Mannheim
Compact Memory
114 pagesSort: oldest first · newest first
Pages per year (click a year to narrow down)
140
185918921926
  1. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 20

    20 ברורי הלבות כ יש כה ביד אלה שנעשה על דעתם לשנותם אף לדבר הרשות מי). ומי שלא יודה לסברת הט״ז יודה משום זה שאין דין המותר מובן לו, שהרי ממה נפשך, אם נתקדשו הדמים כלם בקדושת בית הכנסת מפני מה יש להוציא המותר לחולין ואם לא נתקדש בהם אלא אותו…

  2. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 19

    יט בדורי הלבות 19 דבר) אז נננזין. ואם ראויין הם עדיין לאיזה תשמיש שיש בו משום שמור בכבוד, כגון תבריכץ למת מיחרין אותן לתשמיש זה וזוהי גניזתן. נמצא שתשמישי קדושה אינן ככלי המקדש לי), שהראשונים קדושתם נפקעת מאליה (לדעת הרי״ח בכרך ז״ל כשהם נשב…

  3. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 18

    18 בדורי הלכות יח שהרי שנעו במם׳ צציתכח), שצצית שנפסקו נזרקין ועושין מהן תכריך למת ומרדעת לחמור, ואס תאמר שתכריכין תשמישי מצוד, הם היאך דימן למודעת של חמור, וגם מהו החדוש בצצית מפני שהן מרקין הרי גס במטפחות ספרים שהן נגנזין התירו לעשותן הכר…

  4. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 17

    בדורי ה^נות 17 יז מהן אבל אם יבוא קודם שנחרבו יעמדו בקדושתן עולמית נא); וכשבונין בית הכנסת בחו״ל ודאי שמקדישין אותו, כמבואר לעיל, אולם אם חרב קודם ביאת הגואל נמצא טעתה שאין קדושתו קדושה עולמית, שהרי כשיבוא הגואל תפקע קדושתו, לפיכך מועיל בו …

  5. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 16

    16 ב ר ו ר י ה ל כ ו ת טז שאנו מעלים עליהם כאילו התנו בהם שלא יהו נתפשות בקדושה. ולא עוד אל» שהבאור הזה על דבר שלשה מיני תשמיש אינו מעלה ארוכה עדיין לאותה קושיא שהוקשה להם מדין בית הכנסת. כי הלכה בידינו שאץ תנאי מועיל לבית הכנסת שחרב אלא בח…

  6. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 15

    פו בדורי הל ב ו ת U ברורי הרכות. . הטיק הזה הגקבע מחדש ב״ישורוף העברי יה8 מיוחד (1בדורי הרכות שהשעה צריכה להן ושנדונו להלכה ולמעשה. לא יהא בהם משום פלפול והדוד אלא משום לבון הדינים כדי שישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת. לא היה לנו להתחיל אלא בהדפ…

  7. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 14

    14 להבנת ע נין סתום T רבי יצחק אליהו גפן דל*). להבנת ענין סתום. מסופר לנו בססי בבא מציעא (פ״ו.) באגדה: קא מפלגו במתיבתא דרקיעא, אם בהרת קודמת לשער לבן טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת טהור, ספק — הקב׳יה אומר: טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי: טמא…

  8. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 13

    יג ה ל י פ י שמות 13 כפר לודים, הם הפראים שוכני המדבר הקרוב למקום ההוא המכרים גמס׳ גטין (מז.) ובירושלמי עבודה זדה (פ״ב). ובאותו המקום ישבה העיר ז פר ו ן, בגבול צפוני־־מזרחי, שכן כתוב בפרשת הגבולות (במדבי שם) ויצא הגבול ז פ רונה ודרו תוצאותי…

  9. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 12

    12 חליפי שמית יב נתחלף להם, לאפר: "זפדון עכב את העדים!" והם ידעו שרבי עקיבא יושב בזפרון ולא היה להם שום ספק שזה נעשה על פיו שהרי בישכו שפה ודאי שהיו כל בני לוד נשפעין לו, ■ומתוך כך יצאה השמועה, שרבי עקיבא עכב את העדים בלוד וגם כך נשנית בבית…

  10. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 11

    חי י פי שמות 11 א, א. קפלן. ־ חליפי שמות. שנינו במס׳ ראש השנה (כא:) מעשה שעבת יותר מארכע״ס זוג ועבבן רבי עקיבא בלוד. שלח לו רבן גמליאל אם מעבב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא. ובגמרא שם (כב.) תניא אמר רבי יהודה חס ושלום שרבי עקיבא עכבן …

