Jeschurun · 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 12

12 חליפי שמית יב נתחלף להם, לאפר: "זפדון עכב את העדים!" והם ידעו שרבי עקיבא יושב בזפרון ולא היה להם שום ספק שזה נעשה על פיו שהרי בישכו שפה ודאי שהיו כל בני לוד נשפעין לו, ■ומתוך כך יצאה השמועה, שרבי עקיבא עכב את העדים בלוד וגם כך נשנית בבית המדרש. ואפשר שנם רבן גמליאל חשב כן ושלח דברים לרבי עקיבא זפיונה, אבל בן הדור רבי יהודה הנחתום*) מספר לנו שאחר כך נודעה המעות שלא רבי עקיבא הוא המעבב אלא שזפר ראשה של נדר עבבם ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו. ומנין לי שלשת המקימות הללי בעבר הירדן בארץ הגלעד: לוד גדר וזפרלן? אנו קוראים בתורה בתולדות בני שם: עילם ואשור וארפבשד ו לוד ה) ואים (בראשית י׳ כ״א). לוד זו מה היא? ודא• שאינם בני אותה המדינה הידועה בשם Lydien, בי יושביה לא מבני שם המה ומוצאם מבני חם (בראשית י׳ י״ג) והוזכרו בדברי ירמיהו יהד עם בני פוט (ירמיה מ״ו ט,). ובבר טרהו החוקרים למצא את לוד השמית על גדות חדקל על פי מקום אהד הנזכר בכתבי היתדות האשיריים בשם לודו (מבוטא: לוד) אבל אין זו אלא השערהי). מתוך דברי התנאים שהזכירו את הלודים לעתים קרובות נראה שמקומם לא רחוק מגבול ארץ ישראל. ומשנה שלמה'ד,יא (גטין ב.) רבי אליעזי אומר אפילו מכפר לודים ללוד י) ואמר אביי בעירות הסמוכות לארץ ישראל ומובלעות בתחום ארץ ישראל עסקינן (שם ד.) . ופירש רש״י זיל (כד״ה ואט־ וכר): רבי אליעזר הוסיף את המובלעות כגון עיירות שמנה הכתיב במזרחה של ארץ וישראל להיות לנבול בדכתיב (במרבד ל״ד) והתאמתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה וכר עיי״ש. לא. הזכיר רשי׳י גבול מזרח למשל בעלמא כי אם שם מקימה של לוד זו שדבר בה רבי אליעזר, ושם גט *) בן הוא כירושרמי. ה) זו מנוקדת לוד בעוד אשר יוד העיר, היושבת במערב ירושלים, מנוקדת תגיד לד (ע׳ עזרא ונהמית ויהושע). ולוטר תרגם את שתיהן Lydien והביא ערבוב בדבר, עד אשד חשב לוי בספר המלים בי הלודים הפראים אוכלי אדם בימי ריש לקיש (גטין מ״ז.) הס בבז העיר לוד הסמוכה לירושלים. וגס הילדסהימר בספי־ו הגאוגרפי (הערה 166) כתב על העיר לוד Lud וצ״ל Lod ו) עיין בזה דברי יאבזן 986 .DLZ 1899 Nr. 24 Sp ז) הדעה שהוזכרה בתוספות (גטין ב׳) שלוד היא מקומו של רבי אליעזר גדהית שם. ואי אפשר כלל לפרש בז; שהרי לוד זו אשר ביהודה אינה יושבת על הגבול והיא רחוקה רק מהלך יום אחד פירושלים לצד מערב ובבר תמה הג' רבי אריה ליב יעלין בהגהותיו לש״ס \ (ר, ווילנא) על הדבר הזה; וכתב דתרי לוד בנהו; אבל לא גלה מקומה. וע׳ פרוש המשנה להימב״ם במס' שביעית (פ׳׳׳מ מ״ו) שכתב בפרוש שיש מקום הנקיא ל ו ד בעבר הירדן. והגר״א ז״ל תמה ע״ז בפרושו שנות אליהו; אבל מדברי הירושלמי שהביא אחר כך לפי גרסתו שם "מלוד עד הידדף משמע שיש לוד בעבי הירדן; עיי״ש היטב רק אפשר שהוא מ״ס וצריך לגיוס "מלוד עד הים". וע׳ הגהות רע״ק איגד ז״ל ישם בשם הרב אזולאי ז״ל, אבל זה דוחק גיול׳ ודוק