-
אגרת ס טנדו * יד ־־.* :1 - 7 לאחי כציון. מן הגלה אשר בוומניא. שדות בר, נחלת אבות ומרחב ודרור — ג ז - - זי ׳.*ן ז : היש עוד בארץ מברך כמוך? ואני פה אחיך זקפאתי בקר, אנוע בכלב בארץ נבוכה; מגרש במקלות, מכלכל פרוךים) נעזב ונשכח מלב ומאל.- האמנם…
-
3 ר ד ם 126 לא תזרע אל קוצים, לא תיגע לריק, עדר תראה עת עמל עמלך ןרבה; עוד יבער, יתלקח כלפיד הזיק צפןת בלבבך בצאתך נדבה,,. הן זרע ישרים לא יאבד בציה. - ואני אזרה כהי לחח, וכמוץ יסער פעלי אל אךץ,;שאיה, - אל ארר אדמתי .לצמיח לי קוץ. כל ימי אש…
-
127 אגוו[ קטנה אגדות נושנות נשוני עמלי, . ־ 7 ד י־ :־זי בהלמות ומשלים ישנתי הכאב; אך עתה בא רוח תשא משלי ויגז את חלומי,- ומלא־ריק הלב. - כף ראשך, שא על!- על שם מה? על שם מי? מה אועיל כי אסבל? מי ירצה קרבני? הוי, .קראו לי דרדר ואגדלה את שמי,…
-
6 ר ד ס 128 עוד טרם אבינה מה־יהיו חלמותי,- ונפשי כצפור בהריחה יום דרור. זה משאת כל נפשי, זה תקות תקותי, ירחי ושמשי הי-צקים בי אור; - זה כוכב הזהב, זה עמוד האש, ■זז ־ ז " המאיךים את דךכי, מניחים את לילי; זה קול המנהמני ולחש לי: יש לי תמוה, ל…
-
שבלים בודדות. מאת א. שולטאן. א. סלולוי־א?!* במעט בל העמים העתיקים התאמצו לתת כבוד למתיהם ולהשאיר להם שם וזכר במצבות־עז, גם באבני־קבר עם דברים שונים חרותים עליהן לזכרון, רק בקרב עמנו לבד בתקופתו העתיקה לא נראה כזאת. בי מלבד המצבות האחדות הנז…
-
פרדס 130 עוד גחשב הדבר כמו זר, וגם לגדולי העם ואדיריו עוד לא הוקמו אבני־זכרון כאלה 1) . ודר, בהתקופות המאוחרות לבד החלו לסל להן דרך גם בתוכנו/ ומאז היו לנו לנחלה 2) . אף מאז נחלנו לנו גם את שאר הדברים, אשר זרו לרוחנו עד כה אף הם ואשר נם בם …
-
181 שבלי,ם בודדות מעטה הוללות, אף זאת, כי לא רק בקרב אחינו אלה, אשר דעת שפתנו זרה להם מעולם, נראה בזאת, בי אם גם בקרב אלה אשר ידעו דבר נכוחה בכל עת, ובאחינו האטלקים, גם בם הן רבה מאד העזובה וגם כתובות מצבותיהן זרות הן וחסרות טעם, רק כה ובה …
-
6 י ד ם 132 הוא לבל, קטן וגדול שם הוא, בעוד אשר אחרת היתה אז. כי בעוד אשר היו קברי בני העם מחוץ לעיר, וכאשר יעיד שמם עליהם: שדה־הקברים, גיא־הקברים ועוד, הנה ךפד לגדוליהם יצועם למנוחת עולמים בקרב.בתיהם 1), ועוד זאת, כי נחשב נם לחרפה להקבר יח…
-
133 שבלים בודדות ב. תפארת־איע. בהלל דוד השולמית את ידידות נפשו וברוממו על לשונו את יפיה וחנה, לא *מנע מהזכיר את שאר הקסמים אשר בידה, לעורר נם בם אהבה. בי מלבד בל חמדת נוה ויפעת הוד פניה, הנה תהלתה בפיו גם בזאת, בי ריח ש ל מ ו ת י ה כריח לבנ…
-
6 ר ד ם 134 כי גם בקרב כל שאר העמים הן גדל ערכם מאד וגם בעיניהם נחשנו יחד לסגולה, ועוד יותר הזקן, אשר מלכד יפיו ותפארתו, נחשב גם לככוד רב אף לאות אמונים לבעליו. הן גם היום עוד ישבע הערבי שבועתו בשערות זקנו, והחרפה היותר עזה אשר יובל איש לעט…
