Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 91

עצמם, אשר דרכם תמיר להתנגד לכל חדש. אחרית כל אלה היתה ־מלחמה ארובה, אשר נשלמה בנצחון הפרושים , אך פעמים רבות גרמה המלחמה הזאת להפרושים להעמיד דעתם על דקדוקים יתרים ועניני עקשנות של מה בכך - "כדי שלא לחקות את הצדוקים", כמו שאמרו בעצמם פעמים רבות. כבר אמרתי שהצדוקים יצאו לכתה בפני עצמה בימי אנטיננום איש סובו, ואפשר שעד מות שמעון הצדיק, שהיה מבני בניו של יהושע בן יהוצדק, היינו מבני צדוק הכהן, בהיות המשרה הראשית, היינו הנשיאות בהסנהדרין, בידי אחד מבני צדוק הכהן, לא נואשו בני צדוק לבא למדרגתם הקודמת ולזכיותיהם המיוחדות, ועל כן לא יצאו לכתה מיוחדת. אך אחרי מיתת שמעון הצדיק, בשעה שעמד בראש העם אנטיגנום, שכפי הנראה לא היה גם כהן, וכני צדוק נדחו לגמרי ממשמרתם, לבד מן הכהונה הגדולה, אז יצאו ביד רמה ויבנו להם במה לעצמם. ואפשר לשער עוד, כי בין מיתת שמעון לאנטיננום (שכפי הנראה היה זמן ארוך מאד ביניהם) לא היה ראש להסנהדרין לא מבני צדוק ולא מן הפרושים, כי שום צד לא הניח לחברו לעשות כחפצו ולהושיב ■בראש הסנהדרין איש מבני אנודתו, אך לסוף נצחו הפרושים ואנטיגנוס עלה לגדולה, אם כן, דברי המשנה "אנטיגנום איש סובו קבל משמעון הצדיק"(אבות פ״א מ״ס לא יהיה פירושם. שקבל תורה. משמעון והיה תלמידו, אך שקבל הנשיאות אחרי.מותו, כדברי.הרב בעל "דרכי המשנה". י לזמן יי) ישן נושן מאד צריך ליחס נם איזה באורים במצות שאינם מסכימים כלל עם פשט המקרא. נקח למשל את מצות היבום. הכתוב אומר: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ו 3 ן אין לו ונו' לא תהיה אשת המת החוצה וגו' (דברים כ׳ א ה׳>- ממשמע שנאמר "וכן אין לו" ולא "וזרע אין לו", כמו שנאמר בתרומה (ויקרא ב״ב י״ג>, שומע אני שהיבמה זקוקה ליבם אפילו אם יש לה בת. אך בעיני התלמוד ברור הוא כמושכל ראשון כי בן ובת פוטרים את האם מן היבום ומן החליצה (בבא בתרא ק״ט, ערכין כ״ה ב׳), וכפי הנראה הדין ישן ונודע כל כך בעם, עד שלא לבר שהמשנה לא ראתה צורך להזכירו, שזה אות שהיה נודע למדי בעם, אך נם השבעים תרגמו את המקרא הזה כאלו כתוב "וזרע אין לו". סבת הדבר לדעתי כך היא: מספר רות <ד ה׳ י׳) נראה כי היבום יש לו התיחסות עם עניני נחלה, ולזה מסכים גם התלמוד (יבמות י״זס, ומתוך שאצל העברים .הקדמונים, כמו אצל עמי האריים, לא היתה הבת יורשת אפילו במקום שאין בנים, לפיכך הצריך הכתוב שיהיה בן לאח המת, אבל בת לא היתה פוטרת מן היבום. אך אחרי שעל ידי תביעת בנות צלפחד נקבע *) ממאמרי 13י301סון 04מ620ק63 <81נ 11פ׳5>10גמג,0ג606מ 0 פולו שני שנד&ם נ״ווא&חאד" שנה שגיד, חוברת שלישית.