Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 96

פגו, אחיו של אלכסנדר שמלך עת קצרה היה הראשון שנקרא בשם מלף־-היתה הסמיכה נחוצה לטובת הפוליטיק" כדי שלא יבואו בסוד הסענאט הצדוקים הגאים לשפוך ממשלתם על העם כלו, אך הסמיכה היתה מזקת להדת, כי אז היו גם חכמי הפוליטיק מוסמבים בתור מורי הוראה, אם גם ידיעתם בתורה מעטה" ואם יקרה מקרה שתבא שאלה דתית לפני הסנהדרין והרוב מהם יהיה מאלה שגדלה ידיעתם בעניני המדינה ומעטה בדברי הדת״ יכריעו הכף שלא כהלכה. לפיכך הננו רואים בתקופה זו " שהנשיאים יוסי בן יועזר ויהושע בן פרחיה אמרו "שלא לסמוך", מפני שהם עמדו בראש עניני הדת" אך אבות בית הדין, יוסף בן יוחנן ונתאי הארבלי, שעמרו בראש עניני הפולימיק, אמרו ״לסמוך׳. אך בימי אלכסנדר ינאי נשתנו הענינים. הסענאט היה כפוף להמלכים שלקחו את כל השררה לעצמם, ועל בן אפשר היה לפעמים צורך באנשים כבירי לב לריב את עושקיהם כה " הצדוקים עלו לגדולה על ידי שהמלכים שנאו את הברושים, וקול הצדוקים דדה נשמע ברמה גם בעניני הרת" אך גם בתי ספר היו לעם על ידי תקנת שמעון בן שטח(כמו שיבוא למטה)" ועל כן רבו הלומדים הפרושים. לפיכך טובה היתה הסמיכה להדת" להרחיק את הצדוקים מממשלתם בעניני הרת, ביחוד בשעה שנתרבו תלמידי הפרושים על ירי בתי הספר " אך רעה היתה להפוליטיק בזמן שהיתה השעה צריכה לבא במחלוקת עם שלטון המלכים, שאין המלומדים הגונים לה. לפיכך הנשיאים שעמדו בראש הדת, שמעון בן שטח " שמעיה והלל, אמרו "לסמוך" ואבות בית הדין " שעמדו בראש הפוליטיק, יהודה בן טבאי, אבטליון ושמאי, אמרו "שלא לסמוך. בזה יובן גם כן למה לא נחלקו הלל ומנחם (שם). היינו שגם מנחם הסכים על הסמיכה" אם גם שהוא" כאב בית דין" היה צריך להתנגד לה" ככל אבות בתי הדינין בימים האחרונים ההם. סבת הסכמתו להסמיכה היתה, מפני שהוא היה מאוהבי הוררום (שם ט״ז:) ואם כן הסמיכה, שהיתח רעה להפוליטיק של העם׳ היתה מביאה תועלת לשלטון הורדום, ועל כן הסכים עליה. לפיכך לא היתה שאלה זו יכולה להפתר במשך ק״נ שנה " עד אחרי מות הלל ושמאי, בשעה ששאלות אחרות נפתרו ביום בואן על פי רוב דעות (סנהדרין פ״רס, כי רוב דעות יש לו מקום אך בכת אחת, אבל באופן זה, שנחלקו בו שתי כתות מיוהדות ״ הכת הדתית וכת בעלי הפוליטיק, שאין מלכות של אחת נוגעת בחברתה, רוב דעות לא יכריע את הכף לשום צר. מבלי לדבר על ארות החקים שנקבעו כדי להשוות ארץ סוריא לארץ ישראל, שנתקנו בלי ספק בימי יוחנן הורקנום הראשון ״ שכבש חלק גדול מארץ סוריא - נעבור אל התקנות שתקן החכם בעז וגבר רב הפעלים ״ שמעון בן שטח. הנשיא הזה היה שאר קרוב להמלכה שלומית(בלשון התלמוד שלציון, או שלמינוף אשת אלכסנדר ינאי בן הורקנוס הנ״ל. בחכמתו.הרחיק מעט מעט את הצדוקים מסוד הסנהדרין, אחרי ־*