Jeschurun · 1922-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1922) · p. Seite 15

פו בדורי הל ב ו ת U ברורי הרכות. . הטיק הזה הגקבע מחדש ב״ישורוף העברי יה8 מיוחד (1בדורי הרכות שהשעה צריכה להן ושנדונו להלכה ולמעשה. לא יהא בהם משום פלפול והדוד אלא משום לבון הדינים כדי שישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת. לא היה לנו להתחיל אלא בהדפסת תשובותיו של כ■ מרן רב דוד צבי פרופ׳ הופמן ז״ל, אך לדאבוננו. כפני סבות טכניות התלויות בשביתה הכללית ששררה במדינה בזמן האחרון. אין לנו אפשרות להדפיסן עד עת צאת החוברת הבאה אי״ה. שאלד;*). מנד.נ קדומים במדינת אשכנז שהמטפחת שעוטפין בה את התנוק כשהוא נכנס לבריתו של א״א נגנזת עד יום בואו בפעם הראשונה לבית הכנסת, שאותו היום עושין יום־טוב, ומקדישין את המטפחת הזאת, ששם הילד רקום עליה, שתהא מעתה מטפהת הספר, וכורכיןבה שפר תורה באותו היום. והנה נערמו חבילות חבילות של מטפחות עד אשר למאות יגיעו, והן הולכות ובלות; וממונן אבד. מהו להוציאן לחולין ולעשות מהן בגדים לעניים,׳' תשובה. אף על פי שמדין המשנה מטפחות הספרים תשמישי קדושה הן א) מכל מקום יש אומרים שבזמננו לא הלה עליהן קדושה כלל ב), מפני שאנו מצדם תמיד בבתי התפלה ואי אפשר לנו להזהר שלא להשתמש בהן ולא נתנה תורה למלאכי השרת ג), לפיכך לב ביודדין מתנה עליהן מתחלה שלא תחול עליהן קדושה והרי זה דומה למי שמשאיל מטפחת לספרים י) שהוא חוזר ונוטלן מהן כל זמן שירצה. ודבר זה, שמועיל תנאי בתשמישי קדושה להשתמש בהם תשמיש חול, אמוד בירושלמית). ומפני שהוקשהי) דין זה מן ההלכה האמורה בבתי כנסיות שאין תנאי מועיל בהם אלא לאחר חורבנן אבל כל זמן שד,פ בישוב} אין תנאי מועיל בהם י), הוכרחו לפרש שעד כאן לא התירו בירושלמי להתנות בתשמישי קדושה אלא לתשמישי חול שאין בהם שום קלות ראש, ומה שנאסרה קלות ראש אפילו בבתי כנסיות חרבים אין זה אלא בקלות ראש גדולה. ולפי באור דחוק זה יש שלשה מיני תשמיש: זה שאין מ קלות ראש כלל מותר על ידי תנאי, וזה שיש בו קלות ראש בינונית אין תנאי מועיל לו בשעה שהבית או המטפחת ראדה עדיין לתשמיש קדושה אבל מועיל לו בלאחר שחרב הבית או בלתה המטפחת, וזה שיש בו קלות ראש גדולה אין תנאי מועיל לו עולמיתה). אבן מלבד מה שבאור זה דחוק מחמת עצמו אין לשונו של מהר׳י איסרלין ז״ל מורה כן, שהרי ממנו מוצא הדבר והוא ז״ל כתב בתשובתו שמטפחות הספרים בזמננו "לא חלה עליהם קדושה כ ל ל* ט) *) נשאלה בבית המדרש לרבנים בברלין מאת קהלת וירצבורג. א) מגלח כי. ב) א״ח קנ״ד ח׳. ג) ז״ל תה״ד. ד) תוספתא סגלה. ה) הובא ברא״ש ס׳׳פ בני העיר. ו) מגן אברהם קנ״א ס*ק י״ד. ז) תוס׳ ורא״ש» ובא״ח שם. ח) בל הבאור הזה במג׳׳׳א שם מ) תרומת הדשן רע״ג.