Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 22 (כב)

מחנות הלגיונות הרומאים׳ ודאי ששבו אח״ב אליהן תושביהן היהודים• כך היה אחרי חרבן טיטוס• וגם אחרי ההתקוממות של בר כוכבא׳ בשהדרינום אסר אז על היהודים להתישב רק בסביבות ירושלים ובית לחם׳ אסור שלא נשמר בתקפו אף הוא בכל ימי שלטון רומא׳ כי רואים אנו שקיסרים אחדים מצאו לנחוץ לחדשו בזמנים שונים. לסביבות ירחו היה עוד כה מושך גם בגלל המסרות העתיקות החופפות עליהן: מעבר הירדן בזמנו של יהושע׳ הגלגל והנפלאות שקרו לעם בכבוש ירחו וכר• כנראה הי תה דעה שהר גרזים והר עיבל נמצאים אף הם בסביבות אלו׳ כי בספר יהושע (ח׳) מסופר בדבר המזבח שבנה יהושע בהר עיבל וקים שם את מצות משה בדבר הברכה והקללה על הרי עיבל וגרזים בה בשעה ששכם עוד טרם נכבשה לפני ישראל• יוסף הכהן עמד על הקושי הזה וב״קדמוניות" יאחר את הספור הזה עד אחרי כבוש שכם• אבות הכנסיה הנוצרית אבסביום והירונימוס יביעו בפירוש את דעתם נגד השמרוגים׳ המראים את שני ההרים האלה ליד שכם׳ ובאים להוכיח כי לפי הכתוב בכתבי הקדש היו ההרים האלה קרובים לגלגל• במפת מידבא (מהמאה הששית לסה״ג) מסומנים ההרים האלה פעמים: ליד העיר שכם ואצל ירחו• בספרותנו העתיקה אין ראיה לדבר׳ אבל זכר אפשר למצוא במשא ומתן בתלמוד ירושלמי (סוטה• כ״ט ב׳) בדברי ר׳ אליעזר: "הר גרזים והר עיבל שתי גבשושיות עשו וקראו: זה הר גרזים וזה הר עיבל"• אפשר מאד׳ כי בימי הבית השני׳ בסבת המחלקת עם הכותים תושבי שכם וסביבותיה׳ סיעו נמוקים מדיניים לדעה הזאת• מענין הוא שקרוב ל״אתרה קדישה" זה יש לערבים "מקום" קדוש על שם ה א י מ ם עלי ובאגדות שתסופרנה אודותיו יש הרבה יסודות מהמסופר על יהושע בן נון׳ ושמה של גבעה אחרת במרחק לא גדול מזכיר את השם עיבל• בנין בית הכנסת הזה ומשכיתו יש ליחס׳ כנראה׳ לסוף המאה השניה או התחלת השלישית שאחרי חב״ש• רגשי המרירות והצער׳ שפעפעו בלבות ישראל על אבדן הרותם המדינית ושגרמו במשך תקופה של יותר ממאה וחמשים שנה לזעזועי מרידות בלתי פוסקות נגד רומא׳ נחלשו לאט• העם עיף במלחמות ושאף למנוחה• רומא גם היא שנתה את יחסה ליהודים וחדלה להצר להם בעניני דתם• קיסריה שאפו לחיי שלום עם העם קשה העורף• הארץ היתד. מלאה היכלי אלילים׳ וכשאי אפשר היה ליהודים להקים את הריסות בית המקדש בנו להם בתי כנסיות נהדרים• העיר נערן נמצאה ליד דרך׳ שחברה מרכזים רומאים־הלניים נכבדים מאד בזמן ההוא: שכם ועבר הירדן מזרחה ז ולכן נכרת בקשוטי המשכית של המקום הקדוש הזה השפעה נכרית כ״כ גדולה• עולי רגל מארצות שונות לא פסחו ודאי על המקומות המקודשים שבסביבות ירחו ותמכו בכספם בבנינים שנבנו עליהם• ובעוד שירחו נתישבה לאט־לאט עובדי אלילים׳ נשארה נערן עיר יהודית זמן רב אח״כ• במשך עשרות שנים אחדות שאפו היהודים רוח לרוחה׳ ואולם האנרכיה שהתחילה לשרור בממלכת רומא שמה קץ למצבם השלו• ביותר הורע המצב מעת הגיעה הנצרות לשלטון׳ ובמקום היותה עד כה דת נרדפת החלה להציק לבני הדתות האחרות׳ וביחוד