Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 93

לעולות חכמי ישראל 93 שבפרק הזה נגזרו במה גזרות שהיתה מטרתן להרחיק את בני ישראל מן הגוים, והרבה מהן היו בעניני מאבלות אסורות. מן התקנית, החקים והגזרות שלא נודע מי אביהם, נעבור אל אלו שיש לנו עליהם ידיעות יותר ברורות. ב. זמן הזוגות.") בבר אמרתי שהחקים נולדו בשני אופנים: בחיי העם בלו, כמעט מעצמם, ועל ידי מחוקקים. ממילא מובן שבתקופה החדשה הזו, בשעה שהיה מרכז כללי לישראל בכה הסנהדרין, לא היה רשות למחוקק פרטי להק הקים לעם ברצונו, וכל דבר גזרה או היתר איזה איסור היה תלוי אך בהסנהדרין. מובן גם כן, שבשעה שהתלמוד אומר, כי זוג פלוני גזר על דבר פלוני, אין המנה רק על הזוגות, כי אם גם על הסנהדרין שהיתה בימיהם, והתלמוד מזכיר את הזוגות רק בשביל זה, מפני שהם היו ידועים בשמם, ובדעתנו את הזוג הננו יודעים גם כן באיזה זמן גזרה סנהדרין פלונית על דבר פלוני ותקנה תקנה פלונית. הסנהדרין הגדולה, שהיתר, של שבעים ואחד (סנהדרין ב׳. ולדעת ר׳ יהודה שבעים, בלי ספק מפני שלא חשב את האב בית דין, מפני שלא אם גם נבאר את המלות הסתומות "לעז להם בחכמת יונית", שהבונה בהם, שהזקן ההוא בעמדו על ראש החומה, ובחפצו שיובנו דבריו אך ליחידים, במו שענין כזה דורש, קרא לפניהם איזה מקום מספרות היונית (שבלא זה לא יובן המבטא "חכמת יונית"), למשל אותו שיר משירי המשורר היוני הקדמון פינדאר, שבו יאמר המשורר, שהקרבנות הבאים יום יום (כקרבנות התמיד) מגינים על העיר מפני האויב, והרמז הזה היה •די לאנשיהורקנום להבין בונתו,— עוד תשארנה לנו שאלות גדולות ן למה לא באה הגזרה גם על לשון יונית, שלא לבד שלא נאסרה, אבל גם נזכרה לשבח בפי חכמי המשנה (שם)? ולמה נגזרה הגזרה שלא ללמד חכמת יונית ל ה ב נ י ם הצעירים ולא על כל בני ישראל בכלל, כקטן כגדול, הלא החייב בדבר היה לא קטן אך זקן? מצד אחר קשה להאמין, שמחזה מעציב כזה, כחקוי בלי מצרים לכל דבר יוני, ואפילו עבודת אליליהם, לא גרם לשום תקנה וגזרה מצד חכמי הדור? על כן הנני משער , ששתי הגזרות האלה נגזרו אך בעת התנועה היונית ההיא. הן בנוהג שבעולם, שעל פי רוב הצעירים להוטים אחרי כל דבר חדש ואחרי החקוי בכל מקום ובכל זמן, ועל כן נגזרה גזרה שלא ילמד אדם לבנו, היינו להצעירים, את הספרות היונית. כעין זה ראינו גם בימי הרשב״א וחרא״ש שגזרו בדרום צרפת שלא ילמד אדם פילוסופיא עד שיעברו עליו כ "ה שנים. ומה שנוגע לאיסור גדול חזירים, הנה כידוע היו החזירים בכבוד גדול אצל אוהבי דרכי היונים, אותם הקריבו להאליל צעאוס ובדמם הזו גם כן על קירות ההיכל. *) ממאמרי הנ״ל שם .