Mannheim
Compact Memory
332 pages · page 14Sort: oldest first · newest first
Pages per year (click a year to narrow down)
170
19211923
  1. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 21 (כא)

    בכל ארצות הגולה• מוטיבות אלו של המזלות (שכנוייהם׳ אגב׳ כתובים עברית בנגוד לשאר הכתבות הארמיות של ביהכ״ג הזה - עובדה המראה על עתיקות המוטיבה הזאת אצלנו) שמשו חמר לפיוטי הקליד׳ מוצאים אנו אותן ב ק ש ו ט י בתי הכנסת׳ ב״מחזורי" התפלה׳ בכתובות ו…

  2. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 22 (כב)

    מחנות הלגיונות הרומאים׳ ודאי ששבו אח״ב אליהן תושביהן היהודים• כך היה אחרי חרבן טיטוס• וגם אחרי ההתקוממות של בר כוכבא׳ בשהדרינום אסר אז על היהודים להתישב רק בסביבות ירושלים ובית לחם׳ אסור שלא נשמר בתקפו אף הוא בכל ימי שלטון רומא׳ כי רואים אנ…

  3. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 23 (×›×’)

    בתי הכנסת של היהודים" לא נתנו מנוחה לקנאי הנוצרים« רוצים היו להרסם׳ ובמקומות רבים הוציאו את זממם לפעל• קיסרי ביצנץ אסרו׳ אמנם׳ את הדבר ויטילו ענשים קשים על המשחיתים - ודאי לרגלי השתדלות מרובה מצד היהודים• אך הפקודות לא הועילו לשכך את חמת הה…

  4. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. [Seite]

    1 -<1:w <#» j׳ © mxMvmMr.J בעל־מחשבות מרק שגל שרמוט — נעשה ברוסיה בשנת 1918 (לרגלי חג יובלו הספרותי במלאת ב״ה שנה לעבודתו) BAAL MACHSCHOWES DRAWING (1918) MARC CHAGALL

  5. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 25 (×›×”)

    משיח - T הנה הוא בא על חשרת ענניו׳ V - T :*־!“TT ה1י׳ איך .אקבל את פניו! איך אדבר׳ איכה אשירה׳ בי נאטמה השירה ואיכה אעירה׳ T S VSV ־־ * T * T T •* J T אוי!אבוי לי - הנה הוא באן הנד. הוא בא - _ו;אני לא הכיתי׳ אויתי׳ קריתי - ולא׳ לא הכיתי ואי…

  6. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 26 (כו)

    ההתכוננות למשיכה׳ הטון סול הוא כובד המשיכה והטון רי הוא המנוחה^להחליף כה. תנועות שיש בהן מחקוי הטבע כגון המלחים בפרט בצפון׳ שמושכים את סירותיהם על הים בקריאה שיש בה מהד רוח־ים. בעלי־העגלה מכים שיש בה את הסוסים בשוט בקריאה מצלצול השוט באויר.…

  7. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 27 (×›×–)

    .אולם התנועות הללו בכל המרכזים וכן התנועה המשמשות על פי רוב תנועות סופיות. באות בתוך נגינה המבוססת על היסוד של המדרגה החצאית. באופן שאין לנו בנגינה העברית מנגינה פנטטונית טהורה אלא רק שרידים ממנה. מה שנותן לנו יסוד לשער שהנגינה העברית נתבסס…

  8. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 28 (×›×—)

    הנוסחאות שבנגינה המזרחית בכלל ושבנגינה העברית בפרט• ובאמת גם באירופה היו נוהגים בימי הבינים. בזמן שהנגינה היתה עדיין עממית ונגינת השמע יותר מאשר נגינת הכתב והאומנות. לסמן את הנגינה בנוסחאות. נקה נא לדוגמא את הנגינה הגרמנית העממית. הידועה לע…

  9. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 29 (כט)

    ונמצאת בנגינה העממית לנגון כל נדרי והיא טפוסית כגון בנגון רבי שניאור זלמן מלדי לכל נגינת ישראל. אם נבדוק בכל הנגינות של העמים לא נמצא צרופים כאלו. אפשר שנמצא אחדות מהתנועות. בפרט בנגינה הערבית « אבל בה הן במקרה׳ בודדות בצרופים אחרים. צרופי …

  10. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 30 (ל)

    הקדומה. שחילונית היתד. מתחילת בריאתה. אין בה הכנעה וחרטה׳ הקרבה עצמית וסיגוף - דברים׳ המצינים נגינה קדושה׳ דתית׳ כי אלמלא כך היו התנועות צריכות להיות ממושכות יותר׳ כבדות ורפויות במדות קולותיהן׳ והמדות בלי שום חדור וצלצול הבא מתוך התפרצות רו…

  11. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 31 (לא)