ליהודי הארץ הקדושה• סביבות נערן נהיו אם לא זאת היא שגרמה להפסיק את התפתחות האמנות היהודית בא״י כי חזקה ביהדות שאיפת ההתבדלות מהנצרות• "אתרה קדישה" זה נמצא על יד דרך רומאית עתיקה׳ שהובילה משכם לירחו• החרבות מראות על ישוב גדול למדי שהיה לפנים במקום הזה• שני המעינות הקרובים׳ עין דוק ועין נועמה אפשרו את קיום הישוב הזה בתוך הערבה שמסביב• אחד המעינות האלה נושא עליו שם היסטורי והוא שם המבצר דוק׳ שבו התבצר חתנו ומרצחו של שמעון החשמונאי (ספר החשמונאים א׳)• וכך היא הדעה המקובלת שהמבצר דוק נמצא ליד המעין הזה• ואולם כבר הוכיחו חכמים אחדים׳ שהשם דוק הוסב הנה ממקום אחר (מה שקרה בא״י לשמות היסטוריים שונים׳ כגון לכיש׳ ירחו וכו׳)׳ מההר הנקרא בערבית ג׳בל קרנטל׳ שזה סרוס המלה הרומאית Quarantana כי האגדה הנוצרית מימות הבינים מקשרת בהר הזה את ארבעים ימי עמידתו בנסיון של ישו• בשמו הנוכחי יכונה ההר רק מאז• ואולם המנזר המפורסם שנוסד עליו על ידי ח ר י ט ו ן במאה הרביעית לספה״ג נקרא בשם מנזר דוקא ובכת״י ערבי מימי הבינים מכונה עוד ההר "ג׳בל דוקא"• אין כל ספק׳ איפוא׳ שג׳בל קרנטל הוא דוק• בתאור גבולות נחלת בני אפרים שבספר יהושע (ט״ז׳ ז׳) מסומן הגבול הדרומי־מזרחי׳ וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן" וכן גם כתוב בדה״י א׳(ז,׳ כ״ח) בדבר גבול בני אפרים "ואחזתם ומושבותם בית אל ובנותיה ולמזרח נערן"• את העיר נערה מזכיר יוסף הכהן בספרו על ארכילאום בנו של הורדום׳ שתקן את בדקי ארמון המלך שנמצא ביריחו ומשך מעיר נערה את מחצית כמות מימיה׳ שבהם היתד. משקה את אדמתה והשתמש בהם להשקות את מטעי התמרים שלו (קדמוניות י״ז׳ י״ג׳ א')• מציאות בית הכנסת הוכיחה בהחלט׳ כי נערן נמצאה קרוב לעין דוק׳ מה שמתאים בקירוב למרחק הנתן באונומסטיקון׳ שהעירה נערה׳ שהיתה שיכת לשבט אפרים׳ נמצאה במרחק של חמשה מילים רומאים מיריחו׳ שהם שבעה וחצי ק״מ בערך• נערה או נערן היתה לפי זה מקום מושב עתיק ובתור עירה יהודית מזכירה גם הירונימוס (בסוף המאה הרביעית לסה״ג)• הישוב היהודי הזה לא היה בודד בדרום הארץ במאות הראשונות שאחר החרבן• מקומות אחדים מראים שישוב יהודי היה אז גם בירחו ובה היו החכמים מתאספים למועצות חשובות (עין׳ למשל׳ תלמוד ירושלמי׳ סוטה מ״ה׳ ב׳ - מעשה שנכנסו זקנים לעלית בית גדיא בירחו וכד)׳ בתקופה יותר מאוחרת היתד, העיר ירחו מיושבה׳ כנראה׳ עובדי אלילים׳ שהצרו לישוב היהודי שבנערן (לזה מוסב המאמר שבמדרש איכה: ״צוד, ה׳ ליעקב סביביו צריו״ - כגון וכו׳ יריחו לנוערן)• מענין הוא שבימי ה י ר ו נ י מ ו ם היה ישוב יהודי גדול גם ב ע י ן ג ד י• חק־המלחמה הרומאי הפקיע את אדמת המקומות הנכבשים׳ לרשות הכובשים׳ אבל זה היה רק ביחס לערים שהראו התנגדות לרומאים ונכבשו במלחמה (סביבות ירושלים וכו׳)• ואולם׳ כידוע׳ לא כל ערי הארץ נלחמו ברומאים• ערים רבות נכנעו מיד לפניהם ואדמתן לא הוחרמה׳ ויושביהן נשארו במקומותיהם• אף לאותן הערים שנלחמו ברומאים׳ אבל לא נמצאו במרכז