-
135 שבלים בודדות ״בעדו מעשות זאת, כי אם גם על החשבו אף אז להדרת פנים ולאות כבוד ויקר 1) . :כן גם בהתקופות המאוחרות, אשר עוד הוסיפו להגדיל ערכו שבעתים 2). אך בכל אלה ־לא התהוללו בו כשאר העמים, וכעמי ימי־הבינים, אשר היה להם גם לעד גאמן על מוצ…
-
פ ר ד ם 136 נבדל הנזיר לרעה על ״בטאו בשפתיו״ הלא היה: לגדל פרע שער ראשו! בן נחשב גם לבעל־־מום האיש אשר בראשו קרחה ובל רואהו יצחק לו, ובקריאת הילדים׳ על אלישע: עלה קכח! עלה קרח! (אף בי על הדבר הזה די היה ליסרם רק בשבט לבד, לא לתתם גם לברות ל…
-
137 שבלים בודדות •שפל ובזוי בעיניו מאד, במה יכול לרומם נפשו בעיניו, אם לא רק כגאון כזה, כי ׳לא אך השפל הוא מכל העמים, כי אם גם מרום הוא מהם ונשגב כביר? אף לא על ■גבורת ידם ועל אומץ לבבם וכדומה, רוממם כן על לשונו, כי אם רק על דעתם את .הטוב, …
-
נו ר ד ם 138 דברי המהתלות על גלולי אליליהם אין דבר עוד בפיהם, ומעולם לא העטו חרפה נם:. על מקורם וצור מחצבתם 1) . או הנובל להשוות באמת דברים כאלה: מואב גיא מאד, מצרים רהב הם, לדברי החרפות והגדופים אשר בפי שאר העמים איש על רעהו, גם בפי העמים …
-
139 שבלים בודדות שבעתים. או היבלו נם בתקופות הבאות לעודד אך אהבה בלבם וללמד לשונם לדבר אך ידידות? והאם לא נגעה גם .אז החרב עד הנפש*? האם לא נשפכו כמים דמם ודמעותם נם אז? ואיך יבלו בבל אלה לשמור לשונם מבלי דבר נם דבר מר ומבלי התאונן בשפתם על…
-
פ ר ד ם 140 תשאינה חרפה באמת על זולתנו, כי אם מלות נושנות משפות אחרות אשר נשחתו בפיה ברוב הימים, ואשר מבלי דעת מקורן מראש נחשבו על השפה המקורית 1) ׳ דבר אשר אמנם נראה בה לא לעתים רחוקות, עד בי נם מלות רבות הן בתוכה הזרות נם לשפתנו העתיקה, א…
-
141 שבלים בודדות ד. מברך רעהו ♦ גם בקרב העמים הפראים נראה ד׳ספץ הזה, להראות איש לרעהו אותות אהבה וידידות בהפגשם יחד, בצאתם גם בבואם וכדומה, אותות מלאים זרות גם הוללות, אשר אמנם לא גקו מהם גם העמים הגבוהים מהם בביר ברוחם. כן בקרב פראי אמריקה…
-
פרדס 142 קאירה! ואשר פתרונה הוא: היה שמה! יען כי אהב העם הזה רק שמחה וגיב¬ ובם לבד מצא חפצו. גם בפי הרומאים היתה שגורה הברכה הזאת: א והי בפגשם איש את רעהו, גם ו ל ה - היה חזק ואמיץ! בהפרדם איש מעל אחיו, בהיות גם בל ישעם וכל חפצם רק בעז וגבו…
-
143 שבלים בודדות יצ״ו, יזיי״א, שיחל״א, סט״מ, שליט״א, ילאנ״ם, מב״ת1) ועוד, אשר בלעדם לא יכין עוד דרך הסופר. אף עוד יתרה עשינו בהתארים הנוראים, אשר לא רק ל מ פ ל פ ל י נ ו ותופשי התורה 2) לבד, היו לחמדה ולמגילה, בי אם גם "למליצינו" מהדור העבר…
-
פ ר ד ם ־*144 ״ומדי דהוה חצי קנה פגום, ואין בידי אותיות ותנים, אף שנפשי לך עורגים, ידי אחור נסוגים... בזה אצא חוצה, מלפני גדול העצה, מחמת שהקולמום רצוצא, בדופנא והוצא״ 1) . והיש טעם וריח או גם בינת אדם מה באוסף המון מלין כאלה אשר אין שחר לה…