    הפילוסופיה ההודית והקבלה בפרטיהן בלבד כי אם גם בכלל תכלית חקירתן ושטתן• ממגד. הננו למדים איך הועילה תורת ההודים להתפתחות כמה חקירות וכמה עקרים ושרשים בעמנו אשר מעיקרם היו מוזרים לו לגמרי*• ואנו נוכחים לדעת כי כשם שהתרופיים במצרים הביאו לבית…

  12. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 32 (לב)

    הראשונים׳ עם כל עקריהם ויסודיהם התלוים בהם׳ כלם משפע אחד ינקו וממקור אחד יהלכו׳ כלם המה פרי אמונת ההודים ושטתם הפילוסופית׳ מידה להם קרנים ומשם חביון עוזם• את המצוי הראשון ציירו להם גם חכמי הקבלה הפילוסופית׳ כחכמי ההודים׳ לא כגשמות מכוערה׳ כ…

  13. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 33 (לג)

    החוטאת כי תתגלגל אחרי מות הגוף ואחרי פרידתה ממנו בגוף אחר׳ יהיה זה גוף אדם או גוף חיה או בהמה או כל רמש האדמה למינהו׳ הכל לפי סוג חטאתיה ולפי כובד פשעיה במשך ימי קיומה בגוף (שם צד 143). סוד הגלגול הזה (המכונה אצל המקובלים המאוחרים גם בשם "ס…

  14. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 34 (לד)

    ישעם וחפצם היה לרדוף אחרי הארה שכלית לעזוב כל תענוגי העולם הזה ולהדבק רק בחיי רוח• בעקבות החקירה במסתרי הבריאה וביצורי הטבע היתד. כרוכה מאז גם ההתבוננות ביחס היש להאין׳ בשטת המציאות ותורת האצילות באופנים שונים ומשונים•. גם מקור השטה הזאת הו…

  15. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 35 (לה)

    נתחדש דבר כי הכל היה בו אבל היה חסר הדחיפה לבד• וכאשר התעורר החפץ הפשוט לברוא נבראים׳ החפץ הזה הוא הדחיפה בגחלת והוא סבה להתגלות השלהבת"*• הדעה המרכזית והרוח החיה בקרב השטה הפילוסופית הזאת הולידה בצלמה ודמותה המון דעות ומושגים בתורת האצילות…

  16. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 36 (לו)

    בשאפו לסינתיזה הגדולה בין הצורה והתוכן(הטרמינים האלה כבר עבר זמנם ואנו משתמשים בהם רק לשם שבירת האזן) אחז התיאטרון האמנותי את דרכו מן התוכן אל הצורה׳ אבל את הסינתיזה לא מצא ונמצא אחוז רק בענף אחד׳ בזה שקוראים לו: "הלך הנפש"• הממוסים׳ כשהיו …

  17. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 37 (לז)

    לעשות את כל הטכניקה הזאת כלי־שרת לתוכן רוחני חשוב׳ שואפים מצדדי האמנות־התעשיה בגלוי לידי כך׳ שבמקום האמנות תבוא המלאכה האמנותית• האמנות צריכה לשמש להדורם של חיי התעשיה בכלל• ואולם כל עוד לא באו לעולם אותם החיים של תעשיה ועמל כללי׳ משתמש מיי…

  18. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 38 (לח)

    המלך טורנדוט")׳ מה שאפשר היה לראות כבר בתלבשת־ הפסים .ובתפאורה הקונסטרוקטיבית שבה׳ וב״פידרה" של טאירוב רואים שוב התפכחות מן השכרון של ההעויות המחודדות והדקלמציה הריקה׳ קניניו המיוחדים של התיאטרון הקמרי׳ והתקרבות אל דרכי התיאטרון האמנותי. לא…

  19. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 39 (לט)

    וגדל• המבט צונח מן הכתב המהודר׳ המחקה את הכתב האשכנזי העתיק ומזדווג יפה אל התבות המתחילות׳ המתגבהות עד כדי שלש או ארבע שורות לרום וממולאות צבע-ספיה T * V בשכבה דקה למאד׳ - והוא נפנה אל הציורים׳ שמעבר לכתב ושלשם הפינוק הם באים לפעמים בראש הע…

  20. 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 40 (מ)

    אהרונסון׳ ריבק׳ מינצ׳ין׳ שצמן׳ קונסטנטינובסקה׳ הפסל צ׳יקוב׳ הקונסטרוקטיביסטים ליסיצקי׳ קוזינצובה ־ ארנבורג ואחרים• ביצירתו של אדלר בולטים סמני הירידה• ריבק הוא אמן בן תרבות ועומד תחת השפעתו החזקה של מנהיג הקוביזם הצרפתי בתקופה הגרפית׳ פבלו …