Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 23 (×›×’)

בתי הכנסת של היהודים" לא נתנו מנוחה לקנאי הנוצרים« רוצים היו להרסם׳ ובמקומות רבים הוציאו את זממם לפעל• קיסרי ביצנץ אסרו׳ אמנם׳ את הדבר ויטילו ענשים קשים על המשחיתים - ודאי לרגלי השתדלות מרובה מצד היהודים• אך הפקודות לא הועילו לשכך את חמת ההמון׳ שהלכה הלוך וגבור נגד היהודים - בהשפעת מאשריו׳ הכמרים הקנאים• כזה היה ודאי גם גורל ביהכ״ג היפה שבנערן• ביהכ״ג נשרף׳ הישוב היהודי נדלדל׳ ולאט לאט מוכרח היה לנדוד ממקומו• מזמתם של קנאי דק וירהו יצאה אז לפעל• ואולם במעמקי ארץ ערב נתרקמה כבר׳ על ברכי היהדות שנדדה ממקומה׳ תורה חדשה׳ שנתנה אח״כ את הדחיפה לבני ערב׳ שזרם־ הגירה נשאם זה מאות בשנים אל חופי ים התיכון׳ להתגבר על כל המכשולים ולמגר לארץ את שלטון ביצנץ בארץ הקדושה• והם ששמו לאל את שאיפת קנאי הנצרות להפוך את ארץ ישראל לארץ נ ו צ ר י ת¬ על ידי הוסד המנזר בהר דוק לקן של הנצרות׳ ונערן׳ הבודדה׳ שהיתר, מרוחקה ממרכזי היהדות הגדולים שבארץ׳ הוקפה צרים מכל צד• הרדיפות גברו עד למאוד בימי שלטון ביצנץ• כהני הנצרות השתדלו בכל השפעתם על קיסרי ביצנץ לעוררם לגזור גזרות קשות על היהודים• היהדות׳ כפי שאפשר לדון ממקורות שוגים׳ לא ישבה אף היא בחבוק ידים ותלחם על קיומה במרירות רבה• על אודות יהודי נערן מספרים מקורות נוצרים׳ כי נזירי דוק מוכרחים היו לסדר חיל הגנה מפגי היהודים המתנפלים עליהם מדי פעם• במקום אחר מתאוננים הם׳ שהיהודים היו הורגים את הנזירים׳ כשהיו מוצאים אותם בסביבות הירדן• כלפי פנים ענתה היהדות בהתבדלות ובהתכנסות לעצמה• בתקופה ההיא חל׳ כנראה׳ גם טשטוש צורות בעלי החיים שבמשכית נערן והצורות המפוסלות שבאבני בתי הכנסת אשר בגליל• א לעז ר ל• ס ו קני ק 7 מנורת־האבן שנגלתה בחפירות;בית־הכנסת העתיק בחמת ע״י טבריה ברשות החברה העברית לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה STONE MENORAH DISCOVERED AT HAMMATH, NEAR T1BERIAS. BY KIND PERMISSION OF THE HEBREW ARCHAEOLOGICAL SOCIETY