Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 32 (לב)

הראשונים׳ עם כל עקריהם ויסודיהם התלוים בהם׳ כלם משפע אחד ינקו וממקור אחד יהלכו׳ כלם המה פרי אמונת ההודים ושטתם הפילוסופית׳ מידה להם קרנים ומשם חביון עוזם• את המצוי הראשון ציירו להם גם חכמי הקבלה הפילוסופית׳ כחכמי ההודים׳ לא כגשמות מכוערה׳ כי אם בתור מציאות רוחנית׳ אשר מהותה וטבעה נעלים מהשגת האדם ובינתו• אך את זה נשיג בשכלנו׳ כי כהו וגבורתו של העצם הנעלה הזה הוא מלא עולם ואין להויתו ומציאותו קצב וגבול ולפיכך כנוהו בשם "אין־סוף" (הוא בךהם אצל ההודיים)• מהמצוי הראשון הזה נאצל בתחלה כה אחד שהוא עצם טבעו הנקרא בפי המקובלים בשם "אור פנימי קדמון"׳ היינו: כי איננו כח נוסף או נברא ומציאותו איננה חוץ למציאות ה״אין־סוף"׳ אלא הוא פנימי וקדמון• הכח הנעלה הזה הוליד בצלמו ודמותו כל הכחות האחרים בהדרגה זה אחר זה׳ והם עשרה במספר׳ או עשר ספירות• ועשר הספירות האלה נכללות כבר "באור הפנימי הקדמון"• האור הקדמון הוא גם הספירה העליונה הנקראת "רום מעלה" או "כתר"׳ והיא "אור מופלא׳ שאיננו מושג׳ ורק הוא מיוחס ונערך למחשבה הטהורה"• הספירה הראשונה הזאת לא נכללה בכלל הנבראים׳ שהרי מציאותה כמציאות "האין־סוף" בקדמות׳ רצוני: בטבעו ובמציאותו• היא "ההויה הדקה הפנימית והנסתרת"׳ והיא "יתד שהכל תלוי עליו"׳ מקור יתר הספירות׳ כי "אחד יסוד החשבון! ותשעה ילדיו"• וטבע אלו הספירות הוא׳ כי כל הקודמת לחברתה הנה חשובה מחברתה; כי הספירה הראשונה היא אצילית מטבע המצוי הראשון בלי שום אמצעי בינתים׳ ואולם הספירה השניה נאצלה מהמצוי הראשון ומהספירה הראשונה׳ הספירה השלישית מהספירה הראשונה והשניה׳ ובדרך זה כל אחת ואחת בהדרגה׳ באופן כי האצילות מטבע המצוי הראשון היא הולכת ומתמעטת בכל דרגה ודרגה׳ עד שבסוף נתגשמו ונתעבו הנאצלים• והדברים האלה הם ממש על פי השקפתם הפילוסופית של חכמי ההודים• באופן זה נבין׳ איך היה אפשר׳ כי בסבת המצוי הראשון׳ שמציאותו היא רוחנית וזכה׳ נתהוה עולם המוחשים; שהרי ממנו נאצל רק כח רוחני׳ ומן הכח הזה כח שני רוחנמ אלא שזה הכח השני היה בו לא רק מטבע המצוי הראשון׳ כי אם גם מטבע הכח הנאצל ממנו׳ וכן נשתלשלו אלו הכחות זה למטה מזה׳ וכל מה שהשתלשלה האצילות מהויה להויה נתעבה החומר ונתגשם יותר׳ עד שלבסוף קבל הכח האחרון (הספירה האחרונה) טבע אצילות עבה וגסה מאד שהיא תחלת הבריאה בעולם השפל׳ כדעת ההודים• ״הנה שתי השכלות נמסרו לנו מימות עולם - נמצא כתוב באחד הספרים הללו - ההשכלה הרמה והמשובחה וההשכלה השפלה והפחותה"• ההשכלה הפחותה מקפת וכוללת את ארבעת ספרי הווידאם וכל ענפי ידיעות העולם והטבע׳ כמו ידיעת הלשון׳ משקל השיר׳ חכמת התכונה ועוד׳ ו״הרמה היא הידיעה/ אשר על ידה הננו באים לידי ההכרה הפנימית׳ להשגה של הטבע בכלל׳ להכיר את הכח הנצחי והתמידי׳ מקור כל הנבראים והנמצאים׳ עלת העלות וסבת הסבות" (דוסין שם׳ צד 547)• תכלית החקירה הכוללת את עניני הספרים האלה היא׳ להורות לבני האדם את הדרך ילכו בה ואת המעשה (הנקרא בפי ההודים הקדמונים