פ ר ד 6 20 נ שהיה נעשה אלמלי הוסיפו לזוג זה של אלו הדרכים, כפי מדתן ונטיתן זו מזו, עור זוג של דרכים כיוצא בהן כנגדו י ח 4 לפיכך, כשנדע שיעור כח כל אחד מן הפועלים הללו ונדע גם כן נטיתן של שתי הדרבים זו מזו, אפשר למצא במדידה הדרך השלישית שבינ…

קצות הגוף בשיעור בה אחד, זה בקצה הארוך רוחק מימין?2שמאל, וזה ♦בקעה הקצר כנגדו דוחק משמאל לימין, הרי זה שאצל הארוך, בשביל תנועתו היתרה, גובר על זה שאצל הקצר. זה הכלל ז כל מה שחלק אחר ארוך הרבה ועם זה מהירותו מתגברת יותר, הוא מוסיף כח הרבה לפ…

*ג♦ קיבוץ הקדם הללו, שיוצאים מן המרכז ובוקעים ועולים דרך כל הכדורים., מתפרד בכדור העליון על. פני שטח גדול יותר מזה שבכדור למטה ממנו, וחלק זה, שכל אחד ואחד :מן הגופים בכדור העליון המרובים במספרם, נוטל מקיבוץ הקרם, קטן יותר מחלק זה, שנוטל ממנ…

בנפילתם לכדור הארץ הולכים ישר ונמשכים לחלקו האמצעי והוא המרכז שבתוכו " וכיון שהאדמה מעבבתם או איזה משאר הגופים מעכבם, הם דוחקים בהם כלפי מרכז הארץ; נפילה זו של הגופים ורחיקתם זהו הכובד שבהם . ב 4 דחיקה זו, שהגופים דוחקים, אינה שוה בכולם, זה…

£ ו* ד 6 134 למעלה בכה מועט, ולמטה יורד מאליו. כלל זה אמרו בסליל: כל מה שאחת מהכריכות שלו אורכה על סביבותיו מרובה ונוכה שיפועה מועט, נוח יותר לזה שמגלגלו למעלה להגביה על ידו משא גדול. ז * גוף שקיבוץ המרו ממין אחר ושוה ברחבו ובעוביו על פני כ…

125 ג ה 1 ה הטב? יא4 המטוטלת כשהיא מתעלה ע״י כח עליה מרובה, ירידתה במהירות מרובה, וכשהיא מתעלה עליה מועטת, ירידתה •במהירות מועטת, הכל כדין דבר נופל. ונמצא המטוטלת, בין כשעליתה באה ע״י כה מרובה בין ע״י כח מועט, עושה כל נענוע ונענוע שלה במשך …

126 ם ר ר ם ע״י בח המושך וכה הדוחה שבין חלקיהם לטבע ברייתם, וזוהי מדת החזרה *) שבגופים; אין גבול של מדת חזרה זו שוה בכל המינים; רב הוא אצל העור' והעץ וכיו״ב, ומועט אצל המתביות חוץ מברזל עשות; מין בחל זה בשביל שתי מדות משובחות בו: שגבול מרת …

;!!י:1 127 כ ח ו ה ד! ט ב ע מדת החזרה אצלם מרובה, הפוגע נרתע לאחוריו: בא ישר כנגר הכותל, חוזר ישר באותה דרך שבא ז בא מן הצד אל הכותל באלכסון, הרי שתי דרכים לפניו: אס שיהא מוסיף והולך על פני הכותל בכה הנשאר מתנועתו הקודמת, ואם שיהא נרתע מן ה…

מסע לארץ ישראל בשנת ודת לאלף חששי. ארצי ועמי! אני שלכם, וחלומיוד שלכם . * במקום שאין אנשים השתדל להיות איש, ובמקום שאין סופרים-היה סופר. על פי מלאכתי ואומנותי אינני סופר, ולא לי לכתוב ספר מסעות. סופרים הרבה גדולים וטובים ממני, סופרים מובהקי…

129 מסע לארץ ישראל א. ביום ג, חמשה עשר בסיון שנת ה׳ ת״ת חגותי את חג כלילותי עם רעיתי אשר אהבתי. ולמחרת היום הזה, עובנו את הורינו וקרובינו ואת אוהבינו ונשם לדרך פעמינו - לבלות את "ירח׳הזהב" בארץ אבותינו. ידעתי בי הקורא העברי לא יסתפק במעט זה…

