Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 36 (לו)

בשאפו לסינתיזה הגדולה בין הצורה והתוכן(הטרמינים האלה כבר עבר זמנם ואנו משתמשים בהם רק לשם שבירת האזן) אחז התיאטרון האמנותי את דרכו מן התוכן אל הצורה׳ אבל את הסינתיזה לא מצא ונמצא אחוז רק בענף אחד׳ בזה שקוראים לו: "הלך הנפש"• הממוסים׳ כשהיו מסתגלים אל המחזה השקיעו כל מעיניהם כדי למצוא את נדנודי הנפש הכי דקים של הנפשות הפועלות במחזה ולעתים תכופות יתר מדי היו שוכחים׳ לצערנו׳ שהם ממוסים׳ ושיש באמנות התיאטרון מלבד הלך־הנפש עוד אילה ערכים חשובים• להתפתחותה של הטכניקה הממוסית לא שמו לבם הרבה ובגלל זה סבל גם גלוי הלך־הנפש׳ ביהוד הלך־הנפש האינטנסיבי• הנה משום זה אותו התיאטרון האמנותי שקנה שלמות במחזות צ׳יכוב׳ שהלך־ הנפש בהם אינו אינטנסיבי וגלויו אינו דורש אומנות טכנית מרובה׳ יצא לקוי בשעה שנסה את כהו במחזות שקספיר או בירון• ובזמננו זה של סערת הרוח והמית הכסופים׳ כשצ׳יכוב כבר אין בכחו למשוך את הלבבות׳ ורק הטרגדיה או הקומדיה ממדרגה גבוהה יכולה למצוא הד בנפשותינו המזועזעות מן המלחמה והמהפכות׳ דרושה התפתחות רבה של האומנות התי¬ אטרלית כדי להתגבר על שקספיר ושילר ולהגיע אל ד.דרמ־ טורגיה החדשה׳ שאמנם צורתה אינה בדורה עדין׳ אבל את הריתמוס שלה כבר אנו חשים• הזקנים מן התיאטרון האמנותי יודעים את הדבר׳ אלא שאינם עושים כלום במובן זה• וגם אינם יכולים להביא צוארם בעול מפעל כל־כך קשה ודורש טפוח לעת זקנתם ובערוב ימי חייהם• אבל הטובים שבצעירים׳ חניכי התיאטרון האמנות" ושביצירתם הם רוצים לעבור הלאה מן התיאטרון האמנותי ולהמשיך על ידי כך את מפעלו׳ טרודים מאד בשכלול הטכ¬ ניקה׳ משתלמים בה באופן אינטנסיבי ומקוים למלאות בזמן הקרוב את התעודה הגדולה של מוריהם נימירוביץ־דנצ׳נקה וסטגיסלבסקי: לתת את האומנות התיאטרלית המזהירה כלי- שרת לתוכן הרוחני הכי גבוה׳ ליצירותיה הכי נשגבות של הדרמטורגיה העולמית• נמצא׳ שקו התפתחותו של התיאטרון האמנותי׳ האסכולה שלו׳ קשור בקשר אמיץ עם קו הדרמ־ טורגיה• זוהי הדרך של התיאטרון האמנותי המוסקבאי׳ שבה הלך גם וכטנגוב המנוח בהצגותיו בסטודיות הראשונה והשלישית ואת ההשגה הכי גדולה בזה השיג בסטודיה העברית "הבימה"׳ במקום שנפגש בממוסים צעירים ובעלי־כשרון במובן זמננו׳ המסורים בכל לבם למפעלם• לעומת זה בחר לו התיאטרון הקמרי המוסקבאי דרך אחרת• בשאפו גם הוא׳ ככל בחירי התיאטרונים וככל סוגי האמנות׳ אל הסינתיזה׳ אחז הוא את דרכו אל הסינתיזה׳ שלא כתיאט¬ רון האמנותי׳ לא מהלך־הרוח׳ אלא דוקא מן הטכניקה• דבר זה היה מוכרח בשעתו וזהו מה שמצדיה את מציאותו בבחינה ההיסטורית• התיאטרון האמנותי בדרכו אל הסינתיזה נטל עצמו לצד אחד׳ לצד האנליזה הפסיכולוגית של המחזה׳ להלך הנפש שבו׳ ואת הסינתיזה שכח• התיאטרון הקמרי צמח מתוך המחאה כנגד חד־צדדיות זו והתחיל את הדרך אל הסיג־ תיזה מן הטכניקה של הממוס׳ וחשב׳ איפוא׳ "לעורר את האהבה על ידי החבוקים"• ממוסיו׳ על הרוב מבני הנוער׳ קבלו על עצמם הדרכה הפדנית של מורי הפלסטיקה׳ הגימ־ נסטיקה׳ שליפת