Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 33 (לג)

החוטאת כי תתגלגל אחרי מות הגוף ואחרי פרידתה ממנו בגוף אחר׳ יהיה זה גוף אדם או גוף חיה או בהמה או כל רמש האדמה למינהו׳ הכל לפי סוג חטאתיה ולפי כובד פשעיה במשך ימי קיומה בגוף (שם צד 143). סוד הגלגול הזה (המכונה אצל המקובלים המאוחרים גם בשם "סוד העבור") נולד על ברכי ההודים שאחרי תקופת הווידאס והוא סוד תהית המתים אצל בגי ברית הדת ההיא• הדמיון הזה׳ דמיון הגלגול נתפשט ונתרחב לאט לאט לשטר, שלמה ויהי לקנין כל עמי ההשכלה וממנו נולדו מושגים מוסריים׳ אך בשנוי דעות׳ גם אצל האומה הישראלית׳ וכל ספרי הנסתרות במדרש ואגדה מלאים חקירות והשקפות שונות בענין הזה׳ ופעולותיו מתוארות על ידי אגדות תמימות ופשוטות באופנים שונים• במאה השביעית והשמינית לספה״ג מצאה השטה הזאת כבר מאמינים רבים בין בני עמנו וכן גם בין כת הקראים אשר מהם האמינו מקצתם רק בגלגול נשמת אדם אחד בגוף אדם אחר* ומקצתם גם בגלגול נשמת אדם לגוף בעלי חיים מאיזה מין שיהיה**• והאמונה התפלה הזאת נתקיימה בעמנו עד היום הזה באילה מפלגות ובאילה מקומות על פגי הארץ• אך בעוד שהאמינו ההודים׳ כי הנפש אחרי מות האדם תתהפך כחומר חותם מגוף לגוף וממדרגה למדרגה אלפי אלפים ורבבות פעמים׳ במשך שנות אין קץ- עד אשר תצרף ותזכה לכפר על עונה ולהגיע אל המהרגה העליונה׳ למדרגה של ניתנה׳ החליטו קצת ממקובלי עמנו׳ כמו הרמב״ן ואחרים׳ כי לא תוכל הנפש להתגלגל ולעבור מצורה לצורה אלא שלש פעמים בלבד וימצאו עזר וסעד לדעה הזאת בדברי אליהו בן ברכאל (איוב ל״ג כ״ט): הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר• גם ההשקפה ע״ד יחס נפש האדם לנשמה העליונה והשתלמותה הרוחנית על ידי התדבקות באלהים והשתחררותה מכל חפץ ורצון׳ מכל התאוות החומריות והתרכזות הדעת רק ברעיון עבודת השם והכרת אמתת מציאותו׳ גם היא מצאה לה מאמינים רבים בקרב בני ישראל ותהי לשטה פלוסופית אצל חכמי עמנו הקדמונים אשר רחבה ונסבה אחרי כן ותוסף אומץ על המקובלים הבאים אחריהם• הראשון מחכמי ישראל אשר השתמש בדעה זו ונמשך אחריה היה פילון האלכסגדרוני ***. לפי דעתו יש לכל נשמה שבאדם צורה שכלית והיא כעין זעיר אנפין של הנפש הכללית׳ או כאשר יכנה אותה הוא׳ הלוגוס הכללי׳ ומיחס לה כל הכהות הנמצאים בנפש הכללית והנאצלים ממנה• גם למעלה - יאמר פילון - נמצאות נפשות רוחניות משוטטות בספירה העליונה והן הנקראים בפי הפילוסופים היונים בשם "דימוניס" (רוחות)• והנפשות האלה טבען אחד עם טבע המלאכים וצבא מעלה׳ שהם ציורים שכליים ונמצאים אלהיים• אלא שקצת הנפשות * בהאלכסנדרים הראשונים וכהקראים יוסף אלבציר (הרואה) ואהרן בן אליהו׳ כמו שכתב האחרון בספרו עץ חיים פ״ג "וכבר נתבאר שקרות זה המאמר שלא תבוא הנפש לאיזה גוף שיזדמן רק לגוף מיוחד ומין במינו"! ראה המאמר גלגולי נשמות ב״האשכול״ כרך ב׳ צד 123 והערתי שם• ** המה אנשי הכת עבדיאי או אלעבדיאי(הנזכרים גם "בספר נעימות" להקראי יוסף אל בציר הנ״ל) שאמרו כי הרוח תצא מן האדם ותכנס בבהמה• ראה שם צד 124 *•* בימי פילון נפרצה כבר אמונת בודדה בכל ארצות המזרח ונודעה בעקריה ובשרשיה גם בבבל׳ במצרים ובארץ יהודה׳ כי ספרי קדשה כמו שהם לפנינו נשלמו למצער מאתים שנה לפני ספירת הנוצרים ואז התערבו היהודים ההיליניסטים בחכמי אלסנדריא׳ אשר קימו וקבלו הרבה מהפילוסופיה ההודית׳ והיתה גם דת בודדה מודעת בקרבם׳ ופילון שקד עליה ויהגה בה הרבה• אשר יעשו*׳ למען הנצל מעמק הבכא ומשחיתות העולם הנמאס׳ הוא עולם הכליה וההפסד שהוא אך צל לעוה״ב׳ ולמען צרף וטהר את נפשם הסגורה בכבלי הגוף׳ למצוא את האושר הנצהי ואת הטוב והמועיל הקים לעד• המקור הראשון אשר ממנו תפרדנה כל הנפשות׳ הוא׳ לפי השקפת ההודים׳ האפיסות הכללית׳ אפיסת כל ההרגשות ושלילת כל המציאות׳ היא נידונה**• כל נפש שנתחברה לגוף התרחקה מהמקור הראשי׳ מן הנפש הכללית׳ שאין בה לא חיים מורגשים ולא חפץ פרטי׳ רגש או תאוה׳ רק אפיסת כל ההרגשות והעדר עצמיות• ובהרגישה הפסד הויתה בהיותה קשורה ודבוקה בהגוף׳ תתאמץ להחלץ מן המצר ותשתוקק לשוב אל המקור אשר ממנו לוקחה׳ להתאחד עם ״5 רמה"׳ כח כל הכהות ואבי כל הישות• הדרך להגיע אל התאחדות הרוח עם "ברמה" היא הסתכלות האדם בנפשו׳ בפנימיותו׳ התרכזות כחות הנפש בנקודה אחת׳ ברעיון אחד׳ רעיון השגת האושר האמתי׳ והשתחררותה מכל רגש ורחשי לב׳ ומכל רעיון ודעה׳ ומכל רצון ותאות הגוף• והגאולה מידי הגוף תהיה רק במות האדם• ולכן אין טוב לו לאדם רק לענות ולסגף את הגוף׳ לקצות בחיי העוה״ז׳ המלאים מכאובים ותמרורים אין קץ׳ ולמאוס בכל תענוגי התבל שהם אפס ואפע ודמיון כוזב בבחינת Mäjä׳ ר״ל מחזה שוא והבל (דער שיין אדער די פענאמענאלע וועלט)׳ או Avidyä, ר״ל אי־הידיעה (דאס ניכט־ וויסן)׳ ולבחור במות הגואל אותו מצרות עולם המציאות ומובילו לחיי העולם הבא׳ לחיי עד ונצחים• "מי אשר עיניו סגורות כעיני עור - נאמר באחד מספרי הווידאס הקדושים - מי אשר אזניו סתומות כאזני חרש׳ בלי רגש ובלי אות חיים ותנועה כעץ יבש׳ הוא מצא מנוחה ממכאובי העולם הזה והוא צפוי אלי קבר בשלות השקט ובמנוחה שאננה• אבל רק צדיקים ושלומי אמוני הדת יצאו לחפשי בשוב הגוף לעפר כי אז תאבד נפשם את הרגשותיה ואת ידיעת עצמה בתור עצם בפני עצמו ותשוב אל הנפש הכללית׳ ברמה׳ ותתאחד עם הכלל ותחדל להרגיש את עצמה עזובה וגלמודה ומתבודדת לעצמה• לא כן הרשעים׳ כי המה אחרי מותם יעונו וידוכאו ויטלטלו טלטלה מגוף לגוף ומקבר לקבר׳ נפשם לא תאפם ולא תחדל מהיות עצם מרגיש ומתבודד לעצמו׳ לא תתאחד עם הנפש הכללות ולא תאבד הרגשותיה < היא תשאר לעצמה נבדלת מן המקור עד אשר תתקן מה שעותה ותטהר מחלאת העוה״ז למען תהיה ראויה להתחבר אל הנפש הכללית ותזכה לשוב לאיתנה הראשון׳ למנוחת האפס המוחלט׳ היא נידונה• העונש היותר חמור הוא׳ אם תשאר בגוף עוד הפעם• לכן תענש הנפש החובות המוסריות המוטלות על כל בן בודדה הרוצה להשיג את האושר העליון האמתי׳ הן: שמירת החגים והמשפטים אשר צוה לו בודדה׳ התפשטות הגשמיות והדבקות ברוחנית המחשבה׳ בטהרח הנפש ובכל המדות הטובות והסגולות היקרות כמו: רחמים׳ חנינה׳ צדקה׳ ענוה׳ הכנעה׳ הסתפקות׳ כבישת תאוות׳ חמלה על בעלי חיים׳ הרחקת כל שנאה׳ נקמה ונטירה. עליהן אמונת ההודים נוסדה ובהן שמן חלקה• ואלה הם עשרת הדברים של המחוקק בודדה העומדים ברומה של דת ההודים: לא תרצח נפש כל חי׳ לא תפר נדר׳ לא תשקר בעמיתך׳ לא תשתה לשכרון׳ לא תאכל לחמך בלא עתוי׳ לא תצא במחולות ולא תתענג בשירה ובזמרה בבתי המשחק׳ לא תתקשט בעדי עדיים׳ לא תשכב במטה כבודה׳ לא תקבל מתת בסף וזהב¬ *• הוראת המלה "נידונה" בשפת ההודים היא: נר בבה או גחלת עמומה להורות על אושר אפס ישות החיים והעדר המציאות בעולם הזה׳ בנגוד לשאון חיי התבל הנקרא "זנזרה"•