Mannheim
Compact Memory
930 pages · page 5Sort: oldest first · newest first
Pages per year (click a year to narrow down)
338
18921896
  1. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 80

    אלו בפועל, השתדלו לפחות להשתלם בידיעתן, "שכשהם חוזרים לא יהיו־ להם חדשים". והמסכתות הללו, שעסקו בהן אחרי כן בחורי-ישראל דור אחר דור, הועילו הרבה להשריש את התקוה לעתיד עמוק עמוק בלב העם, בהתילן את לומדיהן להביט על העתיד המקוהו כעל י דבר ממשי…

  2. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 81

    לו לנושא תמידי.♦ כי אף אם ראוי הוא להתקים בזבי־ון המין האנושי, אפשר לו להתקים בפני עצמו, בלי שמירת בעליו הראשונים; ובשביל נאוה אריסטוקרטית בלבד - לאמי לכל: "אבותי הצילו את רומא" - אין שוה לחיות ולסבול. בעלי״העבר הללו, אע״פ שכונתם אינה רצויה…

  3. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 82

    ר! י נ ו ת *) ——?לב הרבה אצילינו - מעל, בלב הרבה משכילנו - רעל! אלו ואלו .על אמונתם לשליכו שקוצים ונ_על; יבוזשו לאמם - אומתם ולרוחה הטהור ממעל. במיה .עדשים?מכרו הבכורה? ן_עד כ?תור, בעד חגורה לעזבו זעם, אל ותורה; בעד שם־בבור של הבל יעשו לעמם…

  4. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 83

    שעו׳ שעו מני אמרר בבכי - ןנ?שי המות, בלבי דחי... ג. בכת תלכי׳ בת׳ציון׳ על בדף תשחי, תמסי, תטבעי ןלנזעוררף,?למעות לתומ:ף ואלמנותיך, אשר הרבו בף אויבלף תחלשי׳ בתרציון׳ מאלדן דמלך, מאננרן בדף אשר יצאו ממעלף׳ מאלדן בוני.[־, אשר?צוק נליוודף .נהפ…

  5. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 84

    !עמד! טיט הגלות-הזזרכה, בזו תהום רבה הסמוקה׳ מאדים׳ מעפוש ומחום :ישחת נם מוסר הלאום. אוי׳ מי .ידדה כוהאז־ים של :אור הגלות הבכרים׳ הלחות של אלה אגמי הרפש .יבלו יכלו מבשר .עד נפש. מצרות גוף העם׳ מרדיפות מאליפות- גם בנפש התם הבאנה חליפות. יבאי…

  6. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 85

    15 ק י נ ו מ המיר נדה ונעה משבר אל שבר׳ מרעה אל רעה. •♦זז'? 7 ־1 תמידנדה, תמיר נעה, 7• ד ז ׳ ז ־דד נעה מתלאה אל תלאה, נדה מהפרה אל הפרה¬! ז ״:*דד :!זז יבצןר ליעדה, ובערב חרדה. ה. אלמנת בת יהודה י־ : ז ״ ־* : ▼ תמיד נדודה ומרודה! 7* : 7; 7 ע…

  7. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 86

    פעולות חכמי ישראל ממן הבית השני. א. מזמן שיבת הגולה עד הזוגות. הזמן הארוך מימי עזרא ונחמיה (בסוף המאה הששית לפני חרבן הבית השני) עד הזוגות(בערך ר״ל שנה לפני החרבף, המקיף כמאתים וחמשים שנה, היה זמן התחזקות הדת, התפשטותה בכל קצות בית ישראל וה…

  8. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 87

    87 פעולות חכמי ישראל אל תקופה היסטארית. ובל בך מששו בה גם חכמי התלמוד הקרובים לה באפלה, עד שאמרו ״מלכות פרם בפני הבית ל״ד שנה״ (ע״ז ט׳), שעל כן יצא להם זמן הבית השני בסך ת״ב שנה, בעוד שהכל יודעים כי ממות כורש עד שכבש אלכסנדר המוקדוני את פרם…

  9. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 88

    ם ר ד ם 88 התקופה הארובה הזו נודעה בשם תקופת "אנשי כנסת הגדולה" או תקופת "הסופרים" ונמשכה עד אנטיגנוס איש סובו, שאז באה הסנהדרין במקום אנשי כנסת הגדולה או הסופרים. להם מיחסים בעלי התלמוד הלבות רבות שבאו במספר מסוים, כמו "חמשה לא יתרומו, חמש…

