Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 25 (×›×”)

משיח - T הנה הוא בא על חשרת ענניו׳ V - T :*־!“TT ה1י׳ איך .אקבל את פניו! איך אדבר׳ איכה אשירה׳ בי נאטמה השירה ואיכה אעירה׳ T S VSV ־־ * T * T T •* J T אוי!אבוי לי - הנה הוא באן הנד. הוא בא - _ו;אני לא הכיתי׳ אויתי׳ קריתי - ולא׳ לא הכיתי ואיני י1ךע׳ האיך לעמוד לפניו׳ הוי איכה אביטה׳ ״ T — T הוי איך אשתפך בפניו ז הוי איך אביטה - הוא יבא דביט הוא;בא וישאל ־ ומה אעשה אני׳ הוא;בא וידבר ולשאל לי לשמי׳ ואני עלג־לב וטומאה במו פי׳ ־־“J.1 T t I אוי ואבוי לי׳ אללי׳ אוי׳ הנה הוא בא-כבר צלו שם לוהט׳ .. T T I T ** * אוי לנו עורים מאחרי כל מועד! T : ן T י• הנה הוא בא והצל נדהמים - T S * “ 5 T אבוי׳ מה עשינו לאחרית הימים - :־ T“ I - { * T V הנה הוא בא׳ הנה הוא בא׳ T * ״ T הליטו את עיני׳ אחזו בי׳ אוי׳ לא שיר׳ לא מלה׳ לא שיג ולא שיח — t ז — אבוי לי׳ הנהו׳ הנה הוא בא׳ הוא׳ הוא׳ שם - ופה - T המשיח• אביגדור המאירי• הסו׳ דומו׳ עצמו עיניכם׳ הנה הוא בא - T לחש אלהים׳ סטר בשרות׳ הנה הוא בא• T הנה הוא בא׳ ^:ב הוא אלינו׳ הם - שיר בוקע מגן האורות• עמדו׳ הביטו׳ דומו• שור: צמרות מאירות?תפארת: הנה הוא בא¬ ״ T הבט: כוכבים התקשרו בצתרת ןרעם מהגינות ב:ענן ד.עפךת: הנה הוא בא - עורו׳ עורו׳ T הנה הוא בא - אוי פן תגורו׳ הנה הוא בא - * ״ T תינוקות מתנשקים ופרחים׳ צפרים׳ אוי׳ שורו - התלקחו הלמים׳ ההרים׳ אוי ואבוי לי׳ הידד׳ האח לי׳ מי לי פה רע׳ מי לי פה אח לי׳ הידד׳ אבוי - הנה הוא באן — הנה הוא בא - ואני לא;דעתי׳ ואני לא שמעתי׳ _ואני לא;דעתי׳ הנה הוא בא - ואני לא האמנתי הנה הוא בא - ואני לא המתנתי הוי׳ איך אתקן את מה ^פגמתי - ירושלים• מהותה של נגינה לאומית* עצמה? - נוהגים לדבר על הרוח המיוחד של כל עם המתבטא בנגינתה אבל כיצד ובאילו סימנים מוחשיים מתבטא הרוח? הנגינה נמסרת על־ידי "קולות׳/ אם כן הקולות הם המה הנותנים את האופי והגוון ובהם איפוא צריך לחפש את הסימנים המבטאים את הלאומיות שבנגינה. ומתוך התשובה על שאלה זו נבוא לידי תשובת שאלה אחרת׳ כיצד נוכל להכיר מתוך הנעימה(Melodie) עצמה באיזו תקופה נוצרה• כי כשם שכל פרי התרבות חותם התקופה והזמן שבה הוא מתהוה טבוע עליה׳ כך צריך להיות גם בנוגע לנגינה. ההשנות (Alliteration) נצחית היא גם בנגינה ויודעים אנו שלא הרי גוי גוי ונגינתו• לכל עם ישנה נגינה מיוחדת וכל השומע נגינותיהם של העמים השונים יבדיל ביניהן מיד. הבדל בולט יש בין הנגינות של הגזעים השונים וגם בנגינת העמים של אותו הגזע מודגש הבדל וטעם מיוחד• לא נגינת הסקנדינבים בנגינת הגרמנים ולא נגינת הרוסים הגדולים בנגינת הרוסים הקטנים ולא נגינת הספרדים כנגינת האיטלקים ולא נגינת היהודים כנגינת הערבים. במה נבדלות הנגינות זו מזו ובמה מתבטא האופי המיוחד של כל נגינה עד שנראית לנו בנגינה מיוחדת׳ כחטיבה בפני * תוכן המאמר הזה לקוח בעיקרו מתוך פרק מיוחד בספרי: "תולדות הנגינה העברית" שיצא בקרוב בהוצאת "דביר"• המחבר•