Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 9 (1922)
- Issue
- Heft 1-2 (Januar 1922)
- Date
- 1922-01-01
- Page
- Seite 5 (sequence 5)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/2292929-2293011--05471-2298764- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ה השפה העברית במדייך העתים » מן הכליון, ויהודי ספרד ששתי לשונות מפותחות ועשירות, נעימות ויפות, הערבית •והספרדית היו שגורות על שפתותיהם, דבקו באהבה יתירה, גס בדבור העברי, עד כי גם בזמננו אנו מוצאים את היהודים הספרדים מדברים ספרדית אבל גם עברית! בסגנון ח* ושוטף. דבר שהסב והכריע בארץ ישראל לקבלת המבטא הספרדי וקביעתו — עי״ז שתלמידי בתי הספר העבריים הראשונים בא״י היו הילדים העבריים הספרדים שהרגלו בדבור הספרדי כבר בבית אבותם. אבל זכות גדול בהרחבת השפה העברית ושכלולה בתקופה הנזכרת, יש ליהודי אשכנז וצרפת שמעולם לא עלתה על דעתם לכתוב ספריהם — עד הזמן האחרון — בשפות ארצות מגוריהם. ושבשבילם נעתקו בראשונה הספרים שנכתבו ערבית לעברית והמתרגמים הוכרחו ליהד מלים ומבטאים ערביים רבים — והם היהודים האשכנזים שמרו ג״כ על קיום הספרים הכתובים עברית טהורה למרות שהרבנים וההבמים השתמשו בסגנון הרבני שאודותיו נדבר להלן. מרפאפארט לבערענד. (מכתב שנמצא)*) ב״ה. לכבוד ידידי הרב המופלג בתורה וביראה החכם השלם הגביר המפואר מוהר״ר קאשמאן בערענד סג״ל נ״י. שאלת ב״ת בדברי רש״י(סנהדרין י״ח ב׳ ד״ה שתא בתר ירחי) גדולה היא. וראיתי המכתב אשר ביד כ״ת על ענין זה, והנה איננו עוסק כלל בבאור דברי רש״י ז״ל, איזה הפרש יש בין אם שתא בתר ירחי אזלא או לא? ובעלי התוספות ז״ל הכבידו פה עוד ההבנה, במה שערבו קנה חדשי החמה אשר לענ״ד אין ענין להם פד, א), רק באופן ידוע. והעיקר אצלנו עתה לדעת על נכון כונת רש״י, ורביי התוספות .נראים מאוחרים מאד, והם בעצמם מביאים מה שפרשו בתוספות אשר לפניהם (רעוין שם שכתבו ופרשו בתוספות דמיירי וכו׳). ונבוא לגוף הענין ונאמר, כי יש שתי השקפות בעבור השנה לענץ מהלך הטבע ביוח זבקיר וחום. האחת היא, כי כל שנה נחלקת לי״ב חלקים על ידי י׳־ב הירחים וכל ירח יש לו טבע ידוע בקור וחום, על דרך משל: ניסן מתחיל החום ואייר מוסיף, והולך ומתגבר עד תשרי ומשם ואילך הולך ומתמעט עד כי במרחשק יש יותי צנה מבתשרי וכד. וכפי זה אין לעבור השנה על ידי הוספת ירח אחד שום *) נמסר לנו מאת מר ל. לויואן אשר מצאו בין המכתבים שנשלחו א׳‘ הפרופיסור ■פדנסדורף שהוציא לאור את המסורה הגדולה ואת מסורת אכלה ואכלה. מר קאשמאן כעדענד שאליו שלה ראפאפאדט את המכתב הזה הוזכר בספרו של גרונמן: Genealogische Stadien .über d. alten jüd. Familien Hannovers S. 89 u. SO המערכת. א) ההערות לאותיותיהן נדפסות אחרי המכתב, עיין שס.