Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 97

97 פעולות חכמי ישראל1 שבאו בה מטעם המלך אלכסנדר ״ החזיר תורת הפרושים ליושנה ותקן תקנות חדשות, עוד מימים רבים לפניו היה המנהג בישראל " שכל נושא אשה היה נותן לאשתו ביום הנשואין איזה נכסים בסך ידוע, שהתפרנס בהם אחרי מות הבעל או לכשתתגרש ממנו. אך מתוך שהנכסים האלה היו מיוחדים לה ונמצאו תמיד בשלמות היתה האשת קלה בעיני הבעל להוציאה, שהיה אומר לה "טלי כתובתך וצאי". לפיכך תקן שמעון בן שטח שיהיה הבעל נושא ונותן בכסף כתיבת אשתו, שיקנה בו קרקעות וכיוצא בזה, כדי שכל איש שיחפוץ לגרש את אשתו ואין כספו אתו בעין ובשלמות (ומחסור כסף היה גם אז אצל היהודים חזון נפרץ),צריך יהיה למכור קרקעותיו או חלק מהם לתשלומי כתובת אשתו, ובזה היה הגט לדבר בלתי נקל להוציא אל הפועל (שבת י״ר: ירושלמי כתובות פ״ח). הוא תקן גם כן שכלי מתכות שנטמאו(במת) ונתנו לצורף שעשה מהם כלים חדשים, יחזרו לטומאתן ישנה, עד שיקבלו הזאת וטבילה (שכת ט״ז). סבת הדבר הזה, לדעתי, כך היא. ידוע כי הפרושים עשו את אפר הפרה האדומה ׳ באופן הפסול לדעת הצדוקים, ומטמאין היו את הכהן השורף את הפרה להוציא מלבן של צרוקים (פרה פ״ג מ״ס. רצונם בזה היה, כאשר אשער, לשלול מאת הצדוקים האפשרות להשתמש באפר פרה, שהוכן לרעתם שלא כהלכה, ובזה להרחיק כל צדוקי, שנטמא במת אפילו פעם אחת בחייו, מעבורת המקדש, שהיו עוסקים בה שלא כדעת הפרושים, ולהרחיק בזה את הצדוקים גם מן הכהונה הגדולה. אין ספק, שהצדוקים שנשארו בלא אפר פרה התחכמו לרתך ולצרוף את כלי המתכות שלהם שנטמאו במת, ולהתיכס מחדש לטהרם, אם על פי העברתם באש, או על ידי.שבטלו בעת הרתוך מתורת כלי, והתחכמות זו מצאה מקום גס אצל איזה פרושים בחפצם לקרב את זמן טהרת כליהם ושלא להמתין שבעה ימי הזאה (שבת שם). אך שמעון בן שטח, אשר בכל עת מצוא יצא כנגד הצדוקים להעמיד תורת הפרושים על מכונה (ע׳ מגלת תענית/ בטל גם את התחכמותם הזו, שהיתה בעין הערמה להתפטר מאפר פרה המוכנה לפי דעת הפרושים. שמעון תקן גם כן בתי ספר לילדים (ירושלמי כתובות שסו, אך אם נערוך את התקגה הזאת עם תקנות חכמים אחרים <ע' בבא בתרא כ״א), צריכים אנו להחליט, כי בתי הספר שתקן.שמעון בן שטח לא היו אלא בערי הפלך ונתקבלו שמה נערים לא פחות מט״ז שנה, בלי ספק מפני שרק נערים כאלה, שאינם זקוקים עיר להשגחת הוריהם, היו יכולים להתאסף מן הכפרים והעירות הקטנות לערי הפלך ללמוד תורה. אם סבת התקנה הזאת היתה תשוקתו להגריל תורת הפרושים ולהרחיבה בין העם, כדי לבטל דעות הצדוקים, או שהיתה לזה סבה אחרת - אי אפשר להחליט בבירור, אך.תקנות מועילות כאלה אינן דורשות ספות מיוהדות, והן ל ככור ותפארת למתקניהן בכל עת.