Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 21 (כא)

בכל ארצות הגולה• מוטיבות אלו של המזלות (שכנוייהם׳ אגב׳ כתובים עברית בנגוד לשאר הכתבות הארמיות של ביהכ״ג הזה - עובדה המראה על עתיקות המוטיבה הזאת אצלנו) שמשו חמר לפיוטי הקליד׳ מוצאים אנו אותן ב ק ש ו ט י בתי הכנסת׳ ב״מחזורי" התפלה׳ בכתובות וכו׳• בזמן יותר מאוחר נטשטשו על ידי היהודים עצמם ציורי האנשים והחיות׳ אבל במקום אחד של הרצפה מצאתי שאת ציור ה צבי (זו החיה ה״יהודית" העממית) שנהרס׳ השלימו שוב׳ ואפשר עדין להבחין בין החלק הישן והחדש• ידועה היא המחלהת שנמשכת זה כשתי עשרות שנים בין הנוסחה "בן דהב בן כסף בן כל מקמה" היא׳ לדעתי׳ אותו הפסוק החוזר פעמים אחדות בספר עזרא: "בכסף׳ בזהב וברכוש"• בשטח האחרון של הרצפה(מצד דרום) לפני הארון מצוירים במשכית תשמישי קדושה שונים׳ כמו צנצנת המן (?)׳ מנורות׳ ארון קודש וכד• מתחת לאחת המגורות נמצאת כתבת ח• ד כ י ר י ן ל ט ב מ ר ו ת [ק] ט ו נ ה ו י ע י hl ברה ד ה נ ו ן מתחזקין ב ת [וי?] אתרה [נ] ו י י ן בהדן אתרה ק ד י ש [ה] א מ [ן] פירושה: *.*e * ■ו י¥.•■_* tSisse, »«־י4י־־ «IV״• iipj, .Kj«!׳»: 3»ך •י:* d ״׳• חלק מרצפת-המשכית שבפרוזדור בית־הכנםת העתיק בנערן שעל־יד יריחו ברשות "בית המדרש הבבלי" של הדומינ-קאים בירושלים FRAGMENT OF MOSAIC PAVEMENT FR OM THE ENTRANCE HALL OF THE SYNAGOGUE OF NAA’RAN, NEAR JERICHO BY KIND PERMISSION OF THE ECOLE BIBLIQUE DES PERES DOMINICAINS IN JERUSALEM חכמי הארכיאולוגיה בדבר המקורות שמהם ינקה האמנות הנוצרית הקדומה*• הבדיקה המדעית של ציורי הקטקומבות הנוצריות אשר ברומא הראתה׳ כי ציורים אלו העברו למערב מהמזרח• שטרזיגובסקי הראהאח״כעלהעובדה"*׳ כי במאות הראשונות של הנצרות שוררות באמנותה מוטיבות של התנ״ך ורק לאט־לאט תופסות המוטיבות של ה״בריתהחדשה" את מקומן• ש• הביע אז גם את ההשערה׳ שהיתה ודאי אמנות יהודית עממית׳ שממנה ינקה הנצרות בתחלתה• מציאת ציורי המשכית של ביהכ״נ בנערן אמתה לגמרי את השערתו• "דניאל בגוב האריות" היא אחת המוטיבות השכיחות באמנות הנוצרית הקדומה• מקובלת היא כעת הדעה בין החכמים׳ כי הבסיליקי הנוצרית שאולה היא מבתי הכנסת העתיקים שבא״י• והנה רואים אגו שגם את ציוריה קבלה הנצרות הראשונה מהיהדות• ומי יודע ,Orient oder Rom'בספרו Strzygowski שמצאה את בטויה החריף על ידי * Leipzig 1901. Alexaadrinische Weltchronik (Wiener Akademische Denkschriften LI 1905) •* זכורים לטוב מרות••• קטונה ויעיר בנו המסיעים בקשוט(?) המקום• פארם (?) במקום הקדוש הזה• אמן• הפסוק האחרון מזכיר את הכתוב באגדה: "משה ואהרן נויין של ישראל". באותו החלק נמצאת גם כתבת ט• דכיר לטב מדו¬¬ בר כריס... חן ל ה הון ב הד [ן אתרה קדישה אמן] פירושה: זכור לטוב מרו בן כרים (כריספדו?) (אולי?) חן המקום הקדוש הזה עליהם• אמן• הקצה הדרומי של רצפת המשכית (שהיה מכוסה על ידי ארון הקדש) מרוצף אבנבנים לבנות• בפעם הראשונה נגלתה כאן רצפת־משכית שלמה של בית כנסת (קטעים של רצפות משכית עם כתבות בודדות נגלו כבר בכפר כנה וצפורי׳ שתיהן בגליל התחתון ליד נצרת)• לפנינו שריד היסטורי שחשיבות מרובה לו בתולדות תרבותנו• על ידי חפירות אלו נגלה לנו מ ק ו ר ׳ שהשפיע דרך צגורות המסרת על האמנות העממית היהודית של ימי הבינים כא