החרבות׳ האקרובטיקה׳ הזמרה והעמדת הקול« התיאטרון בזמן הזה• מה אנו רואים היום במקצוע התיאטרון ז - הפסימיסטים כבר דנו את התיאטרון לכליה ומחליטים שאין לו עוד תקומה׳ שהסינמה כבשה את הקהל והתיאטרון שוב אין לו תקנה• כל מה שאנו רואים בחיי יום־יום של התיאטרון באמת רק עשוי להזין את הפסימיזם הזה ולאבד כל תקוה לתחיתו של התיאטרון• אנו רואים שהקהל ממלא רק את התיאטרונים מעטי הענין׳ שגם התיאטרונים הכי חשובים "משנים את ציוניהם" ונעשים גם הם קלי־ערך• בברלין׳ זו העיר התיאטרלית הכי רצינית באירופה לפנים׳ נפל ריינהרדט במלחמתו עם "מנהלי העסקים" של "התיאטרון הגרמני"׳ המהולל כל־כך לפנים בהנהגתו. הממוסים של תיאטרון זה׳ הממוסים הכי טובים בגרמניה׳ וגנר׳ מויסי׳ פלנברג׳ וינטרשטין, מריה פין׳ אקרסברג והשאר׳ מקצתם השתקעו'בסינמה ומקצתם משחקים ביצירות קלות של הדרמטורגיה הזלה בפנות ברלין השונות• במוסקבה׳ בכל התיאטרונים בלי יוצא מן הכלל׳ ואף בתיאטרון האמנותי׳ ההצלחה הכי גדולה נופלת בחלקה של האופיריטה• אכן העובדות מספרות דברים מחרידים• הן עומדות וצווחות: התיאטרון אבד• אבל שקר הדבר ן אם נתנה רשות לומר שהתיאטרון אבד׳ הרי יש רשות שכזו לומר גם־כן׳ שאבד העולם׳ אבדה האנושות וקץ העולם הנה הוא בא• ואולם כשם שאין האנושות אובדת׳ אלא רק משבר קשה אבל חולף עובר עליה׳ כך אין להגיד שהתיאטרון אבד׳ למרות אותו המצב הקשה׳ שהוא נתון בו• והערובה לתחיתו נותנים לנו החפושים המתמידים ומסירת־ הנפש׳ שאנו עדים להם גם בימינו אלה למרות כל התנאים הקשים/ אמנם רק בפנות מעטות של החוג התיאטרלי• הקהל אמנם נענה רק בקושי רב למסירת הנפש הזאת׳ ואולם הלא בשביל כך הוא "קהל" וקהל "זמננו"! יום יום אנו שומעים על קבוצות ממוסים רציניים׳ שנתאחדו לשם מטרות אמנותיות רציניות׳ שהן מתמוטטות מחמת חוסר אמצעים חמריים׳ מפני ש״הקהל" בזמננו אינו זקוק עוד לאמנות והוא מבכר לתת את כספו בעד האופיריטה וה_ק3ךה׳ ואלה המועטים שהאמנות יקרה בעיניהם אין בכחם להחזיק מוסד תיאטרלי הגון• אבל לחבורות תיאטרליות מעטות עלה גם בימינו אלה להחזיק מעמד בראש הפסגה האמנותית׳ בהתגברם על הרעב והקור׳ על המחסור והמחלות׳ והגה הם ממשיכים את דרכם הגדולה והחשובה׳ ואפילו - כמה שלא יהיה הדבר תמוה - אפילו במוסקבה• התיאטרון האמנותי במוסקבה מלא כבר את תעודתו ובמשחקיו האמריקאים הוא שר את שירת הברבור שלו• עוד שנים שתים־שלש וממוסיו יחדלו לשחק לגמרי - מחמת זקנה גופנית• ואף על פי כן לא גוע עדין התיאטרון האמנותי׳ כמה שלא ישעשעו מתנגדיו את נפשם באמונה זו• הולך וגוע הדור הראשון לתיאטרון זה׳ אבל מפעלו ואמתתו האמגותית לא תמות עמו• אינני מאמין הרבה בסטודיות׳ שיצר׳ בתור אורג¬ ניזמים בני־קים לעצמם« אין בהן אותו הדבק הרוחני הדרוש לכך• אבל חברים בודדים של הסטודיות האלו׳ בעלי הכשרון ביותר שביניהם׳ יתקבצו בזמן קודם או מאוחר׳ לתוך תיאטרון אחד גדול׳ אשר יאחד בקרבו כל הטוב והבחור בסטודיות וימשיך את אותו המפעל הגדול ההיסטורי׳ שלשמו עבד התי¬ אטרון האמנותי• דרכיו ומגמותיו של תיאטרון זה ידועים לכל•