Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 38 (לח)

המלך טורנדוט")׳ מה שאפשר היה לראות כבר בתלבשת־ הפסים .ובתפאורה הקונסטרוקטיבית שבה׳ וב״פידרה" של טאירוב רואים שוב התפכחות מן השכרון של ההעויות המחודדות והדקלמציה הריקה׳ קניניו המיוחדים של התיאטרון הקמרי׳ והתקרבות אל דרכי התיאטרון האמנותי. לא דבר ריק הוא גם זה׳ שמיירכולד׳ ביום חגיגת יובלו של שנת העשרים בתיאטרון הגדול במוסקבה׳ בקש שישלחו טלגרמה לסטגיסלבסקי לאמריקה ובה הוא קורא בהתלהבות׳ שביום חגו זה הוא זוכר שתלמידו של סטניסלבסקי הוא ומתגאה בזה! ובכן׳ איפוא׳ הבה נחכה עד שתעלם האנרכיה מחיינו׳ עד שיעלה האור על האידיאלים של זמננו׳ עד שיולד הריפירטואר החדש של זמננו׳ - ואז לא ירחק גם יום הולדו של התיאטרון החדש׳ אשר יהדר לתוך נפשנו ויתפסנה כולה• זה יהיה התיאטרון האמתי של הזמן החדש׳ התיאטרון שלנו! אליהו מוט י לו ב ובספרות חומר לכמה וכמה מחברים פרטיים• את התאור האמתי של התמונה אנו יכולים רק לשער׳ כשאנו מדמים אותה בכל שלל הצבעים שבמקור• הארכיטקטורה האדמדמת־־כהה שבצד ימין מלמעלה׳ מתרוממת מעל קרקע מצבע אספלט• זליכה היפהפיה לבושה בגדי זהב־שחמחם וצעיף כחלחל• הדמות הזעירה שמאחוריה רשומה בצבעי הכרתי והאודם ובצעיף אדמדם• הגבר שבמורד נושא טבול לבן עם שולי זהב ומעיל ארגמן• הקיר שמאחוריו צבועה שחמחמת וציורים ירקרקים• ירא האלהים׳ יוסף׳ בצד שמאל׳ בוער בשלהבת האדמדם על פני מצע ארגמן ושטיח!רדי• מתחת - הזהב השחום של הצנצנות והירוק הכהה של הגביעים• הכפה ממעל לתמונה׳ שתפקידה להבליט את פרצופו של יוסף׳ היא אפורה־אספאלטית ומצוירת בקוים שחרחרים ונקודות מוזהבות• מות אמן• בורשה מת בשנת העשרים ותשע לחייו האמן היהודי הצעיר יוסףדדנביטל• המנוח היה צןר רב כשרון ומבטיח הרבה• מפעליו הוצגו כמה פעמים בתערוכות החברה לאמנות הציור הפולנית ובתערוכות יהודיות שונות• בעקר הלך לבו אחרי הגרפיקה• המנגינות העבריות של היינה עם שנים עשר ליטוגרפיות מאת רחל שליט־מרקוס ומבוא מאת הוגו ביבר׳ הוצאת האגודה הספרותית "הספרוס" בברלין 1923• . ציוריה של הגרפיקאית רחל שליט־מרקום למנגינותיו העבריות של היינה׳ הם כעין תרגומו של המשורר הגרמני ללשון היהודית• שהרי דוקא ביצירותיו בעלי תוכן יהודי היה היינה גרמני ואירופי הרבה יותר מאשר יהודי• חסר לו היחס הישר אל הסביבה היהודית• דרושה היתד, לו מפרשת׳ שבעצמה היא ילידת הסביבה הזאת ושתדע להבליט את כסופיו הטמירים של המשורר ולהעמידם בקרן האורה של החיים היהודיים• היינה בפירושה של המצירת