גם בשם פושאן)׳ ובתור המחיה׳ הממית והמחריב היא ספירת שיבה׳* המכונה גם סויטר• T אלה הן שלשת הספירות העליונות האצולות מאל עליון ומאלה נאצלו אחרי כן בסדר מדרגותיהן הספירות התחתונות שהן המלאכים והרוחות ואחריהם העולם השפל• השטה הכמוסה הזאת אשר יצאה מתורת עם הודו חזרה על כל העמים הקדמונים והתפשטה דרך סוריא וערב עד ארץ ספרד ומשם לאירופה כלה ותגיע גם לבעלי הנסתרות בעמנו והמה נתנו לה מהלכים בשנוים מעטים בין ראשי למוריהם ושפוני רמזיהם וסודותיהם אשר מהם לתורת "הקבלה" תוצאות• האמונה באחדות הבורא ומציאות אל יחיד היא צעד נכבד מאד בהתפתחות הקולטורית של המין האנושי• הדעה הזאת היתה ליסוד מוסד לכל הדתות של עמי ההשכלה ולפי זה השפיעה מרוחה ברב או במעט על כל העמים להביא אותם לידי השכלה וקולטורה• ובהיות האמונה הזאת דבר נפלא וחדוש גדול׳ לא התגברה בפעם אחת על הדעות המשובשות׳ והננו רואים באומה הישראלית מלחמת הדעות כל ימי בית ראשון נגד השבוש של רבוי אלהות׳ אשר הוא המצב הטבעי׳ כלומר׳ המצב חסר־ההשכלה בבני אדם׳ בעוד שהאמונה באל אחד הוא מצב הקולטורי• אולם בעוד שהעמים השונים במצב הקולטורה הקדומה הגשימו את האמונה הזאת ויעמלו לבאר להם מושג ההשגחה של מנהיג העולם לפי דעתם ע״י אמצעים שכליים ופחותים מאד׳ האמינו בני ישראל במציאות בורא אחד טמיר ונעלם׳ על טהרת קדושת הדת הישראלית בתמימותה הפשוטה ובשלמותה ומדרגתה הנשגבה• האמונה הפשוטה והתמימה הזאת מלאה את לבות מאמיניה רוך ונועם׳ עדן וטוהר׳ ותטביע את חותמה על העת המאושרה׳ היא התקופה הראשונה של עם ישראל׳ עד שלא נחרב הבית בפעם הראשונה• אך מזמן גלות בבל ואילך נפגמה התמימות הדתית בעם ישראל ורוח חקירה החלה להשפיע לאט לאט על העם בכל עצם תקפה• עם ישראל הלך בגולה בבלה ושם נשתקע בין עמים קולטורים עתיקי ימים אשר גם להם היו מושגים דתיים׳ מקצתם מתנגדים אל הדעות הדתיות בישראל ומקצתם דומים להן• על ידי היחס הזה בין ישראל ובין עמים נאורים יצאו בני ישראל ממצב הילדות והתמימות בהשגתם הדתית ודבקו בשכניהם וילמדו מעשיהם׳ והתערובת הזאת הולידה בצלמה ובדמותה ערבוב הדעות׳ חקירות בלתי תכליות ומושגים זרים ומוזרים בקרב העם הזה• אולם ההשפעה היותר גדולה השפיעה עליהם אז אמונת ההודים׳ אשר יען לא היתה משוקעת כל כך בזוהמת עבודת האלילים ביתר הגוים בימים ההם התקרבו אליהם היהודים יותר מאשר להעמים האחרים אשר סביבותיהם והגנו רואים רשמי ההשפעה הזאת במדד, מרובה מאד• אם נעמיק חקר בספרי הווידאם הקדמונים ההם נראה׳ כאמור׳ כי המקובלים הראשונים׳ אבות הקבלה הפלוסופית׳ הלכו ברובם בעקבות הפילוסופים ההודים ודבריהם היו להם לעינים בשטה העיונית וההגיונית הזאת• תורת האצילות׳ סוד הוית העולם ושטת הספירות׳ כפי שהורו אותם המקובלים בסוד האש הזכרי המכונה אצלם: הפד האנדרוגינוס המוליד׳ וכן האמינו קצת פילוסופיס כמו הי ר קלי ט ותלמידיו הנגררים ,אחריו׳ כי האש הוא יסוד הבריאה ובאש יחרב העולם באחרית הימים• את יסודות שטת הספירות האלה ברר הד״ר רובין בספרו יסוד מסתרי העכו״ם צד 11 ומצד 83 ואילך•