ותקנתם), וענינו,.שהמלוה היה בא לבית דץ בטרם תעבור שנת השמטה והיה מוסר לו בל חובותיו(גיטין ■צ״ס. ומתוך שכל לוה, כפי הנראה, היתר, לו קרקע, שהרי באין ובית ובאין ענש על הלוים ואינם משלמים, לא היד, איש מלוך, לו בסף, ומתוך שקרקעותיו של הלוה שמכרן…

!01 פעולות חכמי ישראל משפטי הארץ שבא לשבת בה. אך לא כן היה אחרי שמכר אנטיפטר את יהודה לפומפיום הרומי. אז בעת ממשלת הורקנום השני וביחוד בעת עריצות הורדום, בשעה שהרבה יונים וחמים יושבי ארץ ישראל חפצו לקחת להם באיזה ערים משפט הבכורה על בני ישר…

איש שלא במשפט קידושין מ״ג א׳) *) , נעת שאיש פשוט האומר לחברו צא והרוג את הנפש אין המשלח חייב מפני שאין שליח לרבר עבירה, והשליח לא היה צריך לשמוע בקול משלחו לחטוא לאלהים וארם, כי "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין?" ועל בן השליח ישא עונו*…

103 פעוטות רופכי ישראל אחרי מות הלל היה לנשיא שמעון בנו, אשר נודע לגו אך בשמו ולא בפעולותיו. הוא היה נשיא באביו (שבת ט״ס. אך מי מלא את מקומו של שמאי, אב בית דין של הסנהדרין, שהיה תמיד חבר להנשיא? על השאלה הזו לא נמצא מענה בדברי הימים. לפי ד…

סור ה^בור שיחה בין ויזתא מו של המן ונין חרבונה זמר לטוב. ו י זח א: הנידה נא לי, אש^לף, חרבונה, - אם כי מהי_הד אתה ונוג.ע בי;י׳ א.כן.ידעתיף לאיש תמים .ונבר וא_קוה כי וזדבר אלי נכונה - נלוי וידוע הוא לכל באי עולם ין ן -; ד ז•• ז כי היהודים כל…

לדעתי רבם ..עניים החדים .והעשירים שבהם כמעוטם כטלים. ראה אני הפעם בךבריף סלף! היהודים בלם ..עשירים מופלגים וביתם כמצולה המלאה דגים׳ •״ * ״ : 7 - ••ז ז אפס כי נחבאים הם אל הכלים. ולמופת אביא לף אחד מאלף את ישראל הרובל המחזר בעירות. הולך הוא …

פ ר ד ם אינם זסב־־שבא, זהב פרויס, ״י ז : ז ׳ ן - ♦ זי ׳ בי אם זהב־שוא, זהב אחזי העינים, וישראל התעשר לא ממל הצבור כי אם מפסלת הלוחות יסוד הענור, ויזתא: פרזדונף חידה לי, ךןךב1נה1 חיבובה: הא לף פתרונה: בל חךשי השנה לשיאל מונה ללבנה, באשר אמש …

ספרותנו היפה ועתירותיה. רמתי, תבן אני מכנים לעפריים! כלומר: חפץ אני לדון לפניכם על "עניך אשר בו נתחבטו ואשר עליו הורגו כל הימים סופרינו הננסים והענקים; חפץ אני להטיף מלתי על הספרות העברית ועל ״השאלות״ התלויות בה. - ומדעתי כי ה חט ר הזה כבר …

ספרותנו היפה ועתידויו/יו? 108 החצוצרה הכללית - משוס שנוי - ואז מובטחני כי גם להקת הסופרים הצועקים, גם קהל הקוראים המשועמים והמפהקים, כלם יחד אלי יביטו אלי יתבוננו, למען דעת מי הוא המפריע את הסדרים, מי הוא המוליך את הקול על חשבונו הפרטי, וממ…

109!פדותנו היפה ועמידותיח המליצי״ יש סבה נכונה. "המליצים" לא עשו את זר מעשיהם מתוך קלות ראש ו המה ידעו כי הנסיון לברא ספרות יפה נשפהמתה, הוא נסיון כבד מאד, נסיון אשר לא נעשה בכל העמים והלשונות ׳ וכדי שיעלה להם הנסיון יפה ׳ היו אנוסים לגשת א…

