Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 29 (כט)

ונמצאת בנגינה העממית לנגון כל נדרי והיא טפוסית כגון בנגון רבי שניאור זלמן מלדי לכל נגינת ישראל. אם נבדוק בכל הנגינות של העמים לא נמצא צרופים כאלו. אפשר שנמצא אחדות מהתנועות. בפרט בנגינה הערבית « אבל בה הן במקרה׳ בודדות בצרופים אחרים. צרופי תנועות באופן שיטתי׳ כאלה שנמצאים בנגינה העברית אין בשום נגינה אחרת. גם בנגינה הסלבית הקרובה לחלק הנגינה העברית הבנוי על הסולם הרך תמצאנה אלו תנועות משותפות׳ אך הצרוף והשיטה וההתמזגות והתדירות של התנועות אחרים הם. התנועות שבטטרכורד הדורי או נוסח התורה יש לנתח גם כן באופן זה. התנועות הסופיות גם את התנועות הללו נמצא בכל המרכזים מלבד אצק־1 התימנים׳ בנוסח התפילה IS; IS! Hf P תנוע™ דיעליה $ תנועות ההכנה שלש תנועות משלשת הסוגים הללו תצא נעימה כגון ועוד צרופים ממין אלו של תנועות טפוסיות אשר על ידי התמזגותם מתהוה נעימה שחותם העברית טבוע עליה. זו היא הבעת העדינות והליריוח ועברה על ידי הנגינה הגרגורית אל הנגינה האירופית ונעשתה קנין הכלל׳ בפרט של הרומנים והגרמנים. אבל רק אלו מהתנועות עברו * השטה של הצרופים נשארה סוד הנגינה העברית. מהטטרכורד הלידי או הנכון יותר הרהאוי לנוסח איוב וקצת תהלים אין הרבה׳ ואף על פי שסדר מדרגותיו הוא 1-1- 1/2 הדומה לסולם החזק׳ אך מה ההפרש בינו ובין כי תנועותיו הסופיות הן הנוסח העברי! ומצטרפווז התנועות העולות והיורדות ועתה גפנה אל יסודות הנגינה העברית. כבר נוכחנו לדעת שהיא בגויה על הטטרכורדי הרך והדורי ומעט על הלידי׳ אולם הנגינה המביעה את רגש העם היא דוקא ברוך כגון נוסחאות הנביאים׳ איכה וסליחה וגם הנגינה העממית החדשה. אפיה הוא צורה חפשית בלי משקל׳ דבורית על פי רוב על טון אחד או שנים ורק בחצי הסוף או בסופו של מאמר באה תנועה נגינית. כך בנגינות העתיקות. במאוחרות התנועות באות יותר גם בתוך המאמר וגם בהתחלתו׳ אולם נדמה שהתנועות הללו בתחלה סופיות היו׳ אלא במשך הזמן׳ עם ההתפתחות הרוחנית- התחיל העם להרגיש מונוטוניות יתרה בנגינתן והשתדל להעשיר ולקשט את נגינתו בעשותו וריאציות מהתנועות הסופיות. מלבד אלו התנועות הסופיות נתפתחו תנועות "עולות" "פותחות׳/ ר״ל תנועות הבאות בהתחלת המאמר והעולות בקול וכן תנועות המכינות את הסוף. m נבדוק בתנועות הסופיות: התנועה נמצאת בכל המרכזים׳ בתימן קריאת התורה׳ בפרס שיר השירים׳ בבבל ובמרוקו סליחה׳ באשכנזית ליטאית רביע׳ בלמוד וכיוצא בזה׳ וכן התלמוד נמצאת היא בנגינה העממית האשכנזית היהודית׳ וכבר ראינו לעיל שתנועה זאת פנטטונית היא׳ לכן עתיקה היא מאד. התפתחותה במלוי הסקונדה החסרז־־ז לפני ז־זטון היסודי |1 ך ך ף־״:| דתמשמשת תנועה סופירת לאיכה ולנביאים׳ לסליחה ולנוסח ימים נוראים׳ נשארה אצל וכן התנועה האשכנזים בצורה העתיקה של חצי הסוף הגומרת תמיד על הקורטה שנמצאת בכל המרכזים בכל מיני צורות ובכל מיני נוסחאות. תנועות העליה הנמצאות בכל המרכזים. היורדת תנועות המכינה לסקונדה למטה מהיסודי בכדי להכין את הסוף. על ידי צרוף;התנועות’הללו משלשת הסוגים׳ פתיחה׳ הכנה וסוף׳ תצא נעימה שהיא עברית לטעמם של כל המרכזים׳ כגון נמצאת בנוסח איכה התנועה ונוסח סליחות במזרח לא פחות מאשר אצל האשכנזים. הפרסים מזמרים התימנים הספרדים האשכנזים׳ ועברה