Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 129

שבלים בודדות. מאת א. שולטאן. א. סלולוי־א?!* במעט בל העמים העתיקים התאמצו לתת כבוד למתיהם ולהשאיר להם שם וזכר במצבות־עז, גם באבני־קבר עם דברים שונים חרותים עליהן לזכרון, רק בקרב עמנו לבד בתקופתו העתיקה לא נראה כזאת. בי מלבד המצבות האחדות הנזכרות בספרי הקודש, כמצבת ר ח ל גם א ב ש ל ו ם, אין זכר עוד מהן בתוכם, אף גם על אלה אין דבר נחרת ואין יודע מה מאיזו כתובת עליהן, ורק הציון לבד הוא אשר הוצב אז על הקבר, להיות לאות להעובר לבלי הטמא בו 1) . נם בהתקופה התלמודית *) אך חנם יגע בעל הם׳ נל־אבנים, בהתאמצו להראות, כי "הצבת מצבות על קבר היה דבר נפרץ אז״, וכי ״כתבו עליהן תהלות בל איש ואיש לזכר עולם״, כי אך ההפך מכל אלה נראה באמת, מהכתובות העתיקות של העמים הקדמונים נשארו אך מעטות לפלטה, ובמצבת פרעה אזמינדם המפיקה נאה וגאון, גם מצבת המלבה סמירמית עם מוסרה הטוב, ובפי הדברים אשר יספר לנו הירודיט, כי עליה היה הרות לאםר: כל שליט ומושל אשר יבקש כסף לו, יפתח קברי וימצא חפצו. וכאשר נתעה דריוש להאמין בשוא ובפההו הקבר ראו עיניו עוד כתובת אחרת בזו: לולא היית אדם בליעל וכלי שואף לבצע, כי אז לא הפרעת מנוחת ישני עפר. אחדים מהעמים, בהרומאים, הכינו להם כתובות מצבותיהם בעודם בחיים חיתם, אף על אחדות מהמצבות חקקו נם תמונות הישנים תחתיהן, או נם סמל פעלם ומעשיהם בארץ, וכעל מצבת הפלוסוף הנודע בהוללותיו דיוננום, אשר חוקקה עליה תמונת כלב. תמונות כאלה עם בעה״ח אמנם נראה על המצבות העתיקות נם אצלנו, ולפי שם המת, כתמונת אריה או דג. (לשם פישל) ועוד. על המצבות המאוחרות נמצאו נם תמונות המתים, דבר אשר בכל אופן זר הוא לנו ונכדיה עבודתו. על מצבות עתיקות אחדות ענדו פאר נם ציורים שונים מעשי ידי אמן, ובעל המצבות בבולוגניה מהמאה הט״ז(עי׳ אננאללען ליאמט לשנת 1841). אך לרוב נזהרו מכל אלה, ונם בהכתב הבולט השתמשו אך לעתים רחוקות, וכהמצבות האחדות בשדה־הקברים כוירמישא מהמאה הי״ד (עי׳ אויערבאך בפפרו 512.111ז? מג .1) .065011) ♦