הזרים לרוח כה״ק , לכל להכניס לספרותם המלאכותית שום מלה או אפילו מבטא שלא נמצאה דוגמתו בספה״ק, מדאגה מדבר פן למראה הפנים החדשות תשקע אש הדמיון בלב הקורא, פן יעירו המבטאים החדשים ספק אבזרי בלב הקורא, בחשבו למשפט בי לא שפת עבר הידועה לו קמה לת…

ספרותנו היפה רעתיידותי־ד! 111 את הקוראים בלבם, וישמחו הסופרים על הנסיון כי עלה להם יפה, ולא הרגישו כלל׳ כי בתנאים כאלה יהיה הנסיון אך ל נ סי ו ן, ותו לא מידי, כי לא יוכלו להשגיא פעלם ולהוציא את כ ל ״הרעיון״ אל הפועל בחוג הצר אשר חגו למו.- ו…

שאין לי כלי*מ ל ו ת להלבישם, וכמה מבטאים המלאים זיו בשפה חיה, יהפכו הודם למשחית בצאתם מפי עטי רצוצים וכתותים ולבושים בגדי הרוגים! ובתנאים כאלה תחפצו לברא.ספרות יפה!! טי יודע אם אינם נמצאים בקרב הסופרים העברים שפילהאגנים וטורגניעווים בכה? וה…

טפוותנו היפה רעתידרתיד! •113 ויקמט את מצחו, בכל פעם אשר יפגש באחת מהן, לאמר: מאין באת? ... כל מבטא חרש בשפ״ע, יהיה חדש כל הימים, יען בי לא פרי פי העם הוא, כי אם׳ פרי הדמיון של הכותב, יען לא בכח הדבור התגבר והתפשט בי אם בבח הכתיבה. ואותיות ה…

פ ו די: 6 114 ומוצק, בי אם ברגבים לא מחבקים, כשלר הזה שאתה יכל לספיר את כל עצמותיו ן ואפילו לאחר כמה ובמה שנים לבריאת המבטא החרש, איי הקירא יבל להפקיע א״ע מן איזה הרגשה לא־רצויה. אף גם זאת בל נשכח כי.לא כל סופרי עברית הוגים מחשבות בצורה אחת…

6פוותנו ^6ון ועתידוהיד! 116 יתבונן אל אי־השלמות ואל מעוט החיים שבציוריכם 5 כתבו קינות וחקירות עצובות על מצב עמנו, וגם בזה תזילו דמעות מעיני הקורא - דמעות מספד - ופעולת הדמעות עצומה מאד, כאמור.., בקצור, כתבו כל מה שתוכלו לכתוב, אבל אל תנסה ו…

כוס הדמעות. (משירי פווג) - הנץ־י לי, אמי, הא^נם הם כנים דברי הזקן יום יום לי :בלע, כי שם לפני כס־־יה במעון הרקלע עומד נבי_ע מימים .קדמונים, ועל כל צרה וצרה הבאה עלינו ד זז : דד -דד ד*•' מיד האכזרים׳ מיד בל אולבינו אל זה הגביע דמעה ננרת מעינ…

ועיני הילד כעורב שחרות מלאות רחמים ומאירות כנרות .על אמו הביטו הבריקו כברקים, וכפופה :כא;גמון האם אז זעמךה,.. מבין.עפעפיה דמעה יררה... הנה כאגל הטל .על שושנת ..עמקים על זקךק1־ הילד הדמעה נופלת... רודוצת תלתליו... _על מ?חו נוןלת... תזל הדמעה…

ספר כהות הטבע מאת דיר ערשוסקי. - ■3><>00§§00<^0 ■ ■■ - פרק ראשון כח ותנועה. א * מדרך הגופים היא: כשהם נחים, אי אפשר להם לזוז ממקומם, ער שבא איזה כת ודוחק בהפועוקרם משם, וכשמתחילים להתנועע, מוסיפים והולכים בדרך ישרה, אפילו לאחר שפסק הכח הדוח…

שהולכת ומתרבה מחלק לחלק בחלקי הזמן, מותנית, אלא שהתוספת בעצמה אחת היא לכל חלקי הזמן השוים, וזוהי מהירות בתוספת קבועה. ה♦ לפיכך כשנדע התוספת בסוף רגע אחד כמה היא ונדע גם כן משך הזמן שהכה הולך ודוחף בו כמה הוא, אפשר לכוון מדת הדרך שעבר הגוף. …