Jeschurun · 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 13

יג ה ל י פ י שמות 13 כפר לודים, הם הפראים שוכני המדבר הקרוב למקום ההוא המכרים גמס׳ גטין (מז.) ובירושלמי עבודה זדה (פ״ב). ובאותו המקום ישבה העיר ז פר ו ן, בגבול צפוני־־מזרחי, שכן כתוב בפרשת הגבולות (במדבי שם) ויצא הגבול ז פ רונה ודרו תוצאותיו הצר עיגן זה יהיה לכם גבול צפץ והתאויתס 'לבם לגבול קדמה מהצד עינן שפמה. ומתורגם בתרגום יונת על ״ויצא הגבול זפרונה״ — ויפוק תחומה לקרן זכותא. זכותא זו נקראת גפן סכותא או פכיתאה) ומקומה בחבל הארץ ההוא לא רחוק מן העיר ידר, היושבת למערבה של העיר א. ב ל שהוזכרה גם היא בתרגום יונתן(שם) בשתי מלים קודם: "לאבלם דקלקאי", כי המחוז ההוא נקרא גם קליקיה בידוע. וחרבות שתי העדים האלה, גדר ואבל, עומדות עד היום הזה לדרומו של הנהר :דמיך. העיר גדר היתה השובה ובצורה היטב והרבה מבני ישראל ישבו בה בעת ההיא ט) וזפר (גרסת רש׳יי בדפוסים הקדומים: "זפרו" ואולי נתחלף נון בו״או וצ״ל "זפק" ויהי שמו כשם העיר זפרון) ראש העדה הוא שעכב את העדים, וכנראה לא היה ראוי להוראה ולפיכך לא התרה בו רבן גמליאל כלל אלא הורידו מגדולתו. לאחר שכתבתי מצאתי בספר חרש שנדפס בשנה הזאת י) מאת ד״ר שמואל קלין(מסלבקיה) שפירש גם הוא כי גדר זו שהזכיר ר׳ יהודה בברייתא בעבר הירדן היא, ובעת ההיא היה שם בית־־הבנסת ובראשו עמד איש בשם שזפר, שם סודי, השפה אשר דברו בה גם היהודים בסביבה זו, אך לא התעסק לפרש (כי אין זה מענין הספר) כיצד טעו בני הדור ההוא ליחס את עכוב העדים שאירע בלוד הסמיכה לירושלים, במערבה (לולא גלינו את לוד החדשה), אל אותה העיר גרר הרחוקה כל כך היושבת על בתף ים כנרת קדמה. ח) ע, בל זה בדברי הילדסהימר 44 .Beiträge zur Geographie Palästinas S ולדבריו סכו תא הוא המקום תרנגולא הנזכר קודם בתרגום יונתן ולא הוקשה לו שמיד אחר כך כתב זכו ת א מפני שדהה בכלל תרגום יונתן בשתי ידיסעיי״ש עמוד ל׳'מ בהערה 267 וגם בעמוד מ״ז, והדבר צריך תלמוד; אך לא כאן מקומו. מ) מפורש בקדמוניות ליוסף הכהן. ועכשו קורץ לאותו המקום Mukes ולהתרבות אשר על ידו gedür. ראה 131 .ZFDAW (1909) S. י) ושמו: ארץ ישראל; גאוגרפיה של א״י לבתי ספר תכוניים ולעם עם מפות וציורים. הוצאה עברית מנורה; וינה. t