Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 31 (לא)

הפילוסופיה ההודית והקבלה בפרטיהן בלבד כי אם גם בכלל תכלית חקירתן ושטתן• ממגד. הננו למדים איך הועילה תורת ההודים להתפתחות כמה חקירות וכמה עקרים ושרשים בעמנו אשר מעיקרם היו מוזרים לו לגמרי*• ואנו נוכחים לדעת כי כשם שהתרופיים במצרים הביאו לבית ישראל סודות האפלטונים׳ כך הביאו האסיים ביהודה ** את סודות הבודהים - בעלי הנסתרות בהודו - לחכמי הסוד שבאלכסנדריה ולסופרים יהודים אחרים׳ אשר הכניסו את הרמזים ההם בסוד שיח כתבי קדשנו ויפלסו להם נתיב ומסלה לתוך דתנו ואמונתנו׳ והשפעתם נגלתה עלינו עוד כיום הזה• היסוד הראשי אשר עליו נוסדה אמונת ההודים דומה בעקרו ליסוד מוסד אמונת הפרסים וראשי למוריה׳ אך התפתחה באופן אחר לפי טבע עם הודו והתפתחותו החומרית• בעוד שהפרסים׳ מאמיני תורת צורואסתר׳ הגשימו את מושגי אמונתם באופן שפל ונבזה מאד׳ באופן שהיה מיד לנחלת האומה ולקנין הגוי כלו׳ בעוד שהפרסים האמינו במציאות אלהים שנים(Dualismus)׳ שתי רשויות מימי בראשית׳ באלוה חפץ הטוב יוצר האור א ו ר מ ו צ ד ׳ ובכח חפץ הרע בורא החשך א ה ר י מ ן ׳ הנפרדים זה מזה מעולם ועד עולם ומלחמה לאחד בשני מדור דור׳ - הנה התגברו ההודים בהשגתם את הבורא בתור כח בלתי נראה ובלתי מושג מבני אדם׳ כח טמיר ונעלם המסתתר בחביון עזו׳ יחיד ומיוחד ונעלה על כל תארי בני אדם׳ באופן שאי אפשר היה להעם להסתפק במושגים מפשטים כאלה׳ אשר על כן הגשימו את כחות הטבע ועבדום׳ ואת ב ר א מ ה אלהיהם השיגו בתור עצם נפרד ונעלה על כל כחות הטבע׳ עצם המכיל את הכל׳ הגבוה על הכל וחפשי מהכל׳ ויתקרבו בדרך אמונתם לאמונת האומה הישראלית המחזקת באחדות מוחלטת באלהות (Monismus) ומתנגדת לאמונות יתר העמים הקדמונים המאמינים ברבוי אלהות ובכחות שונים ומשונים• היש הראשון - לפי השקפת ההודים - המצויר רק בתכונה׳ שמו ברהט ***׳ והוא נמצא בסבת עצמו (causa sui)׳ בלי ראשית ובלי תכלית׳ איננו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף• הוא התגלה בראשונה בתור הכח הממציא הקונה הכל היא ספירת ברמה׳**** (והוא אינדרא הוא פרדשפטרי - T T I אדון כל היקום׳ הכולל כל האלילים ונחלק לאלילים רבים שונים למינהים)׳ ובתור הכח הזן והמפרנס היא ספירת וישנה ***** ראה ע-ד ההשתוות והדמיון בין חקות בודדח ובין חורת משח ושאר ספרי קדשנו בנדע הירחי לר״ז פראנקל שנת 1861 צד 29 ובספר מחולות המות לדיר רובין צד 39—4נ על אודות שתי הכתות האלה דבר בארוכה הד״ר רובין בספרו מנחם הבבלי צד 9ז-18 ובספרו מהולות המות צד 39—38 הוא ברהם - אתמה Atman׳ ר״ל: נפשה נשמח רוח התבל(וועלטזעעלע)׳ או הישות המוחלטת (ד08 ווירקליכע «זייף $דער ד8ם ווירקליכע "זעלבסט*)׳ הוא האיךסוף המאחד ברוחו שלשת הכהות הכלליים שהם הבורא׳ המכלכל׳ הממית והמחיה גם יחד׳ והוא השכל׳ הוא התכלית והיא הסבה העליונה¬ ר״ל הרוח הגדול׳ המצויר אצל ההודים בדו פרצופים: זכר מלפניו ונקבה מלאחריו ולו ארבעה ראשים׳ בידו האחת ספר החקים ובידו השניה האותות הקדושים הנזכרים בספרי ווידאם הקדמונים¬ *•••• ר" ל מקוה מים