Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 115

6פוותנו ^6ון ועתידוהיד! 116 יתבונן אל אי־השלמות ואל מעוט החיים שבציוריכם 5 כתבו קינות וחקירות עצובות על מצב עמנו, וגם בזה תזילו דמעות מעיני הקורא - דמעות מספד - ופעולת הדמעות עצומה מאד, כאמור.., בקצור, כתבו כל מה שתוכלו לכתוב, אבל אל תנסה ולא האיצו באחיכם לנסות ולכתוב ספורים גדולים - כי לא תהיה תפארתבם על הדרך הזה,.. חבו עד אשר יערה עלינו רוח ממרום להחיות את שפ״ע גם בפה ובדבור, ואז נזכה לראות מה רבו סופרים בעלי כשרון בקרבנו, כי גס בשפתנו ובספרותנו יבראו ספורים גדולים בכמותם ואיכותם ותמונות בהירות ומצוחצחות במו בכל הספריות החיות, בי אז לא תחסר מאומה לשפ״ע, כי פי המדברים יעשירוה עשר רב, והעשר הזה הוא עשר של קימא, ואז רק אז תהיה לשפתנו עדנה ותלד ספרות יפה באמת! י. ח. טאוויאוו ♦