקיע כי כל זמן שפני מזרח מאדימין פירושו שהמערב שהוא פנים חמאדימץ את המזרח משלח זהרורי אדמומית לפני מזרח וזה אפשר לאדם לראותו בהביטו למערב ששם הוא מקור הזהרורים האלה והכסיף התחתון פירושו תחתון של כיפה המזרחית הכסיף על ידי שנחלשו כבר זהרורי אדמומית המשולחים מן המערב ובהכסין* העליון הוחלש בח זהרורים אלו כל כך עד שנם את העליון של מזרח אינם מאדימין עוד וכל זה אפשר לראותו בטוב יותר במערב הכיפה ועם זד. מסכמת המציאות שבשקיעת החמה זהרורי החמת מאדימין גם את המזרח אבל אחר זמן מועט מתחילים פני מזרח להשחיר ובצאת הכוכבים כבר השחיר כל המזרח אבל המערב מאדים עדיין זמן רב (אח״ב מצאתי כעין זה בשינוי קצת בספר אור היום).