  10. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 89

    משלם נזק שלם *) (ע׳ גמרא שם) והאדם (ב״ב ט״י). אחר כך באה משנה חדשה ופירשה אותה: כיצד ״הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה״? הבהמה מועדת וכר(שם צ״ז א׳); כיצד "השן מועדת לאכול את הראוי לה"? הבהמה מועדת ובו׳ (שם י״ט); "שור המזיק ברשות הניזק" כיצד? (שם …

  11. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 90

    <8 ר ד ם ותועלתם, כמו כל כהני העמים כמעט בכל עת ובכל מקום, ואשר על כן רבו בהם הנביאים תמיד. "הכהנים לא אמרו איה ה"׳ יאמר ירמיה(ב ח׳), "חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו" אמר הושע עור קודם לו(ד׳ ח׳). אך אם הנביאים שהיו בימי המלכים בעלי המשרה…

  12. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 91

    עצמם, אשר דרכם תמיר להתנגד לכל חדש. אחרית כל אלה היתה ־מלחמה ארובה, אשר נשלמה בנצחון הפרושים , אך פעמים רבות גרמה המלחמה הזאת להפרושים להעמיד דעתם על דקדוקים יתרים ועניני עקשנות של מה בכך - "כדי שלא לחקות את הצדוקים", כמו שאמרו בעצמם פעמים …

  13. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 92

    להק שהבת מקבלת נחלה במקום שאין בן (במדבר כ״ו ה׳) הוצרכו להחליט שהיא פוטרת" כבן, גם את אמה מן היבום, אם גם אין זה ■מסכים עם הדברים ככתבן שנאמרו בהק היבום, שנקבע, כפי הנראה, קורם שנעשו הבנות ליורשות נחלה, והיתה הבת כדבר שלא בא לעולם. באחרית י…

  14. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 93

    לעולות חכמי ישראל 93 שבפרק הזה נגזרו במה גזרות שהיתה מטרתן להרחיק את בני ישראל מן הגוים, והרבה מהן היו בעניני מאבלות אסורות. מן התקנית, החקים והגזרות שלא נודע מי אביהם, נעבור אל אלו שיש לנו עליהם ידיעות יותר ברורות. ב. זמן הזוגות.") בבר אמר…

  15. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 94

    בכל זמן היה מקום לאב בית דין בסנהדרין, כמו שיבואר לפנינו) •), היתה גם סינאד דתי (שם פ״ח ב׳) גם סענאט מדיני(שם ב׳ א׳, שאין קודאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ובו׳), ועל כן כמעט בבל הימים שהיו טובים לישראל ישבו תמיר שני אנשים…

  16. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 95

    05 פעוטות חכמי ישוא?* שני החכמים האלה׳ יוסי ויוסף, היו הראשונים שנפלה ביניהם מחלוקת. המחלוקת ההיא נפלאה לא רק בהיותה הראשונה, אך ביהוד במה שלא נקבעה בה הלכה במשך מאה וחמשים שנה ויותר, היינו עד אחרי מות הלל ושמאי, שהיא עד כלות הזוגות. המחלוק…

  17. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 96

    פגו, אחיו של אלכסנדר שמלך עת קצרה היה הראשון שנקרא בשם מלף־-היתה הסמיכה נחוצה לטובת הפוליטיק" כדי שלא יבואו בסוד הסענאט הצדוקים הגאים לשפוך ממשלתם על העם כלו, אך הסמיכה היתה מזקת להדת, כי אז היו גם חכמי הפוליטיק מוסמבים בתור מורי הוראה, אם …

  18. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 97

    97 פעולות חכמי ישראל1 שבאו בה מטעם המלך אלכסנדר ״ החזיר תורת הפרושים ליושנה ותקן תקנות חדשות, עוד מימים רבים לפניו היה המנהג בישראל " שכל נושא אשה היה נותן לאשתו ביום הנשואין איזה נכסים בסך ידוע, שהתפרנס בהם אחרי מות הבעל או לכשתתגרש ממנו. …

  19. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 98

    התלמוד מיחס לשמעון בן שטח גם התקנה "מלך לא דן ולא דנין אותו׳/ כלומר שלא ישב בסנהדרין לא כשופט ולא כנשפט (סנהדרין י״ח). לפי דברי התלמוד כך היתה סבת התקנה הזאת. ענדו של ינאי המלך נאשם בעון רציחת נפש, ובהיות העבד קנין כסף בעליו, ואם היה נגמר ד…

  20. 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 99

    99 פעולות חכמי ישראל אחרי שפיכות דמים נוראה עלה לכסא המלוכה נירון העברי, הוא הוררום האדומי, והרג את כל חברי הסנהדרין, מלבד שמעיה, בנ״ל. אם התפטר אז שמעיה בעצמו מנשיאותו, או נתרחק בזרוע, או מת במשך ימים מעטים אחרי כן - לא נודע ברור. בכל אופן…