Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 137

137 שבלים בודדות •שפל ובזוי בעיניו מאד, במה יכול לרומם נפשו בעיניו, אם לא רק כגאון כזה, כי ׳לא אך השפל הוא מכל העמים, כי אם גם מרום הוא מהם ונשגב כביר? אף לא על ■גבורת ידם ועל אומץ לבבם וכדומה, רוממם כן על לשונו, כי אם רק על דעתם את .הטוב, על הבדלם מגלולי• שאר הגוים ועל שמעם בקול ה/ ועם חכם ונבון הם בפיו רק על היות להם תורתם הנאמנה לנחלה, תורתם אשר בה יכלו להתהלל באמת ננד בל העמים 1) . אך ההשליכו בכל אלה נם שקוצים על העמים זולתם? הן מלבד 1) גם בקרב חכמי עמנו המאוחדים נראח כזאת, כי חשבו לכבוד למקורם את חכמתו, אשר ממנו לקחו כל העמים זולתו, ולא התפארות חומרית אשר תשגב נפש שאר העמים היא גם בפיהם , כי אם ההתפארות הזאת לבד, ולא דבר ריק הוא זה, ואף כי לא נואל להאמין בשוא, כי -אפלטון ואריסטו ועוד רק מבארות יהודה שאבו, אך הרגש העז הזה לד,חכמה כדאי הוא לשית לב לו. כן כפי המורה־צדק ן "החכמות הרבות באומתנו. אבדו באורך הזמן ובשלוט האומות הסכלות עלינו" (מורה א׳ ע״א), "כל החכמות הועתקו שרשיהן מאתנו להכשדים תחלה ואח״ב לפרס" וכו׳ (כוזרי ה׳ ס״ו), "אבדה חכמת חכמינו וכו׳ ומעט מהדברים נעתקו מהם בספרי האומות" ■(ם׳ הירח לאבא מרי), "וכאשר אבדו ספרי חכמינו וכו׳ והוצרכו ללמוד מספרי היונים ובו׳" (הרמב״ן באגרת ההתנצלות על המורה), "כאשר גלו חכמינו ונתפזרו בין העמים וכו׳ נתעוררה רוח כשדים ולודים ופרסים ויונים וכו׳ ללמוד מחכמי ישראל ולשאוב ממעיניהם" (יסוד עולם לר״י הישראלי), "כל החכמות הנמצאות ביד חכמי האומות הם לקט רפאה שהניחו להם חכמינו" (בעל שבילי האמונה נתיב ח׳), "בזמן גלותנו אבדה חכמת חכמינו ומצאו הגוים ספרינו והעתיקום על שמם״ (בעל כפתור ופרח), ״כי ספרינו בחכמות גנבום נכרים, באו שערינו ויחסו להם" .(עמודי כסף להר״י כספי), "החכמות מתערבות ומתפשטות בישראל כל זמן בית ראשון וכו' ואז נתעוררה רוח בשדים ובו׳ ללמוד מהם״ (בעל מעשי טוביה בהקדמתו לעולם הגלגלים), "כל ^מה שנמצא אצלם מהאמת באלה החכמות העיוניות לקחו ממנו״ (האפודי בפתיחתו להמורה), ״אין ספק, כי החכמות כלן היו ידועות לחכמי תורתנו";הר״י מוסקאטו, נפוצות יהודה דרוש ד׳), "כל חכמת הפלוסופים והחוקרים באה להם מישראל ובו"׳ (תורת העולה י״א,), גם ההפלגה .בחכמת חז״ל ושאר חכמי האומה ן "כל חכמי הגוים בחכמתם לפני התלמוד כקוף בפני חיה" (מלחמת מצוד. להרשב״ש), ״ומהירי חכמי המחקר אלו ראו חז״ל וזבו לדבר עמהם, היו שומעים דברים מהם יבהילו אותם (מורה המודה להרש״ט פלקירא), "כי נתקנאו בחז״ל ולקחו מהם דברי הכמה וכו׳ גם שמו בכליהם וכו"׳ (יעבי׳ן בפי׳ להם שמים לאבות גם כמקומות אחדים בם׳ מגדל עז, בהקדמתו לסדר התפלה ועוד), "חכמי האומות עצמם מביאים ראיות לדבריהם מדברי רז״ל וכל חכמי הגוים אך מזכירים הם את הישנות״ (הר״י זאמאשץ בבאורו לרוח חן), "ואם יהיו כל הפלוסופים וכו׳ בכף מאונים והקטן שבכל חכמי ישראל בכף שניה מכריע הוא את בלם בחכמה" (הונה״ו, גן נעול ח׳ ו׳ חלון א׳), "ואין חכמי הפלוסופים יודעים כיצירה מה שיודע קטן שבישראל״ (דרשת הרמב״ן), ״וכבר הודו ולא בושו חכמי האומות, בעניני הבמות נעלמות, כי הם בידיהם חמם, מעת היינו למס״ (הר״ב שקלאבער בהקדמת העתקת אוקלידום), "החכמים אשר ידעו כל מצפוני החכמה ונכנסו לפני ולפנים, ואשר כל חכמי לב לא ירעו ולא השיגו אחד מדבריהם האלה אף הקל״ (באר הגולה למהר״ל). אף לפי דברי בעל דרך אמונה התפלל חכם היונים לאלהים, שיתן חכמה בלבן להבין דברי הישראלי, גם נודע כי שמעון הצדיק הטה ברוב לקחו את אריסטו לבטל דעותיו ונהפך לאיש אחר (הפלוסוף הזה נהפך גם לבמה גוונים , כן לפ״ד בעל ש״י נעשה גר צדק, ור׳ גדליה בעל השלשלת יוכיח, כי היה,יהודי מבטן ומלידה, ורק ר׳ עזריה (אמרי בינה כ״ב) השיבהו לעמו ולמולדתו היונית, אף נודעה גם: ההתחרטות שלו ובכיו לפני מותו) ועוד דברים רבים באלה. אף לא היתה ההתפארות הזאת .בלי כל יסוד באמת, עלינו לזכור רק זאת, כי הפלטה הגדולה והיקרה, המונוטהעאיזמום, ממגר