  11. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 10

    10 הידועים והערות ע״ז א״א זה שבוש אלא כשרי ן להקוות עליהן וכתב הכ״ש שכדברי הראב׳יד הוא בתוספתא שהביא הר״ש בפ״ק דמקואות אך דיש לומר דהרמב״ם היתה לו הגירסא פסולין להקמת עליהן ומ״מ קשר. דהרמב״ם סותר את עצמו דקתני סיפא שקוה שיש בו ם׳ סאה חסר קו…

  12. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 9

    ט הערות לדברי המכתב בילסק (הנקי־אות יפה עינים) תמצא את הגרסא הנבונה" בי שאר מפריטי הירושלמי לא שמו לב לזה. ודוק. ג) מ־ שכתב כי בעיני החכמים האחרונים היה זה קצת כלת* נכון אשר מעשה גדול כעבור השנה יעשה ע״י ג׳ הדיוטות רועי בקר, השערה בעלמא היא…

  13. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 8

    8 הערות לדברי המכתב n לאורך ימים בבניו ובנותיו וניניו ונכדיו עם בני ביתו היקרים בנפשו ונפש אוהבו ומכבדו בעריו הרב שלמה יהוד׳ ליב כהן ראסאפאדט, יום א׳ י״ר מנחם אב תרי״נו פק״ק פרא;. * * הערות לדברי המכתב. א) כבודו של זקן יהא במקימו מונח אבל ד…

  14. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 7

    סד פאפארה דבערענד 7 והנה מצאנו (יבמות פ״ז אי) שאמר רבי ימתן בן דרכינם לרבי עקיבא: אתד. הוא עקיבא ששמך מסוף העולם ועד סופו, אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת למעי בקר ע״ב. ואינו מובן כלל. מתחלה הגביהו למעלה ראש ואח״ב השפילו כרגע לאפר לו ועדיין …

  15. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 6

    6 מרפאפארט לבזנרענד חלק בהתגברות או בהתמעטות קור וחום מכפי אשר היה לפנים, וכפי הראד להיות בכל שנה בחוק זה של תשרי כן הוא עתה, וכשנעשה הדש זה של תשרי על ידי העבור חלק שמיני מן השנה [בצרוף ירח אדר שני] תחת היותי בשנה שעברה חלק שביעי מתגברת בו…

  16. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 5

    ה השפה העברית במדייך העתים » מן הכליון, ויהודי ספרד ששתי לשונות מפותחות ועשירות, נעימות ויפות, הערבית •והספרדית היו שגורות על שפתותיהם, דבקו באהבה יתירה, גס בדבור העברי, עד כי גם בזמננו אנו מוצאים את היהודים הספרדים מדברים ספרדית אבל גם עבר…

  17. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 4

    4 השפה העברי« במהיך העתים ד בכלל באיזה מדה יכולה שפה להתפתח ואי אלה הם השנויים העלולים להול בה במשך תולדותיה מבלי מק את אחדותה, מבלי טשטש את פרצופה האישי ואפיה המיחד ומבלי נתק לאט לאט פתיל חייה. השפה עלולה להשתנות באופן מהיר מכל הבחינות: ,ה…

  18. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 3

    ג תשפה העברית במהלך העמיס 3 שהיחד, שסת התלמודים, ושט לשים לב לשפת התודה והנביאים ומתוך כך השתלמו נם בשפת עבר צחה' ונכונה. הפיוט היה אבי השירה המפוארה של גדולי משורטט בספרד, כבן נטרול, דבי יהודה הלוי, בד עזרא ועוד. משוררים, שעוד כיום אט מתענ…

  19. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 2

    2 ב n*m העברית במהלך העתים ראשוני הפייטנים העברים (הראשון שבהם יוסי בן יוסי היתום שמיחסים׳ לו הפיוטים של ראש השנה אהללה אלוה, אפחד במעשי, אנוסה לעזיה למוסף של ראש השנה) וכמו כן מיחסים לו שני סדרי "עבודה" ליום הכפורים: אתה כוננת עולם מראש הנ…

  20. 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · page 1

    שנה שלישית. הדברת א. טבת—שנש תדפ״ב דר. שמואל גרינברג. השפה העברית במהלך העתים. ג. התקופה הערבית. עם חתימת המשנה התחילו ימי המשבר של השפה העברית. "נם מבתי המדרש גירשה לאס לאט, וההבמים והמורים, בץ בבבל בין בארץ ישראל, השתמשו על פי רוב רק בלשו…