ברמז הכה הלח המפרנס והמכלכל! על כן האמינו הרבה פילוסופים יונים קדמונים כמו טהלס ותלמידיו׳ בי המים המה יסוד כל היקום׳ מן המים נברא העולם ואל המים ישוב עד דכא• מראשית היות האדם עלי ארץ התעורר החפץ בבני איש לגלות מסתרי הטבע ולהרים את המסך המכסה את מצפוני הבריאה׳ ומימי עולם ושנים קדמוניות התהלכה מגוי אל גוי הנטיה לחקור ולדרוש אחרי אלפי מראות כמוסים ונעלמים והמון נסתרות מבראשית׳ לדעת מה לפגים ומה לאחור׳ מה למעלה ומה למטה׳ לדעת את סוד הקיום וסוד החיים׳ סוד הנמצא וסוד המתהוה• על השאלה׳ מתי התחילו בגי האדם להתפלסף׳ תמצא התשובה בצדה: ביום שהחלו לחקור בכלל• כאשר החל האדם להתרומם משפלות מצבו הבהמיי ולהשתמש בשכלו׳ כאשר התחיל להכיר את עצמו ואת העולם הסובב אותו׳ אז הרגיש האדם את הנחיצות לבקש למצוא לו איזה כח נשגב אשר בו תלויה מנוחתו ושלום נפשו ואז התחיל לחקור: מי ברא תבל׳ מי ירה אבן פנתה׳ ומה יהיה בסוף כל הנמצא• כל עם ועם ברא את עולמו ואת אלילו לפי מדרגתו השכלית׳ לפי השקפתו הפרטית המסוגלת לו ולפי הפעולה המיוחדה אשר הטבעה בתכונתו• על ברכי החקירות האלה נולדו האמונות והדתות השונות וכל המסתעף מהן׳ וכמספר האמונות היה מספר הפילוסופיות אשר היו אחרי כן לשטות ערוכות וקימות בתולדות הפילוסופיה הכללית• כתורת הרזים והמסתרים של כהני הדת בארץ יון׳ כחכמת חקר אלוה אשר לחברת המגיים בפרס׳ כן היה גם לעם ההודים חבר כהנים חכמים אשר התקוממו נגד האמונה הנשחתה והדעות הנפסדות אשר שררו אז בארץ ואשר נמסרו להם מפי אבותם למורשת נחלה׳ ויתאמצו למצוא את האמת הפנימית המסתתרת בחקר שדי וסוד בריאת העולם ולהקים בנין שלם בתורת החקירה והפילוסופיה לפי כח השגתם וכשרונותיהם הרוחניים אשר התפתחו אצלם בימים ההם• את שטת הפילוסופיה העתיקה הזאת הננו מוצאים ערוכה וסדורה בספרי ו ו י ד א ם הקדמונים׳ המה ששים הפרקים של האום ני שדם׳ אשר עליהם אמר שופנהויר כי לא נמצא כבושם הזה בכל הספריות שבעולם והמונחים לפנינו בהעתקה אשכנזית* על ידי החוקר הנפלא ד״ר פויל דוסין(Deussen)**, מורה חכמת הפילוסופיה באוניברסיטה בעיר קיל׳ המלאה המון הערות מועילות ומחכמות המפיצות אור בהיר על התפתחות חיי הרוח של עם ההודים וראשי למורי דתו׳ אשר היתה מיד בעצם ראשיתה לשטר. פלוסופית ולתורת המרות והמוסר במלוא מובן המלה***• בעברנו על פני הספרים האלה נמצא המון מושגים ודמיונות׳ נמוסים ומנהגים׳ כללים ועקרים רבים העומדים גם ברום עולם דתנו והננו רואים השתוות נפלאה בהרבה אופנים בין אמונת ההודים ואמונת ישראל לא רק שנים עשר הפרקים הראשונים נעתקו הבר לשפה אנגליה ע״י החוקר קדמוניות מקם מילר ונדפסו עם מבוא גדול בכרך הראשון והחמש עשרה של המאסף הנוסד והנערך על ידו: 'Sacred Book! of th« Ea»t״ Upani&hads des Veda. Aus dem Sanskrit übersetzt und mit ** ־Sechzig Einleitungen und Anmerkungen versehen von Dr. Paul Deussen. Leipzig 1897 F. A. Brockhaus ראה: תולדות הפילוסופיה הכללית להפרופיסור דיסון(83 .Bd. 1, s)׳ שם הוא מעיר בצדק כי אמונת ההודים היא׳ תורת הפילוסופיה הראשונה משנים קדמוניות•