נעשה מלא־־דם יותר׳ בעל קומה ללכת׳ למה לשאוף ובעד מה להלחם. אז יולד גם ריפירטואר חדש בן־זמנו׳ מחזות חדשים מזעזעי נפש ותופסי־לב׳ וכמה שלא יתקצפו הממוסים וביחוד הרגיסורים׳ שאינם רוצים להשתעבד אל הריפירטואר׳ - הם יכנעו׳ ובהמשך לבם אחרי מחבר אחד או השני׳ אבל מחבר תיאטרלי באמת׳ שוב יתאחדו אחדות רוחנית וימשיכו את ההיסטוריה של התיאטרון׳ שנפסקה׳ לרגלי המלחמה והמהפכות׳ זו ההיסטוריה של התיאטרון׳ הקשורה בקשר אמיץ אל ההיסטוריה של הדרמטורגיה׳ שגם היא מצדה קשורה אל החיים עצמם. גם התיאטרון האמנותי בסטודיות שלו׳ וגם טאירוב עם התיאטרון הקמרי׳ וגם מיירכולד/ - שהם׳ לכאורה׳ שונאים לנצח זה לזה׳ - הרי בכלל הם שואפים לדבר אחד ועל פי רוב גם מבלי לחוש בזה בעצמם׳ הם הולכים ומתקרבים איש אל רעהו. לא לחנם נראו׳ כפי שמספרים׳ עקבי השפעתו של התיאטרון הקמרי בהצגתו האחרונה של המנוח וכטנגוב׳("בת־ באמנות תערוכה אמנותית בירושלים בימי הפסח הוצגה בירושלים תערוכת ציורים ושרטוטים בשם "המשים תמונות מכתבי הקדש" מעשי ידיו של הציר האמן אבל פן• אלה הם החלק הראשון מן העבודה הכבירה׳ שלקח על עצמו פן לצייר את מאורעות המקרא מתוך הסתכלות עברית־אמנותית חדשה ובהבלטת גוני־הארץ החיים• האמן הצעיר א• פ ל ו ק 0 ט הציג בבית מסחר הספרים "עבר" תערוכה ממעשי ידו בשרטוט׳ בפתוח ובליטוגרפיה׳ שהראה בהם רצון אמנותי כביר♦ רק מוטיבים מעטים הוא מעבד׳ והוא שב אליהם פעם בפעם׳ למען לחדור עוד יותר אל תוך תוכם• הנה "השופטים והנאשמים" שלו׳ שבהם הוא מבקש פתרון לחדת האור׳ כמו־כן ציורי העירה ופרצופים• ביהוד עלו לו מקצת עלים׳ שבהם הצליח באמצעים מצומצמים מאד׳ באילו קוים משורטטים כמו לאחר־יד אבל ביד אומנת׳ לתפוס את התנועה ולתתה לעינינו• פחות מזה הצליחו הפתוחים שנעשו בקוים אופקיים וכעין דמויות בפיח• הספריה של אלקנה אדלר• הספריה החשובה של אלקנה אדלר בלונדון עברה במכירה לידי הסמינריון התיאולוגי היהודי האמריקאי בניו־יורק• בין יקרותיה של הספריה הזאת חשובים ביותר כתבי־היד היהודים מפרס ואלה שנמצאו "בגניזה" בקאירא• הקניה יצאה לפעולות בהשתדלותם של נשיא הסמינריון׳ ד״ר סירוס אדלר ומנהל הספריה׳ הפרופיסור למדעי המזרח אלכסנדר מרכס• הכסף נתן בנדבה מאת מורטימר ל• שיף• בחוברת זו ימצא הקורא שתי דוגמאות מן הציורים שבכתבי היד האלה׳ האחת מציגה את שמשון בתור מכריע הארי(מתוך מחזור קרפו משנת 1717) והשניה מציגה את יוסף וזליכה(ראה צד ו)• התמונה האחרונה׳ שמקורה בפואימה של המשורר הפרסי ג׳מי - היתד, מתהלכת מאות שנים בהעתקות ושמשה