Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 40 (מ)

אהרונסון׳ ריבק׳ מינצ׳ין׳ שצמן׳ קונסטנטינובסקה׳ הפסל צ׳יקוב׳ הקונסטרוקטיביסטים ליסיצקי׳ קוזינצובה ־ ארנבורג ואחרים• ביצירתו של אדלר בולטים סמני הירידה• ריבק הוא אמן בן תרבות ועומד תחת השפעתו החזקה של מנהיג הקוביזם הצרפתי בתקופה הגרפית׳ פבלו פי_קםו המפורסם• הדבר המוצלח ביותר מריבק הוא - התמונה בסגלגל• בשיבה אל התאור מורגשת נטיח אל הסיוג׳ט המיסטי• כל עבודותיו של אמן זה מצטיינים בכבד משקל ובהעדר פשטות• עבודותיו של האמן השני מן המחנה הקוביסטי׳ של מינצ׳ין׳ נושאות עליהן חותם של איזה מין קרע פנימי׳ המתגלה בפיזור הנפש של האמן• אין לדעת לאיזו מטרה שאף האמן׳ ובכלל אין קריטריון אוביקטיבי להערכתן של העבודות האלו• צ׳יקוב הוא אמן רציני ומתעמק. ה״ז׳ונגלר" שלו הוא דבר מלא חכמה ומוצלח. החדר׳ שנתפנה כולו לעבודותיו של ליסיצקי׳ נותן לנו דוגמה מן היצירה המופשטת מעל העצם. הקשר שבין יצירה זו והאמנות רפה מאד׳ משום שאין הדרך הזאת של הקונסטרוקציה אינטואיטיבית. להפך מורגשת בה עבודת־מח מיגעת: כל זה אינו אלא צירופים אין קץ של תמונות גיאומטריות. הקונסטרוקטיביזם נתגלגל בפולחן המכונה׳ ברומנטיקה של השרטוט הטכני. יצירתה של קוזינצובה־ארנבורג עושה רושם משמח יותר משל עבודות מורה המכובד. אמנם׳ בניניה הגיאומטריים אינם מבטיחים שום דבר חדש׳ אבל לעומת זה מרהיב את העין הגון האפור־השחום של התמונה. לא דבר שבמקרה הוא׳ שבתערוכה האמנותית הזאת הגדולה׳ שהיא משמשת ראי לכל האמנות הגרמנית׳ אין עבודות מזמן המעבר׳ זאת אומרת: מן הזמן הנמשך משעת הריסת המסורות הקלסיות׳ דרך האימפרסיוניזמום והפוסטאימפרסיוניזמום׳ אל האמנות של ימינו אלה. גרמניה היא ארץ בעלת פגם תרבותי עצום. אחד המבקרים הצרפתיים המפורסמים מעיד "בקונסטבלט"׳ שעד היום אין גרמניה יודעת כמעט את הקוביזם. לא פחות מזה אפשר להגיד׳ שאין היא יודעת גם את שאר הזרמים שבאמנות׳ שתפסו מקום לפגי בוא הקוביזם לעולם. המקום הריק באמנות הגרמנית נתמלא בסורוגטים של האימפרסיוניזמוס והאכספרסיוניזמוס• זה היה ריאקציה של האמנות האינטליגנטית כנגד כבלי הרוח של הקסרקטין׳ שהשתררה בגרמניה עד המהפכה• האמנות הגרמנית החדשה מתקרבת אל שכנותיה׳ האמנות הרוסית והצרפתית׳ וחותרת לצאת מן המבוי הסתום• בין האמנים הגרמנים שהתגברו על על ה״מודרניזם" של האמנות הלאומית׳ בהתחנכם על המסורות של הציור הצרפתי׳ ראוים לתשומת־לב פריטש׳ העובד תחת השפעתו העצומה של הנרי רוסו׳ ושמידט׳ שהציג כמה נטור־ מורטים מוצלחים• ובשחור• אי העלה׳ שעליו תרוכז הסקירה ביחוד? האם על הדף החצוני׳ שלחנם יעמול הילד לקרוא מעליו דבר־מה? או על השער׳ שהוא כל כך חסר טעם בצירוף הגונים? (מחוסר־ חוש הצבע סובלים׳ דרך אגב׳ גם כל שאר העלים)• למה לא החזיקו גם בציורי השער באותו הפורמט׳ שכבר ניתן במסגרת הזהב׳ ונתנו לציור לעבור את השולים׳ שהם גם בלעדי זה צרים יתר מדי? מדוע היו קמצנים כל כך להעמיד את ההודעה "קאפירייט" וכו׳ דוקא למול השער בעל־הצבעים׳ בשעה׳ שזולת זה לא ידעו קץ־לבזבוז ן וכי לא יכלו להשאיר בשביל זה דף אחד חלק לפני השער? וכבר אין רצון לדבר על זה׳ שלתוך התמונות נזרקו בערבוביה פרינציפים אורנמנטלים ־ שטחיים עם פרינציפים אילוזיוניסטים־חלליים׳ בלי מחשבה ושקול־דעת• דבר זה שייך כבר לתחום האסטתיקה הגבוהה• אבל למה בחרו דוקא באותו האפור המכוער בשביל הקרקע שמאחורי התמונה? הילד האומלל נזכר כאן בכותל האפורה הערומה של חדר בית־ספרו׳ שאת עגימתו הלא צריך הספר המצויר למנוע ממנו׳ כמדומה• ר. ו. קבוצת נובימרי בתערוכה האמנותית הגדולה ב ב ר ל י ן• אמני חו״ל בכלל תופסים מקום נכבד בתערוכה׳ וביניהם תופסים מקום הגון ביחוד אמני רוסיה עם איבן פוני׳ קסניה בוגוסלבסקה וצ׳לישצ׳וב בראשם י גדולה גם החבורה של האמנים היהודים הצעירים. על דבר האמנים היהודים כדאי לדבר ביהוד• אמנם אין הם כולם מעור אחד׳ אבל בכל זאת נכר הדבר׳ שהצירות היהודית הצעירה מתפתחת תחת השפעתה החזקה של האומנות הפרנצית׳ בעקר של הקוביזם והזרמים הקשורים בו• האמנים היהודים מצטיינים בקולוריט של התאמצות מיוחדת׳ שצבע השחור תופס בו מקום בראש; גרר אחרי סיוזשטיות עם נטיה עצומה למיסטיציזם׳ גישה מטריאליסטית אל הצד הפורמלי של היצירה׳ לעצם המצע של החומר׳ הכרעת היסוד הגרפי על הצירות בעצם• והחסרונות׳ שאמנם אינם במדה שוה לכולם׳ הם: מין אזיקים בעבודה וחסר־תום ופשטות• זולת זה צריך עוד לציין את פתרון העומק המוזר בצירות היהודית• בעוד שהצרפתים והנוהים אחריהם׳ רגילים לראות את התמונה כבנין בשטח או בהקף׳ כמעוקב שצלעותיו ועומקו הם בגדר ההשגה והמדידה (קזן)! הגרמנים והרוסים מתעלמים מן העומק (סופרמטיזם) וקובעים אותו בעראי ובקירוב׳ - הנה הצירים היהודים מעבדים את העומק כמין תהום־אובד׳ כמין מקום בחללו של עולם׳ שאין לו מדר. וקצב׳ כמרחב בלי־תכליתי׳ ודבר זה גורם הרבה למיסטיות של הרושם הכללי• בתערוכה מופיעים היהודים האלה: האקספרסיוניסטן יעקב אדלר׳ הפוריסטן והקונסטרוקטיביסטן ברלוי׳ הקוביסטים ס מ.