עתה שפת עבר, היא לא רק שפה מדוברת בין העברים , אלא כי גם אומות העולש ילמדו אותה, ובהרבה בתי ספר לנערים ונערות היא מן השפות החיוביות. על דבר התמורה. הגדולה ההיא יספרו לנו דברי ימי ספרותנו לאמרי בסוף המאה התשע עשרה למספרם ואמצע המאה השביעית ל…

התאמצו לחקות'בכל את אחיהם שבמטרופלין, מן השפה עד הבגדים ועד מנהגי הבית, וממילא מובן כי השפה העברית נהיתה מדוברת בבתי גדולי היהודים בבל ארצות פזוריהם, ומבתי האצילים ירדה מטה מטה, עד השדרות התחתונות. ותהי מדוברת בפיות כל היהודים. ולנו בני הדו…

וטובה, ודרך ירושלים לפריז -מה טוב ומה יפה. לו הבינו אבותינו עולי״לרנל פריזה, לפני ק״ן שנה, להסב את דרכם דרך ירושלים, כי עתה מכבר נבנתה עוד בימיהם ... אבל 'אז לפני ק״ן שנה, כמו שנודע, אחרת דמו, וגם חובבי ציון היותר נלהבים אמרו לעשות את דרכם …

133 מסע?*אוץ ישראל היה מושב "הועד לתמיכת הפועלים ועוברי האדמה ". ובזאת יתפארו היהודים שבארצנו בכלל נגדה נא לכל אחיהם יושבי ארצות אחרות. כי במו שרבו לפנים שבע ערים בארץ יון על דבר מקום מולדת המשורר הומירום, ובל אחת התפארה כרבה נולד גאון עמה,…

על פי מורה׳שעות מדויק מאד, חשבו את מחשבתם הגדולה איך להתחיל את הישוב? וכאשר עברה העת ההיא וימצאו דרך נכונה איך להתחיל -- הנה היה הישוב כבר על מכונו על ידי קלי הדעת שלא הרבו לחשוב... ועתה יוסיפו אחינו אלה לחשוב את מחשבתם הגדולה איך ובמה לשכל…

135 מ&ע לארץ ישראל שהתימרו בשם חו״צ, לא נמצא אף אחד שנדב נרבה הגונה. הסבות לזה, כמו שיספרו סופרי דברי הימים, היו שונות. הסבה הראשית, כי לא רבים חכמו להבין את ערך הענין הזה י• מהם היו כאלה אשר חבו על ביאת המשיח, פשוטו כמשמעו, חכו לו בכל יום …

נאה ויאה ביותר לקולוניזציא חדשה. פה נראה,־ כי החזק יתגבר ויצליח ויירש את הארץ, והחלש יפל שדוד במלחמתו ולא ישאיר אחריו פליטה ולא תועיל לו כל תמיכה שבעולם. הקולוניסתים בעצמם צריכים, מוכרחים להיות חזקים ומוצקים כברזל, בהיותם היסוד אשר עליו תבנ…

הלשונות המתהלכות בעיר ההיא יבינו פה. גם בזאת תבדל מרעיותיה, שבית המבשלות ב״אשל" בתכלית הכשרות. כעת אין הדבר קשה כל כך, במו שהיה לפנים, אשר השם ״כשר״ היה כמו מפלצת לשאינם בני ברית ונם להרבה בני ברית. כעת השם כשר ״שם תואר״ של חבה, השם כשר יור…

עלו בידם , ורבות מהנטיעות שנטעו תעלינה במובן על דוגמאותיהן בארצות מולדתן - הטהע שבעמק השרון והקוד. בבקעת הירדן יעלו בטובם על הטהע הסיני וקוד, הערבית. ־ ומר חן״טוב בעל האכסניא, שישב גם הוא אל השלחן, הגיד את דעתו, כי מכל פרי הארץ היין הוא •המ…

כמו של בתי ספר הבינונים, ולקדש - כמו של פתי ספר למורים בא״י. לשון הלמודים בלמודי חול לשון המדינה ולמורי קדש שפת■ עכר..והגומרים את חק למודם בישיבה יכנסו בלא כל בחינות קודמות להאיגיווערסיטעטים בארצנו וגם להאיניוו. הגדולים בירושלים וצפת. ואלה …