Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 90

<8 ר ד ם ותועלתם, כמו כל כהני העמים כמעט בכל עת ובכל מקום, ואשר על כן רבו בהם הנביאים תמיד. "הכהנים לא אמרו איה ה"׳ יאמר ירמיה(ב ח׳), "חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו" אמר הושע עור קודם לו(ד׳ ח׳). אך אם הנביאים שהיו בימי המלכים בעלי המשרה לא היה כחם אלא בפה, הנה אנשי כנסת הגדולה היו יותר חזקים מהם. בימים ההם אין מלך בישראל, כי היו בעבדותם תחת יד מלכי פרם ויון, וההנהגה הפנימית היתה ביד בחירי העם, אנשי כנסת הגדולה, ובקחתם המשרה הזאת על שכמם ידעו היטב כי במליצות גבוהות ובדברים בעלמא לא יועילו לעם ׳ במו שלא הועילו לו הנביאים, ועל כן לבער אחרי עבודת האלילים ושאר דברים רעים ולברוא את העם בריאה חדשה, עשו המה ביהודה מה שעשה קליסטהען כמעט באותו זמן באתונא, במלחמתו עם האריסטאקראטים. "כל החפץ להנהיג בארצו דעמאקראטיא(ממשלת העם, בניגוד אל אריסטאקראטיא, ממשלת יחידים גאים), עליו לעשות כמו שעשה קליסטהען באתונא: לקומם אגודות בתי אבות חדשות ולהנהיג עבודת אלהים שהכל יכולים לקחת חלק בה, תחת העבודות הישנות שהיו רק חלק יחידים״, אומר אריסטו בספרו על הפוליטיקא. כן עשו גם אנשי כנסת הגדולה, הם העמידו מורים לעם מכל קצות ישראל, תחת הישנים שהיו תמיד אך מכני הכתים (דברים ל״ג י׳, יחזקאל מ׳ כ״ג כ״ח ותקנו תפלה (מגילה י״ז א׳) הראויה לכל אדם, במקום עבודת הקרבנות (ברכות כ״ח שהיתה רק ביד הבתים, ובשביל כך אבדו גם הקרבנות, גם הטעים, את חשיבותם הגדולה בעיגי ההמון *) . אין צריך לומר, שהכהנים בני צדוק, אשר כפי דברי יחזקאל (שם) אך להם .היה המשפט להורות את העם, ואשר נגדם נתקנו׳התקנות הנ״ל, לא נחה דעתם כלל בתקנות אנשי כנסת הגדולה, ולהגן על כבודם אחזו בקרנות המזבח, היינו בפשט המקרא, ולא חפצו בשום חדשה בעם, אך דרשו לקיים דברים ככתבן, כדרכם של האריסטאקראטים תמיר להיות שומרי ישנות. לפי זה לא היתה מלחמת הצדוקים והפרושים מלחמה דתית לבד, אך גם מלחמה מדינית טבעית בין אריסטאקראטים ודעמאקראטים, מלחמה שהיתר, מצויה גם אצל שאר עמים. ואפשר שהטבות אשר בשבילן קראו אנשי כגסת הגדולה מלחמה על הבהנים היו לא אך דתיות לבד, בי גם מדיניות, שהרי רואים אנו באיזה זמנים שהיו מבוכות ופרעות בעם, כמו שהיה כימי אמציהו מלך יהודה (מלכים ב׳ י״ד י״ט), אשר תכונתן וסבתן לא נודעו לנו. ואפשר גם כן כי בני צדוק מצאו להם עוזרים ומצררים גם בין שארי אנשים שהיו אריסטאקראטים בעיני *) אפשר שבעת ההיא נעשה תיקון סופרים במקרא "גם זרע יעקב ודוד עבדי" וגו׳ (ירמיה ל״ג כ״ח, שהיה כחוב בו בלי ספק "גם זרע אהרן ודוד עבדי", במו שדורש המשך הכתובים במקום ההוא על שתי המשפחות האלה. ואולי רמז לזה גם ר׳ אליעזר גגו של ר׳ יוסי הגלילי גל״ב מדוח שלו?זדה ב״,!!חי