Jeschurun · 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 7

סד פאפארה דבערענד 7 והנה מצאנו (יבמות פ״ז אי) שאמר רבי ימתן בן דרכינם לרבי עקיבא: אתד. הוא עקיבא ששמך מסוף העולם ועד סופו, אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת למעי בקר ע״ב. ואינו מובן כלל. מתחלה הגביהו למעלה ראש ואח״ב השפילו כרגע לאפר לו ועדיין לא הנעת וכוי? וגם כבד שם לכל התנאים שבאו עם רבי עקיבא מאד ולרבי עקיבא אמר נ״כ דברי כמדי) ולבסוף בזהו כל כך? למה זה תל מה זה? אכן שם מסופר מהמחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל בענין צרת הבת, ורבי יונתן שהיה מתלמידי בית שמאי התירן לאחין בדבריהם. המחלוקת היתד, אפוא נגד בית הנשיא שהם היו בית הלל, והלכו המחזיקים עם הנשיא רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא אל רבי דוסא לשאול לו על הדבר הזה, והוא אמר להם: אח קטן יש לי בכור שמן הוא ויונתן שמו ומתלמידי בית שמאי וכד. ובסוף פרק א׳ דראש השנה במשנה מעשה שעברו ארבעים זוג [עדים לראית הלבנה וקדוש החודש] ועכבס רבי עקיבא בלוד. שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתר, את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבוא. ובנמרא שם תניא אמר רבי יהודה ח״ו שרבי עקיבא עכבן אלא שזפר ראשה של נדר עכבן ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו ע״כ אכן בירושלמי שם ששלח לו רבן גמליאל בלשון כעם גדולה) ואמר רבי יהודה הנחתום ח״ו שרבי עקיבא נועדה אלא ראש נדר היה ושלה רבן גמליאל והעבירוהו מראשותו ע״ב ולפי זה היה לו לרבן גמליאל מחלוקת עם רבי עקיבא עצמו שעבב עדי הראיה, ואף לפי נוסחת הבבלי, הרי נקמינן כתנא קמא, ע׳ תופסות יום מוב. ונודע כעס בית הנשיא על ענין עבור וקדוש החודש אם היה רמה אחד מן החכמים לעשות בזה מאומה בלעדם או נגד פקודתם, יעויין אצל רבי יהושע וביחוד אצל רבי חנניה בן אחיו. ופה אצל רבי עקיבא נראה הכעס יותר גדול, כי עכב את העדים בלוד מקום ישיבת רבי אליעזר הגדול והוא שמותי ר״ל מתלמידי בית שמאי, כפירוש הירושלמי. ושם עכב קדוש החודש אשר הוא מתוקף יתרון של הנשיא והוא מבית הלל. ולבן אפר רבי יונתן שהוא מתלמידי בית שמאי לרבי עקיבא: אתה הוא עקיבא ששמך הולך ומי ועדיין לא הגעת לרועי בקר, עם כל גדולתך וחשיבותך בעיני הבריות לא הגיהו לך לעשות מד, שהניחו לרועי בקר, הם יכלו לעבר השנה כרצונם ואתה לא יכלת לעשות מאופה בקדוש החדש, ושני אלה, היינו קדוש החודש ועבור השנה היו נקשרים לרוב מאד. ורבי עקיבא בענותנותו השיב: אפילו לרועי צאן. ונבין עתה ג״ב יותר תשובת ר׳ יוחנן לאמוראים על דיש לקיש שקרא אותם רועי בקר ג״כ בענין עבור השנה: ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא לי׳ ןרמז לתשובת רבי עקיבא אל רבי יונתן בענין בזה ובלשון בזה. וזה דבר יקר לענית דעתי להבין דברי חכמים וחדותם. ובקשתי מכ״ת, אם יסכים לו הזמן והטורח, ישא לדבר הזה, להראות את דברי אל ידידינו החכמים הגדולים שמה, אשר אנכי דורש בשלומם באהבה ובכבוד, ובראשם היב הה׳יג החכם הגדול האב״ד שם. ואני טרוד היום מאד כפי הנודע לכ״ת ביום חתונות ושמחות לב כמה זוגות, יברכם ה,, אשר אחד מהם הוא לב״ת ידידי נ״י. יראה עוד שפחות וגיל